שטח A

על מחשוף סלע רחב ידיים נמצאו קברים חצובים, פירים של מערות קבורה, מחצבות וחציבות בארבעה מוקדים (A4–A1; איור 3):
A1. שרידים של מערת קבורה שתקרתה קרסה, ובה עשרה קברים חצובים, נמצאו מלאים בעפר ובאבנים, ללא ממצאים (איור 4). שישה מהקברים הם של בוגרים (כ-2 מ' אורך) וארבעה של ילדים (כ-1 מ' אורך). עומק רוב הקברים 0.30.5 מ' למעט קבר (L104) שעומקו 1.4 מ'. הקברים מרוכזים סביב רחבה (L105) בארבעה מקבצים (d-a) שבהם הם פונים לכיוון אחד. בקבוצה a שלושה קברים בציר מזרח–מערב, קבר 104 של בוגר, ושניים (L123 ,L122) של ילדים, קבר (L124), כנראה של ילד נוסף, שונה בכיוונו ובסגנונו משאר הקברים. לקברים מתאר מלבני ולאורך אחד הקירות הארוכים, בחיבור שבין הקיר לרצפת הקבר, נמצאה שורת אבנים שחסמה תעלה צרה שחדרה לתוך הקיר. בקבר 104 התעלה בדופן הצפונית (איור 5) ואילו בקברים 122, 123 שורת האבנים שחוסמת את התעלה צמודה לדופן הדרומית (איור 6).
קברים דומים נמצאו באתר נחל חדרה (צפון) מדרום לחורבת כוסית (גורזלזני תשע"א:*117–*123), שם נחשף בית קברות ובו קברים שנכרו בסגנון זה. קודם לכן נמצאו קברים כאלה באזור ירושלים, בדרום הארץ ובעבר הירדן המזרחי, תוארכו לשלהי ימי בית שני עד למאה הג' לסה"נ ויוחסו לאוכלוסיות אתניות מקומיות (גורזלזני תשע"א:*120 ושם הפניות). מהקברים הרבים בנחל חדרה מניח החופר שהיה זה סוג של קבורת יחיד שרווחה בתקופה הרומית בכמה אזורים בארץ ללא קשר לקבוצה אתנית מסוימת. הופעתם של קברים בסגנון זה בנין מחזקת טענה זו.
בקבוצה b נחשפו שני קברים של בוגרים (L121 ,L120), בציר צפון-מזרח–דרום-מערב; בקבוצה c קבר אחד של בוגר (L109) בציר מזרח–מערב; בקבוצה d שני קברים של בוגרים (L117 ,L106) וקבר של ילד (L125), בתחתיתו שורת אבנים צמודה לדופן המערבית, כיוונם צפון–דרום.
הקברים היו מלאים עפר ומעט שברי גוף של כלי חרס לא מזוהים. רחבה 105 שביניהם הייתה מכוסה בגושי סלע גדולים, שרידים מתקרת המערה שקרסה; מקום פתח המערה לא נמצא.
A2. במורד מחשוף הסלע צפונה נחשף פיר רבוע (L102; כ-3.0 × 2.5 מ', 3 מ' עומק) חצובבסלע הקרטון; בדופן הדרומית שלו נמצא פתח מקושת למערה חצובה שהיה סתום בעפר ובאבנים קטנות; המערה לא נחפרה (איור 7). הפיר היה מלא בעפר, אבנים בגודל בינוני, שברים רבים של כלי חרס, בהם נרות, ומעט שברים של כלי זכוכית. מרבית הממצאים מתוארכים לתקופה הרומית (המאות הא'–הג' לסה"נ) ומקצתם לתקופה הביזנטית–ראשית הערבית הקדומה. בכלי החרס מן התקופה הרומית מעט סירי בישול משני סוגים: כאלה הדומים לסירי בישול שנמצאו בחורבת עקב (איור 1:8, 2; Calderon 2000:95–96, Plate III:46–49), וכאלה שכמותם נמצאו במכלולים של המאה הא' בציפורי (איור 3:8; Balouka 2013:27, Pl. 2:14–19); הרבה מאוד שברי קנקנים מטיפוס קנקני שיחין שלהם צוואר גבוה, שפה מדורגת בצד הפנימי ורכס בבסיס הצוואר (איור 4:89), הדומים לקנקנים שנמצאו בציפורי (Balouka 2013:37–38; Pl. 10) ובמערות קבורה באל-מג'דיל (מגדל העמק; גצוב, אבשלום-גורני