שטח A (כ-8 × 8 מ'). נחפר מגדל אבן מעוגל (כ-4 מ' קוטר; איורים 3, 4) ששימש קולומבריום והשתמר לגובה נדבך אחד עד שניים. מפולות אבן מסיביות, שנמצאו מסביב למגדל ופונו במהלך החפירה, מעידות שהמגדל, שהושתת על סלע האם, התנשא לגובה רב. המגדל נבנה משתי שורות של אבני שדה שביניהן מילוי אבנים ואדמה. הפן הפנימי שלו נבנה מאבני שדה קטנות (0.2–0.3 × 0.2–0.4 מ'), ובתוכו עוצבו תאי קולומבריום (כ-0.2–0.3 מ' רוחב, גובה ועומק; איור 5). הפן החיצוני נבנה מאבנים גדולות יותר (כ-1.0–0.5 × 0.6–0.8 מ', כ-0.6 מ' גובה), חלקן מעובדות היטב ומעוגלות. קטע טיח שנחשף בדופן המערבית של המתקן (איור 6) מעיד שהפן החיצוני טויח בטיח לבן.

החפירה העמיקה בתוך המגדל (L108 ,L107 ,L103) עד סלע האם. במפלס הסלע המיושר, בקרקעית המתקן, נתגלה פיר חצוב בסלע (L110; כ-1.5 מ' רוחב, 1 מ' עומק; איור 5), שהוביל אל חלל מרובע (כ-3.5 × 3.5 מ', 2 מ' גובה) תת-קרקעי חצוב בסלע. בדופנותיו נחצבו חמש שורות של כוכי קולומבריום (כ-0.2 × 0.2–0.3 מ'; איורים 3, 7, 8). בתחתית הדפנות, למעט הדופן המערבית, נחצבה מדרגה (0.4 מ' רום ושלח), ובתחתיתה, בחלקו המזרחי של המתקן, נחצב אגן (L114; כ-0.3 × 0.4 מ', 0.1 מ' עומק) שדופנו המזרחית טויחה בטיח חום (איור 9).
המתקן על שני חלקיו – הבנוי והחצוב – וכל סביבתו היו מלאים באדמת סחף חומה. בתוך האדמה שמחוץ למתקן נתגלו שני מטבעות: סלווקי משונן לא מזוהה (ר"ע 144814) וחשמונאי (ר"ע 144813). מהממצא הקרמי זוהו קערה מתקופת הברונזה הקדומה ג' (איור 1:10), קנקן מסוף התקופה ההלניסטית (איור 6:10), קערה (איור 1:11), קדרה (איור 2:11) וקנקן (איור 6:11) מסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה.
מהממצא הקרמי באדמת הסחף שבתוך המתקן זוהו קערה מתקופת הברזל ב' (איור 5:10), פך מהתקופה הרומית המאוחרת (איור 7:10), קדרה (איור 3:11) וקנקנים (איור 4:11, 5) מסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה. כן זוהו שני נרות תמימים מסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה (איורים 7:11, 8). עוד נמצאו עשרות שברי רעפים (לא אוירו), המעידים כנראה על אופן הקירוי של המתקן. עוד נחשף שבר של אבן בנייה מסותתת, שנחצבה בה מגרעת דמוית תעלה. האבן שולבה ככל הנראה במגדל (איור 12) ואפשרה כניסה ויציאה של יונים דרך ה'תעלה'. אבן כזו נתגלתה בחפירת מתקן קולומבריום חצוב בסלע באזור ירושלים (עדוי 2016). 
נתגלו עצמות קטנות של בעלי חיים קטנים, אולי אפילו יונים (נ' מרום, מידע בע"פ), כלי אבן אחדים (איור 13; מצקביץ' להלן) ושבר גוף של כלי זכוכית, כנראה קערה (איור 14; גורין-רוזן להלן).
 
שטח B. נחשף אגן מעוגל טבעי (איור 15) מלא באדמת סחף. החפירה הופסקה בטרם הגיעה לתחתית, ולא התגלה ממצא מתארך. באדמת הסחף סביב האגן נתגלה מטבע של אלכסנדר ינאי המתוארך לשנות השמונים של המאה הא' לפסה"נ (ר"ע 144815).
 
שטח C. נחפר ריבוע סביב מצבור סגלגל של אבני שדה (4 × 4 מ'; איור 16). החפירה העמיקה באדמת סחף עד סלע האם, ובהמשך הוסרו האבנים במצבור. לא התגלה ממצא מתארך. 
 
שטח D. נפתחו שני ריבועים (5 × 5 מ') לאורך מצבור אבני שדה (איורים 17, 18), חלקן מלבניות גדולות (0.4–0.6 × 0.4–1.1 מ'). החפירה העמיקה באדמת סחף חומה עד סלע האם (L401 ,L400), אך לא התגלה ממצא אדריכלי מוגדר. נאסף ממצא קרמי ובו קערה (איור 2:10), בסיס כלי (איור 3:10) ופיטס (איור 4:10) מתקופת הברונזה הקדומה ג'.
 
