בחודשים יוני–דצמבר 2017 נערכה חפירה ארכיאולוגית בג'לג'וליה (הרשאה מס' 8000-A; נ"צ 1965/6730), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, בשיתוף החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב ובמימון רשות מקרקעי ישראל, נוהלה על ידי מ' שמר, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), ר' ברקאי (ליווי מקצועי), ד' מסראווה (בדיקות מקדימות), ל' בריילובסקי-רוכסר (בדיקות מקדימות וניהול שטח), א' אגם, י' פרוש-גליקמן, נ' סולודנקו (ניהול שטח), א' אסף, ב' אפרתי, ט' גינקר, ג' זלודה, ת' יפת (עזרה בניהול שטח), מ' קאהן ומ' קונין (מדידות ושרטוט), י' מרמלשטיין (צילום אוויר, מודל תלת-ממד וצילום ממצא בשטח), נ' פורת (OSL), ר' שער וי' אברט (פליאומג), נ' גרינבאום (גיאולוגיה וגיאומורפולוגיה), י' אשר (מיקרוארכיאולוגיה), ע' עזב וא' גליק. בחפירה השתתפו סטודנטים ומתנדבים מאוניברסיטת תל אביב.
ג'לגוליה שוכנת בדרום השרון, בשוליים המזרחיים של מישור החוף המרכזי, כשלושה קילומטרים ממזרח לכפר סבא וכ-18 קילומטרים ממזרח לקו החוף הנוכחי. המקום ידוע בעיקר בשל שרידי חאן בחלקו הדרומי-מערבי, ששימש בתקופות הממלוכית והעות'מאנית (מטנס תשס"ג א; תשס"ג ב; בושנינו 2010; רוטגייזר 2013).
בבדיקות מקדימות שנערכו טרם החפירה בשוליו המזרחיים של הכפר נחשפה שכבה ארכיאולוגית עשירה (1.5–5.0 מ' עומק מפני השטח) המכילה פריטי צור רבים, בהם בלטו כלים מטיפוס אבן יד, המאפיינים את תעשיות התרבות האשלית והתקופה הפליאוליתית התחתונה (עד לפני כ-250 אלפי שנים לפני זמננו) שהופיעו בשכיחות גבוהה. מאפיינים טיפולוגיים וטכנולוגיים הביאו להערכה שיש לשייך את האתר לשלב מאוחר בתרבות זו.
האתר, שלפי ההערכות עולה על 10 דונם, יוצא דופן בגודלו לעומת אתרי התקופה המוכרים. גבולותיו הצפוניים והדרומיים אינם ברורים. בצפון, הראו הבדיקות המקדימות שעומק השכבה הארכיאולוגית משתנה בהתאם לטופוגרפיה הקדומה ועולה על 5 מ' (עומק הבדיקה המרבי).
כקילומטר מצפון לאתר האשלי זוהו חלק מבאר ומבנה חרב, שרידי כפר שנהרס במהלך המאה הקודמת.
החפירה נערכה בשישה שטחים (G ,E–A; כ-90 מ"ר בריבועים של 1 × 1 מ'; איור 1), ונחשף ממצא עשיר של כלי צור ופסולות סיתות. לפריטי הצור שנאספו דרגות שחיקה שונות, אם כי נראה שרובם המוחלט במצב שימור טוב, והם מציגים סימני שחיקה מזעריים. בממצא מאות אבני יד, במגוון גדלים, המציגות שימוש במגוון חומרי גלם וטכניקות סיתות. בחמישה מששת השטחים (G ;D–A), הורבדה השכבה הארכיאולוגית על גבי קונגלומרט קדום — שרידי פשט הצפה של נחל שהגיע ממזרח.