ומוקארי תשנ"ח: 203, איור 8); עוד נמצאו קנקנים שלהם שפה מעוגלת או משולשת ורכס בבסיס הצוואר (איור 10:8, 11), שכמותם נמצאו בחורבת עקב (Calderon 2000:91–92, Plate 1:1–12). במכלול הנרות בעיקר נרות מקורצפים, לחלקם חרטום חלק (איור 12:8), לאחרים קו חרוט לרוחב החרטום (איור 13:8), ומיעוטם מעוטרים (איור 14:8); נמצאו גם כמה שברים של נרות דיסקוס מעוטר (איור 15:8). מרבית הנרות הם מבית היוצר בשיחין ומיעוטם מירושלים (מידע על פי בדיקת מיקרוסקופ של א' שפירו, על סמך מחקר פטרוגרפי שערכה על קבוצת נרות מבית היוצר בשיחין ומיישובים בגליל המערבי). מכלול נרות דומה מתקופה זו, נמצא במערת הקבורה בע'בלין (Feig and Hadad 2015:99–113, Figs. 9–17), במערות קבורה באל-מג'דיל (גצוב, אבשלום-גורני ומוקארי תשנ"ח: 203, איור 8) ובחורבת עקב (Calderon 2000:101–102, Plate V:90–93).
לתקופה הביזנטית–ראשית התקופה אסלאמית הקדומה מיוחסים מעט שברי קנקנים שלהם צוואר נמוך, דופן עבה ושפה מעובה נוטה החוצה או בחתך משולש (איור 16:8, 17), כמותם נמצאו בכפר נחום (Loffreda 2008:96, DG 84) ובחורבת עקב (Calderon 2000:104–105, Plate VI:7, 8). נוסף על כלי החרס נמצאו מעט שברים של כלי זכוכית המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה (גורין-רוזן להלן).
דומה שהמילוי בתוך הפיר – כמויות גדולות של שברי כלי חרס ואבנים בגודל בינוני – נעשה במכוון לאחר שמערת הקבורה יצאה משימוש, כנראה במהלך המאה הג' לסה"נ או מאוחר יותר. ייתכן שהפיר שימש לאיסוף פסולת ובמרוצת הזמן נסחפו ונשטפו פנימה שברים של כלי חרס וזכוכית.
סמוך לפיר מערת הקבורה, בקצה הצפוני הנמוך של מחשוף הסלע, נמצאו שלושה קברי ארגז (L118–L116)חצובים בסלע. הקברים היו מלאים באדמה ומעט שברים של כלי חרס לא מזוהים.
A3. על מחשוף סלע גבוה ושטוח (L101) נמצאו תשעה ספלולים חצובים (כ-0.1 מ' קוטר ועומק), שניים מהם מחוברים (איור 9), ולוח משחק ובו שתי שורות של גומות חצובות (0.4 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב; איור 10), בכל שורה שבע גומות (איור 10).
במערב משתפל הסלע בתלילות ובחלקו הנמוך נחשף פיר של מערת קבורה (L110; כ-2.4 × 2.4 מ', 2.1 מ' עומק; איור 11) ובו שני פתחים קשותים לשתי מערות קבורה, אחד לדרום ושני למזרח. הפיר היה מלא בעפר, אבנים בגודל בינוני ומעט שברי גוף של כלי חרס לא מזוהים. המערות לא נחפרו.
בצדו הצפוני של מחשוף הסלע (L101) נמצא פתח למערה (L113; איור 12) ובו משקוף גמלון מאבן נארי, ובשטח שממזרח ומדרום לו (L115 ,L114) נמצאו גושי סלע רבים שקרסו ככל הנראה מתקרת המערה. 
מצפון למחשוף הסלע נמצא קבר ארגז של בוגר (L111; כ-0.4 מ' עומק; איור 13), שנחצב בתוך מחצבה קדומה (L112). מתעלות הניתוק והתשלילים שנותרו בסלע ניתן לשער את מידות האבנים שנחצבו בה (0.75 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב).
A4. מחצבה ובה שלוש חציבות שבהן סימני תעלות ניתוק, המעידים על חציבת אבנים לבנייה (1 מ' אורך, 0.700.75 מ' רוחב).
 
