קטע הקיר (W101; איורים 3–5) בנוי בכיוון כללי צפון-מזרח–דרום-מערב, והשתמר לגובה נדבך אחד ומסד (1.85 מ' אורך, 0.65 מ' רוחב, 0.75 מ' גובה). הקיר בנוי אבנים גדולות מהוקצעות חלקית בפן הצפוני-מערבי (0.6 מ' בממוצע) ודבש (אבנים קטנות-בינוניות) המשולב בטיח אפור בפן הדרומי-מזרחי. נראה שפן זה נפגע ורק חלקו השתמר. הקיר הונח על גבי מסד אבנים קטנות-בינוניות הרחב מהקיר בכ-0.15 מ' ונבנה כשני נדבכים (0.3 מ' עובי כולל). במפגש נדבך הקיר והמסד הובחנו שרידי טיח לבן-אפור, ככל הנראה לאטימת החיבורים.

נחשפה תשתית רצפה (L105; איור 5) הניגשת אל מסד הקיר ממערב ומורכבת מחרסים ואבנים קטנות באדמה חולית בהירה ומהודקת. עובי התשתית כעובי המסד ומתחתיה נתגלה מפלס אדמה חולית בהירה ללא ממצא (L106), ככל הנראה אדמה טבעית.
 
הממצא הקרמי (איור 6) משקף כמה תקופות קיום בסביבה הקרובה; בעת ניקיון השטח ומעל גובה הקיר (L102 ,L100) נאספו חרסים ממגוון טיפוסים, המתוארכים לתקופות הברונזה התיכונה 2 – פך/פכית (איור 1:6); הברזל – פערור (איור 2:6); הפרסית – קדרה (איור 3:6); וההלניסטית – קנקן (איור 4:6). הממצא שנאסף בעת חפירת הצטברות האדמה החרסיתית מגובה הקיר העליון ועד לתשתית הרצפה (L103) מתוארך לתקופה הביזנטית לשלביה, וחפירת מפלס תשתית רצפה 105 הניבה חרסים המתוארכים לתקופה הביזנטית המאוחרת (L104). בממצא מהמפלס הביזנטי קערות (איור 5:6–10), סיר בישול (איור 11:6), קדרה (איור 12:6) ומורטריום (איור 13:6), וכלי אגירה גדולים, בהם קנקנים מטיפוס 'שק' (איור 14:6, 15).
 
ייתכן כי החרסים מהתקופות הקדומות נסחפו מאזורים סמוכים לאתר, ככל הנראה מאלו של חפירות העבר הסמוכות (סגל 2012). החרסים מהתקופות הביזנטית והביזנטית המאוחרת שנמצאו במפלס תשתית הרצפה ומעליה מציגים קשרי מסחר, דוגמת כלי השולחן (קערות פוקאיות; איור 5:6–10) המיובאים מאזור טורקיה של ימינו ומורטריום (איור 13:6) המיובא מאזור צפון-סוריה.
 
בחפירה נמצאו שרידי מבנה המתוארך לתקופה הביזנטית המאוחרת, ממצא המרחיב את הבנת תפרוסת היישוב בתקופה זו. אופי השרידים מהתקופה, בנייה איתנה וכלי יבוא, מרמז על אוכלוסייה אמידה למדיי. בשטח שנבדק לא אותרו שרידי יישוב מהתקופות הקדומות, רמז לכך ששולי התל לא השתרעו הרבה דרומה בתקופות אלו.