בתעלות הבדיקה שנחפרו טרם החפירה התגלו שרידים מהתקופות הפליאוליתית התיכונה, הכלקוליתית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית המאוחרת עד ימי המנדט הבריטי. בחפירות שנערכו באזור בעבר נחשפו שרידים של שתי חוות מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה ומבנים מהתקופה העות'מאנית (אייזנברג-דגן וקוברין 2016; אייזנברג-דגן 2018).
נפתחו 12 שטחי חפירה (AL) בהתאם לממצאים בתעלות הבדיקה. עיקר השרידים שנחשפו בחפירה כוללים פריטי צור מהתקופות הפליאוליתית התיכונה והכלקוליתית (שטחים G, H), מאגר מים מהתקופה הרומית (שטח E), שרידי בנייה מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה (שטחים I, J, K, L) ושרידי בנייה משלהי התקופה העות'מאנית (שטחים A, D, F, L).
 
שטח A
נחשף מבנה מלבני (7×  10 מ'; איור 2), שקירותיו נבנו מאבני שדה מקירטון והשתמרו לגובה נדבך אחד עד שישה נדבכים. חציו המערבי של המבנה נחפר עד סלע האם, שעליו התגלתה רצפת אדמה מהודקת. לצד הקירות התגלו מפולות; על סמך כמות האבנים בהן נראה שהקירות לא נבנו לגובה רב והקירוי היה קל, או שנלקחו אבנים לבנייה משנית במקום אחר. מרכז הקיר המזרחי (1W) השתמר לגובה נדבך אחד בלבד, הנמוך ביותר במבנה. לפיכך, ועל סמך הקבלה למבנה דומה שנחשף במרחק של כ-1.5 ק"מ מדרום-מערב, סמוך לנחל כובשים (אייזנברג-דגן 2018: מבנה 1A), נראה שפתח המבנה היה במרכז קיר זה. התגלה ממצא דל מהמחצית הראשונה של המאה הכ', ובו מעט שברים של כלי חרס מטיפוס כלי עזה, כפתור מתכת ופיסות של מתכות (מוטות ומשטחי מתכת) ששימשו אולי לבנייה.
 
שטחים B ו-C
נוקו עשרות קירות שדה, ששימשו בחלקם לתיחום חלקות עיבוד ובחלקם לתמיכת מדרגות עיבוד (איור 3). קירות החלקה נבנו במקביל לערוץ הנחל משתי שורות של אבני שדה בינוניות. קירות התמך של מדרגות העיבוד חצו את הנחל ונבנו משתי שורות של אבני שדה בינוניות (איור 4) או מאבני שדה קטנות (איור 5). הקירות שנבנו מאבני שדה בינוניות השתמרו לגובה של כ-10 נדבכים, ואדמת הסחף שכיסתה אותם כמעט לחלוטין מלמדת כי הם עתיקים. לעומתם, מרבית הקירות שנבנו מאבני שדה קטנות התגלו על פני השטח ומעט אדמה הצטברה בין אבניהם; סמוך להם התגלו שברים של כלי חרס וכלי זכוכית שזמנם שלהי התקופה העות'מאנית עד ימי המנדט הבריטי, המתארכים את בניית הקירות לשלהי התקופה העות'מאנית. נראה שהאבנים הקטנות ששימשו לבניית הקירות סוקלו מהמדרונות הסמוכים בעת הכשרת שדות. עוד נחשפו קירות של מדרגות עיבוד שנבנו נדבכים סדורים של אבני שדה בינוניות וחומר מליטה (טיח-בוץ); בהסתמך על שחזור הפעילות במרחב ניתן לשייך אותם לתקופה הביזנטית. ייתכן שקיר אחד, הסמוך למאגר המים בשטח E, נבנה בתקופה הרומית.
 