שטח A. מדגים באופן המקיף ביותר את רצף השכבות הגיאולוגיות באתר ואת הטופוגרפיה המשתנה של שכבת הקונגלומרט הקדום ושל השכבה הארכיאולוגית שהורבדה עליו (כ-2 מ' עומק מרבי מפני השטח; 11 ריבועי חפירה; איורים 2, 3). נחשפה טופוגרפיה תלולה של שכבת הקונגלומרט, המתאימה באופייה לאפיק נחל קדום. סדרה של פעילויות מודרניות, דוגמת חריש והנחת תשתיות, פגעה בשכבה הארכיאולוגית בחלקו המזרחי של השטח, שם נראה שהייתה קרובה יותר לפני השטח. כן נמצאה התאמה בין טיפוסי הצור בשכבת הקונגלומרט לבין חומרי הגלם העיקריים במכלולי הצור מהשכבה הארכיאולוגית. הפרופיל הגיאולוגי הצביע על שכבת חמרה בתחתית הקונגלומרט עליו הורבדה השכבה הארכיאולוגית, ומתחתיה נחשפה שכבת קונגלומרט נוספת — עדות לשינויים באופי הסביבה בתקופות קדומות.
שטח B. בעומק של כ-3 מ' מפני השטח נחשפה שכבה ארכיאולוגית עשירה (שישה ריבועי חפירה; 0.3–0.4 מ' עובי), ובה פריטי צור במצב השתמרות טוב מאוד. כן נמצאו שבבים רבים (2 ס"מ גודל מרבי). נוכחותם, נוסף על מצב השימור הטוב, מצביעה על כך שההשפעה של תהליכי סחיפה ובלייה בתר הרבדתיים על השכבה הארכיאולוגית בשטח זה הייתה זניחה.
שטח C. בעומק של 3.6 מ' מפני השטח נחשפה שכבה ארכיאולוגית עשירה (13 ריבועי חפירה; 5–10 ס"מ עובי; איור 4), ובה פריטי צור ברמת שחיקה גבוהה בהשוואה לשטחים האחרים. ייתכן שלתהליכים בתר-הרבדתיים הייתה השפעה על מיקום הפריטים בשטח זה, ושהם הוסעו לכאן ממקום הרבדתם המקורי. נראה שהשטח מסמן את השוליים הדרומיים-מערביים של אזור הפעילות האנושית באתר.
שטח D. בעומק של 4.2 מ' מפני השטח נחשפה שכבה ארכיאולוגית עשירה (16 ריבועי חפירה; 0.2–0.3 מ' עובי), ובה כמות גדולה של אבני יד. כן נמצאו שברי עצמות בעלי חיים, כנראה שרידי יונקים בקבוצת גודל בינוני–גדול (איור 5). זהו השטח היחיד שבו נמצאו שרידי פאונה.
שטח G. בעומק של כ-3.2 מ' נחשפו חמש שכבות ארכיאולוגיות (30 ריבועי חפירה; איור 6) המופרדות זו מזו בסדימנט חולי, שגונו כתום, ובו כמות גדולה של ריכוזי מנגן. הבחנות ראשוניות בשטח הצביעו על שינויים בולטים בשכיחות אבני יד וגרעינים מעוצבים בין השכבות, ביחס הפוך — נראה שגרעינים מעוצבים שכיחים בשכבות העליונות, ואילו אבני יד שכיחות דווקא בשכבות התחתונות. כן הובחן שמצב השתמרות הפריטים כמו גם צפיפות הפריטים המסותתים גבוהה יותר בשכבות העליונות מבשכבות התחתונות (איור 7).
שטח E. בעומק של 2.3 מ' מפני השטח נחשפה שכבה ארכיאולוגית דקה (10 ריבועי חפירה; 5–10 ס"מ עובי). בשונה משאר השטחים, בשטח זה הורבדה השכבה הארכיאולוגית בראש שכבת חמרה עבה; ייתכן שהיא מייצגת דיונה קדומה ששכנה בשולי מישור ההצפה. מופעה של השכבה הארכיאולוגית בשטח זה אינו אחיד, והיא הופיעה בשלושה ריכוזים עיקריים (כ-0.5 מ' קוטר כל אחד; איור 8). ריכוזים אלו כללו כלי צור בהם אבני יד וכלי קיצוץ, גרעינים ופסולות סיתות האופייניים לתרבות האשלית, כמו גם כמה חלוקים לא מעובדים ששימשו אולי מקבות או חומר גלם לסיתות.