שטח B
במדרגת סלע גבוהה במעלה המדרון, שבה סלע הקירטון סדוק מאוד ובלוי, נחשפו פיר של מערת קבורה, חציבות ושתי גתות (איור 14). הפיר (L502; כ-2.50 × 2.75 מ', כ-2.5 מ' עומק) חצוב במשטח סלע בלוי מאוד, הדופן המערבית הרוסה בחלקה, ובדופן המזרחית נמצא פתח קשות למערת הקבורה (איור 15) שלא נחפרה. הפיר היה מלא בהצטברות עפר, מעט אבנים ומעט חרסים לא מזוהים. על משטח הסלע צמוד לפתח הפיר, נמצאו שתי חציבות רדודות (L509 ,L508) ובהן תשלילים מלבניים ותעלות ששימשו לניתוק אבני בנייה (1 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב). חציבה 509 נפגעה כנראה מפיר 502 וחלקה המערבי חסר, וחציבה 508 נהרסה בחלקה המזרחי בבליה טבעית של הסלע.
ממערב לפיר הובחנו שתי גתות, לאחת משטח דריכה קטן, אובלי ורדוד (L527), המתנקז בשיפוע דרומה לבור איגום מלבני (L528; כ-0.4 × 0.6 מ', 0.4 מ' עומק; איור 16), שדופנותיו ותחתיתו מעוגלים; מן השנייה שרד משטח דריכה מאורך ורדוד (L525; כ-2.2 מ' אורך) משופע מזרחה, ללא גבולות מוגדרים.
 
שטח C
במדרגת סלע נמוכה מצפון-מזרח לשטח B נמצאו כבשן סיד, גת ופיר של מערת קבורה (איור 17).
כבשן הסיד חצוב בסלע (L520; כ-3 מ' קוטר, 2.3 מ' עומק; איור 18), בדופנותיו חצובים חורים מאונכים ואופקיים ששימשו כנראה לבניית מבנה שמעליו נבנתה מעין כיפה. הפתח בצפון וממנו משתפל הסלע במדרון אל הכבשן. קירות הכבשן חצובים בחלקם התחתון ובנויים אבני גוויל בינוניות בחלקם העליון. על דופנות הכבשן נמצאו סימני שרפה ופיח ובתחתיתו מילוי אדמה פריכה מעורבת באפר רב. סביב הפתח נמצאו הרבה אבני שדה מגיר בגודל בינוני, ככל הנראה שאריות של חומר הגלם שממנו הופק הסיד בכבשן. בכבשן ומחוצה לו לא נמצאו חרסים ולפיכך אין אפשרות לקבוע את זמן שימושו.
לגת משטח דריכה חצוב בקפידה (L513; כ-2.7 × 3.0 מ'; איור 19), מתנקז בשיפוע צפונה לבור איגום מלבני גדול ועמוק (L516; כ-1.0 × 2.0 × 1.7 מ'), אורכו כמעט כרוחב משטח הדריכה, דופנותיו ופינותיו ישרות. הבור נמצא מלא סחף ומעט שברי גוף מצולעים מהתקופה הרומית או הביזנטית.
הפיר של מערת הקבורה (L504; כ-2.1 × 2.5 מ', 1.3 מ' עומק חפירה) צמוד למשטח הדריכה של גת 513. בפינה הדרומית-מזרחית נתגלתה פרצה בדופן הפיר, כנראה תוצאה של שוד, אולי בעת העתיקה; פתח המערה לא נמצא. דרך הפרצה ניתן היה לראות את חלל המערה שהיה מלא בהצטברות של אדמה עד למעלה ממחצית גובהו, ואפשר היה להבחין בכוכים שהיו חצובים בדופנות המערה. תחתית הפיר הייתה מלאה בבולדרים עד לגובה הפרצה, ככל הנראה נזרקו פנימה לאחר שהפיר יצא מכלל שימוש, מעליהם אבנים בגודל בינוני, עפר וכלי חרס מהתקופות הרומית והביזנטית, כמו בפיר 102 בשטח A2. לתקופה הרומית, מיוחסים סיר בישול טיפוס C4 (איור 1:20; Adan-Bayewitz 1993:128–130), פכית מטיפוס 5B1 (איור 2:20; Adan-Bayewitz 1993:140) וכן בקבוק זכוכית תמים (איור 3:20; גורין-רוזן להלן) שהוצא כנראה מתוך המערה בעת שנשדדה. לתקופה הביזנטית שייכים שני סירי בישול (איור 4:20, 5; Calderon 2000:108, Plate. VII:31) וקנקנים (איור 6:20, 7; Loffreda 2008:91, DG 79) ששימושם נמשך עד ראשית התקופה האסלאמית הקדומה. בעת ניקוי הסלע בשטח זה נמצא מטבע של הקיסר ולנס מהשנים 364375 לסה"נ (ר"ע 158246). נראה שהמערה שימשה למן התקופה הרומית הקדומה לפחות עד לשלהי התקופה ואולי אף לאחריה, אז יצאה מכלל שימוש. פיר המערה נסתם בבולדרים (שלא כמו פיר 102 בשטח A2), והמערה התמלאה בעפר. בשלב מסוים, לא ברור מתי, היא נפרצה ונשדדה ולאחר מכן התמלא הפיר שוב בהצטברויות.
פיר המערה נחצב בשטח של מחצבה קדומה שבה תשלילים מלבניים ותעלות לניתוק אבנים (0.75 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב).
בחלק הגבוה של משטח הסלע, מעל לשפת הפיר, נחצבו שתי תעלות (L524 ,L515; כ-0.7 מ' אורך, 0.2 מ' רוחב) שנועדו כנראה לנקז את המים לבור (L514), כ-1.5 מ' משפת הפיר.
 