שטח E. נפתח שטח רבוע (כ-5 × 5 מ'; איורים 19, 20) במשטח סלע שבו גת חצובה בסלע האם ולה משטח דריכה (כ-2.0 × 2.3 מ') שצורתו אינה רגולרית, ובור איסוף (כ-1.0 × 1.7 מ', 0.6 מ' עומק). באדמת הסחף שכיסתה את הגת (L502–L500) לא התגלה ממצא מתארך.
 
שטח F. נפתח שטח חפירה רבוע (כ-4 × 4 מ'; איור 21) בפינתם של שני קירות שדה (W602 ,W601) שנבנו מאבני שדה, והשתמרו לגובה של נדבך אחד (איור 22). החפירה העמיקה באדמת סחף עד סלע האם (L604 ,L603), ולא התגלה ממצא מתארך. הקירות שימשו לגידור ולחלוקה של שטחים חקלאיים.
 
שבר כלי זכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בתוך מבנה הקולומבריום (L111) נמצא שבר גוף של כלי זכוכית שנעשה ביציקה, ועוטר בגילוף על הדופן החיצונית (איור 14). לפי צורת השבר נראה שהאומן גילף פס אופקי רחב בגריעה של זכוכית מעליו ומתחתיו. כלים המעוטרים באופן זה נפוצו מאוד בתקופה ההלניסטית באגן המזרחי של הים התיכון; עם זאת, מיקום הדגם ורוחב הפס האופקי אינם מן הדוגמות הנפוצות. רוב הקערות היצוקות מעוטרות במגרעות חרוטות צרות בדופן הפנימית מתחת לשפה, או בדופן החיצונית. בקערה זו העיטור בדופן החיצונית נמצא בחלק התחתון של הקערה. למרות זאת אפשר לשייך אותה לקבוצה ולתארך את השבר למאות הב'–הא' לפסה"נ.
קערות יצוקות מהתקופה ההלניסטית נמצאו בירושלים, במרשה, בתל אנפה, בעכו, וכן באתרים רבים נוספים, לרוב בבתי אמידים. חשיבותו של שבר זה היא במציאתו בהקשר של מתקן חקלאי ולא בהקשר של בית מגורים או סביבה עירונית. אפשר כמובן להניח שהוא התגלגל לשם במקרה במילוי המתקן לאחר השימוש בו. מכל מקום, לא סביר ששבר כלי כזה נדד למרחק גדול, ועל כן יש להניח שמקורו בבית מגורים שהיה בסביבה.
 
כלי אבן
זינובי מצקביץ'
 
בשכבת פני השטח, וגם בהקשרים רומיים וביזנטיים של החפירה, ככל הנראה בהרבדה משנית, נתגלה מכלול ליתי קטן, שבו עשרה פריטים. במכלול הצור שישה כלים ונתז ראשוני אחד. כמו כן נמצאו שלוש מקבות. במכלול פריטים שנעשו משני סוגים של חומר גלם: חמישה פריטים עשויים מצור קונגלומרטי מתצורת צרעה, שנמצא בסביבה הקרובה של האתר. שני פריטים עשויים מצור אאוקני באיכות טובה.
במכלול הכלים זוהו מגרד מניפה (איור 1:13), נקר שלו קטימה (איור 2:13) וארבעה נתזים משובררים. מגרד המניפה (2.4 ס"מ אורך, 4.2 ס"מ רוחב) קטן במיוחד, עשוי על נתז ראשוני רוחבי. הוא משוברר בכל היקפו בשברור זקוף למחצה (בצד הפרוקסימלי) ובשברור רגיל (בצדדים הלטרליים ובקצה הדיסטלי). הנקר עשוי על להב משוברר בשברור זקוף למחצה וקטום בצד הפרוקסימלי. כל הנתזים משובררים בשברור עדין עד רגיל על חלק מהיקפם (בכלי אחד על הגחון). מקבת אחת עשויה מצור (6.6 × 6.6 × 5.8 ס"מ; איור 3:13) ושתיים מאבן גיר (7.0 × 6.5 × 5.2 ס"מ, 5.7 × 5.1 × 3.0 ס"מ). סימני הכאה נראים על פני שטחם של הפריטים.
הטיפוס היחיד שיכול לעזור בתיארוך המכלול הוא מגרד המניפה, הידוע ממכלולים מהתקופות הכלקוליתית והברונזה הקדומה. נראה שכל פריטי הצור במכלול נסחפו לאתר מתל ירמות המתנוסס מעל שטח החפירה; לפיכך יש לתארך את מכלול הצור לתקופת הברונזה הקדומה, התקופה העיקרית המיוצגת בתל ירמות.
 
לשרידים שנחפרו אופי חקלאי, והם מתקופות יישוב שונות. חלק מהממצא משקף את הפעילות באתר, וחלק מקורו בסחף מתל ירמות שבמעלה המדרון. זמן בניית הקולומבריום אינו ברור, אך שני הנרות התמימים משקפים כנראה את סוף הפעילות בו. מתקני קולומבריום נבנים בדרך כלל סמוך ליישובים כחלק מהמשק הביתי. המתקן שנחפר השתייך ליישוב או לבית חווה שטרם זוהה מיקומם, אולי תל ירמות הסמוך או יישוב אחר בסביבה הקרובה.