החפירה בג'לג'וליה חשפה אתר פרהיסטורי נרחב של התרבות האשלית מהתקופה הפליאוליתית התחתונה. שחזור הסביבה הקדומה בהסתמך על החתכים הגיאולוגיים באתר מצביע על פשט הצפה של נחל קדום, שבשוליו שכנו הגבעות החוליות (דיונות) של מישור החוף. ייתכן שמדובר באפיק עתיק של נחל קנה הסמוך. בהגיעו מהאזורים ההרריים במזרח למישור החוף ובמפגש עם הגבעות החוליות המאפיינות אזור זה הואטה מהירות הזרימה של הנחל והואטה אנרגיית הסחיפה שלו. כתוצאה מכך נוצרה סביבה עשירה במים, אשר כנראה הביאה להתפתחות צמחייה עשירה והייתה מוקד לפעילות בעלי חיים. עוד הביאה ההיחלשות באנרגיית הזרימה של הנחל להשקעה של חלוקים במגוון גדלים, שעליהם התקיימה הפעילות האנושית. אפשר שחלוקים אלו, שחלקם הגדול הוא צור, היו מקור חומר הגלם העיקרי לעיצוב כלים בזמן הפעילות האנושית באתר. מאפיינים טכנולוגיים וטיפולוגיים של מכלולי הצור, כמו גם תוצאות ראשוניות של מחקרי פליאומג ו-OSL הביאו לזיהוי האתר עם שלב מאוחר בתרבות האשלית, ולהערכת גילו ל-500–300~ אלפי שנים לפני זמננו.
האתר ג'לגוליה סמוך לשני אתרים אחרים המזוהים עם שלהי התקופה הפליאוליתית התחתונה. אתר אחד הוא מערת קסם, כחמישה קילומטרים מדרום לג'לג'וליה,
מזוהה עם התרבות האשלו-יברודית (400–200 אלפי שנים לפני זמננו;Barkai et al. 2003; Barkai, Gopher and Shimelmitz 2005; Barkai et al. 2009; Gopher et al. 2010). האתר השני הוא אייל 23, כחמישה קילומטרים מצפונן לג'לג'וליה, זוהו בו שלוש שכבות של ממצא מהתקופה הפליאוליתית התחתונה ומהתרבות האשלית. השכבה העליונה
(יחידה 1;Ronen and Winter 1997 ) הוגדרה כמייצגת שלב מאוחר בתרבות האשלית, והממצא בה, הכולל אבני יד ברמת גימור גבוהה וגרעינים שלהם משטח הסרה מרכזי, דומה באופיו לממצאי החפירה בג'לג'וליה.
מטנס א' תשס"ג א. ג'לג'וליה (א'). חדשות ארכיאולוגיות 47:114–48.
מטנס א' תשס"ג ב. ג'לג'וליה (ב'). חדשות ארכיאולוגיות 48:114–49.
רוטגייזר ש' 2013. ג'לג'וליה. פרסומי חפירות יישומיות 54:4–60.
Barkai R., Gopher A., Lauritzen S.E. and Frumkin A. 2003. Uranium Series Dates from Qesem Cave, Israel, and the end of the Lower Palaeolithic. Nature 423(6943): 977–979.
Barkai R., Gopher A. and Shimelmitz R. 2005. Middle Pleistocene Blade Production in the Levant: an Amudian Assemblage from Qesem Cave, Israel. Eurasian Prehistory 3(2):39–74.
Barkai R., Lemorini C., Shimelmitz R., Lev Z., Stiner M.C. and Gopher A. 2009. A Blade for all Seasons? Making and Using Amudian Blades at Qesem Cave, Israel. Human Evolution 24(1): 57–75.
Gopher A., Ayalon A., Bar-Matthews M., Barkai R., Frumkin A., Karkanas P., and Shahack-Gross R. 2010. The Chronology of the Late Lower Paleolithic in the Levant Based on U–Th Ages of Speleothems from Qesem Cave, Israel. Quaternary Geochronology 5(6):644–656.
Ronen A. and Winter Y. 1997. Eyal 23: a lower Palaeolithic Site in the Eastern Sharon, Israel. Quartär 47:177–188.