שטח D
בחלק הגבוה של מדרגת הסלע נחשפה גת (L507; איורים 21, 22), שלה משטח דריכה מאורך, רדוד,פינותיו מעוגלות, ובור איגום מלבני ועמוק (L511; כ-0.7 × 1.3 מ', 0.6 מ' עומק), דופנותיו ופינותיו מעוגלות, ובתחתיתו גומה לאיסוף שאריות התירוש.
צמוד לגת, בחלק הנמוך של מדרגת הסלע, נחשפה מחצבה שלה שני מפלסים, גבוה (L506) ונמוך (L522; איור 21, חתך 1-1), ועליהם תשלילים מלבניים ותעלות לניתוק אבנים לבנייה (0.75 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב). ייתכן שהגת והמחצבה הסמוכות זו לזו שימשו בעת אחת.
כחמישה מטרים מערבה, בחלק התחתון של מדרגת הסלע, נמצאה מחצבה נוספת (L523) ובה תשלילים מלבניים בשתי שורות ותעלות לניתוק אבנים (0.75 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב, 0.55 מ' גובה), שגודלן זהה לאלו שנחצבו במחצבות 506 ו-522 הסמוכות. 
בשכבת האדמה שכיסתה את הגת, את בור האיגום ואת המחצבות נמצאו חרסים אחדים שאינם ניתנים לתיארוך.
 
שטח E
במדרגת הסלע התחתונה בשטח החפירה, סמוך לערוץ הנחל, תועדו שני מתקנים (איור 23): תא חצוב בסלע (L127) ששימושו אינו ידוע, ומחצבה להפקת אבני בנייה (L128) ובה תעלות ניתוק לאבני בנייה (1 מ' אורך, 0.65 מ' רוחב).
 
