בחודשים מאי ויוני 2018 נערכה חפירת הצלה במתחם מכבי ברמלה (הרשאה מס' 8291-A; נ"צ 187403-831/649517-901), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון, נוהלה על ידי ר' טואג (צילום שטח), בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ע' דנציגר (ניהול שטח), א' הדד (בדיקות מקדימות), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' רזניצקי (ניקוי מטבעות), ר' קול (נומיסמטיקה), ר' ברין (תכניות לפרסום), ח' טורגה (זיהוי כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס) וא' דגוט (GPS).
בסביבה הקרובה נערכו שתי חפירות ארכיאולוגיות: האחת נערכה לאורך מסילת הברזל, ונחשפו בה שרידי בנייה ומתקנים מן התקופה האסלמית הקדומה (לא פורסם; איור 1: 4672-A); השנייה נערכה לקראת בניית מחלף להפרדה מפלסית, ונחשפו בה שרידי בנייה מן התקופות העבאסית והפאטימית (טורגה, הדד וטואג 2016; איור 1: 6093-A).
נחפרו 20 ריבועים בשלושה שטחים (C–A; שטח C חולק לשני תתי-שטחים: C2 ,C1; איור 2), ונחשפו בהם מפלסי חיים ושרידי בנייה מן התקופה האסלמית הקדומה (המאות הח'–הי"א לסה"נ).
שטח A. נחפרו חמישה ריבועים (0.5 מ' עומק; איור 3) ללא שרידי בנייה. נחשפה הצטברות ארכיאולוגית, ובה חרסים אחדים מן התקופה האסלאמית הקדומה, למשל הקערה שבאיור 4:4.
שטח B. נחפרו שני ריבועים (0.8 מ' עומק; איורים 5, 6). בריבוע הדרומי נמצאו חרסים אחדים מן התקופה האסלאמית הקדומה (לא צוירו), ובריבוע הצפוני נמצאו שרידים של קיר רחב (W203), שזוהו בו שני נדבכים, אך הוא נחפר רק בחלקו. הקיר בנוי משורת אבנים אחת, מסותתות גס (מידות האבנים:0.1 × 0.1 × 0.2 מ'). סמוך לקיר נמצאו חרסים אחדים מן התקופה האסלאמית הקדומה (לא צוירו).
שטח C1. נחפרו ארבעה ריבועים (1.5 מ' עומק; איור 7), ונמצאה בהם פסולת מודרנית מעורבת בחרסים מן התקופה האסלאמית הקדומה. כן נחשפו הצטברויות, שנמצאו בהן חרסים אחדים: פך מטיפוס Egg shell, המעוטר בגילוף, המתוארך לתקופה הפאטימית (איור 8:4); שתי קערות מטיפוס סרצ'י לימני, המתוארכות למאה הי"א לסה"נ (איור 3:4, 5); וצפחת (איור 9:4).
שטח C2. נחפרו תשעה ריבועים (0.5 מ' עומק; איורים 8, 9), ונחשפה תשתית של אבני גוויל קטנות (L362 ,L351), כנראה בין קירות של מבנה שלא השתמר. בתשתית נמצא מטבע, חלק מדרהם כסף קטן, המתוארך לשלטונו של השליט הממלוכי אל -אצר נאצר מוחמד (1310–1341 לסה"נ; ר"ע 168138). זוהה שריד של אחד הקירות (W363) אשר נשדד ברובו; הקטע בנוי מאבני גוויל, ושרד לגובה שני נדבכים. כן נחשפה, על שכבת חול, תשתית לרצפה המורכבת משכבה של חצצים ושברי צדפים ועליהם חרסים. בחפירת הצטברות בריבוע הדרומי-מערבי (L360) נמצא שבר של קערה מטיפוס סרצ'י לימני מן המאה הי"א לסה"נ (איור 2:4), ובמילוי מתחתיו (L364; איור 10), שכיסה את החול הטבעי, נתגלה שבר של קנקן מן התקופה הפאטימית (איור 7:4). בהצטברות בריבוע הסמוך ממזרח (L354) נמצא שבר של קנקן מטיפוס קנקני ירושלים מן המחצית השנייה של המאה הי"א לסה"נ (איור 6:4) ומטבע נחושת מימי השליט הממלוכי ברקוק (1388/9 לסה"נ; ר"ע 168137). בחפירת הצטברות מצפון לתשתית האבנים (L357) נמצא שבר של קערה מזוגגת בדיל, המחקה זיגוג סיני מן המחצית השנייה של המאה הי"א לסה"נ (איור 1:4). בריבוע הצפוני-מערבי (L353) נמצאו שני מטבעות: מינימה ביזנטית קטנה מן המאה הד' לסה"נ (ר"ע 168135) ופלס נחושת מן המחצית השנייה של המאה הי"ד לסה"נ (ר"ע 168135).
דלות הממצא מעידה כי אזור זה היה בשוליי היישוב בתקופה האסלאמית הקדומה, ונראה כי זהו גבולו הצפוני של היישוב.