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
 
בחפירה נמצאו שברים אחדים הניתנים לזיהוי ולתיארוך משני פירים של מערות קבורה שהיו בשימוש שונה בתקופה מאוחרת, על פי עדות הממצא: בשטח A, פיר 102, נמצאו בעיקר שברי גוף ושלושה שברים קטנים (לא צוירו או צולמו): שני שברי צוואר של בקבוקים או צנצנות, מעוטרות בחוט זכוכית עבה, הכלים והעיטור מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק ומתוארכים לשלהי התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית. שבר נוסף משפת בקבוק נוטה חוצה למדף רחב, מזכוכית חסרת צבע טיפוסית לתקופה העבאסית-פאטימית. כלים כאלה מוכרים למשל בטבריה (גורין-רוזן 2013, איור 2:7, 3). בין שברי הגוף היו שברים מהתקופה הרומית הקדומה או המאוחרת.
עוד נמצא גוש קטן של פסולת זכוכית מתעשייה. זהו שבר זכוכית גולמית בגוון כחלחל-ירקרק שפני השטח שלו חוממו והתעגלו. פסולת תעשיית זכוכית נמצאה גם בחפירות קודמות בנין וברור לפיכך שביישוב הקדום פעל בית מלאכה לזכוכית (גורין-רוזן 2014).
סל נוסף משטח, מ-L504, כלל שברים של בקבוק דמוי פמוט גדול, שממנו שרדו שפה, צוואר וגוף ושברי בסיס (איור 3:20). לבקבוק שפה מקופלת פנימה בכפל רחב וחלול וצוואר ארוך המתכנס לכיווץ בחיבור עם הגוף. הגוף פעמוני, רכס אופקי במרכזו והבסיס קעור נמוך. בקבוקים דמויי פמוט מטיפוס זה נפוצים מאוד במכלולי קבורה ומתוארכים למן שלהי המאה הא' עד ראשית המאה הג' לסה"נ. סביר להניח שבקבוק זה מייצג את הקבורה המקורית בפירים והשברים האחרים שנמצאו בפיר 102 את השימוש המאוחר שנעשה בפירי הקבורה הללו בתקופות מאוחרות יותר.
 
בשוליים הצפוניים-מזרחיים של הכפר נין נמצאו גתות, מחצבות, פירים, חציבות, מערות קבורה וקברי ארגז מתקופות שונות:
מארבע הגתות שנמצאו, לשלוש (525, 528 בשטח B, 507 בשטח D), צורה פשוטה ולא מוגדרת והן נמצאו בשטח פתוח ללא התייחסות סטרטיגרפית, ולכן אי אפשר לתארכן. הן דומות לגתות מטיפוס III שנמצאו במרחב הכפרי של תל חצור (עמוס וגצוב תשע"א:33). הגת הרביעית (513 בשטח C) מתוארכת לתקופות הרומית והביזנטית, נמצאה סמוך לפיר 504 ויש להניח שבשלב מסוים שימשו יחד.  
שמונה המחצבות (112 בשטח A, ו-508, 509 בשטח B, ו-512 בשטח C, ו-506, 522, 523 בשטח D ו-128 בשטח E) נמצאו על מחשופי סלע בשטחים פתוחים, ללא ממצא מתארך. זמנם של חלק מהמחצבות ניתן לשיעור על סמך מיקומם ביחס למתקנים, כך למשל ניתן לשער שמחצבות 112, 508, 509, 512 קודמות לתקופה הרומית ומחצבה 506 היא בת זמנה של גת 507.
עוד נמצאו ארבעה פירים של מערות קבורה (102, 110 בשטח A, ו-502 בשטח B, ו-504 בשטח C), שרידים של שתי מערות נוספות שתקרתן קרסה (ב-A1 וב-A3) וקברי ארגז (111 בשטח A3, ו-116, 117 בשטח A2). מערות קבורה דומות נמצאו בגליל התחתון והן מתוארכות לשלהי המאה הא' עד המאה הג' לסה"נ. מן הקברים הרבים במדרון מצפון-מזרח לכפר עולה כי האזור שימש בית קברות ליישוב בנין במהלך התקופה הרומית.
הקברים החצובים במערה שקרסה בשטח A1 שונים בצורתם ודומים לקברים שנמצאו בעבר הירדן המזרחי, בדרום הארץ ובמרכזה, שבעבר ניסו לייחסם לקבוצות אתניות בדרום הארץ ובעבר הירדן. הופעתם בנין שבצפון עמק יזרעאל מחזקת את טענת גורזלזני (תשע"א: *117–*123) שכריית קברים בסגנון זה הייתה נפוצה באוכלוסיות שונות בתקופה הרומית בארץ ישראל. לעת עתה אלו הקברים הצפוניים ביותר בסגנון זה.
 
ממצאי החפירה מלמדים שקודם לתקופה הרומית שימש המדרון בשולי הכפר עורף חקלאי ותעשייתי לייצור יין ולחציבת אבנים לבנייה ליישוב הקדום בנין. בתקופה הרומית ואולי אף בראשיתה, פסקה חציבת האבנים לבנייה באזור זה, אך נמשך ייצור היין, אולי הופק סיד, אך בעיקר נקברו המתים במערות קבורה ובקברי ארגז שנחצבו בסלע, חלקם במקום המחצבות הקדומות.