שטח D
על המדרון המזרחי של גבעה נמוכה נחשף מבנה שבנייתו לא הושלמה (איור 6). המבנה נבנה בתוך שקע שנחפר ונחצב ליישור פני השטח לקראת הבנייה. הקירות החיצוניים של המבנה (10W, 11W, 13W) מדפנים את דופנות השקע; הם השתמרו לגובה מרבי של שמונה נדבכים. במבנה התגלו שני קירות פנימיים (12W, 14W) שהשתמרותם דלה, התוחמים כנראה חדר. קיר 12, הסמוך לפינה הדרומית-מזרחית של המבנה, השתמר לגובה ארבעה נדבכים ונתגלתה תעלת היסוד שלו. ממזרח למבנה נתגלתה סוללת אדמה וחדר הצמוד לפינתו הדרומית-מזרחית ונתחם ממערב בקיר 11. על מפלס החיים במבנה התגלה ממצא דל, ובו מעט שברים של כלי חרס מטיפוס כלי עזה שחורים, שברים של כלי זכוכית ושברי מתכות ומסמרים; רוב המתכות והמסמרים התגלו בחדר הפנימי. במרחק כ-8 מ' מדרום-מערב למבנה נתגלה שקע חצוב (6.7 × 9.0 מ', 2 מ' עומק), ששימש כנראה מקור לחומר גלם לבנייה. על סמך הממצא והבנייה יש לתארך מבנה זה למחצית הראשונה של המאה הכ' (התקופה העות'מאנית).
 
שטח E
נחשפו שני בורות מים (122L, 205L) ומאגר מים (125L) חצובים בסלע. בור 205 מרוחק כ-250 מ' מצפון-מערב לבור 122 ולמאגר 125. בור 205 (5.6 מ' עומק; איור 7) נחצב בראש מדרון, חלקו העליון דופן בחמישה נדבכים של אבני קירטון, פי הבור דופן בבטון ובלוח מתכת בחלקו הדרומי. צמוד לבור נחשפה תעלת הזנה (42W), שהובילה מי נגר לפתח הבור. בור 122 (8.5 מ' עומק; איור 8) כולל פיר עגול (1.75 מ' עומק) שדופן באבני גיר, המוביל לחלל רבוע (3.5 × 4.0 מ'). בעומק כ-1.5 מ' מתחת לפי הבור נחשפה תעלה (124L; 2.4 מ' אורך; איור 9) המתחברת לפיר ומובילה דרומה לאגן ניקוז. סמוך לפתח התעלה התגלו שברים של פך מטיפוס כלי עזה שחורים. מאגר מים 125 (6.3 × 6.4 מ'; איור 10) מרוחק כ-12 מ' ממערב לבור מים 122, ונמצא בתחתית המדרון הדרומי של גבעה. אל המאגר הוביל מסדרון (12 מ' אורך, 1.25 מ' רוחב) שנחצב בציר צפון–דרום, ובקצהו גרם מדרגות היורד אל משטח מלבני שממנו יורד בזווית של כ-˚60 גרם מדרגות נוסף אל תחתית המאגר. ייתכן כי המשטח המלבני שימש לשאיבת מים מהמאגר כשהיה מלא, וגרם המדרגות התחתון שימש לשאיבה כשמפלס המים היה נמוך וכן לניקוי המאגר ולתחזוקתו. בפינה הדרומית-המזרחית של המאגר התגלה בור שיקוע מרובע (1.4 × 1.6 מ'; 0.8 מ' עומק). במאגר הצטברה אדמת סחף (1.5–2.0 מ' עובי) עד לגובה גרם המדרגות התחתון. קירות המאגר והמדרגות טויחו, ועל הקירות הובחנו חריתות דקות דמויות ספינות. על הקיר המערבי זוהו כמה שכבות של חריתות, מעל לספינות נוספו שתי שכבות של חריתות בעלי חיים (איור 11). בניית המאגר תוארכה לתקופה הרומית הקדומה (המאות הא'–הב' לסה"נ) על סמך תכניתו, מרקם הטיח שבו וטכניקת הטיוח. החריתות של הספינות מיוחסות לשלב בניית המאגר וטיוחו. נראה כי המאגר קשור למגדל וליישוב מהתקופה הרומית שנחשפו במרחק של כ-800 מ' מצפון לכאן (הרשאה מס' 8444-A).
 
שטח F
נחשפו ארבע יחידות של מבנה (AD), ובהן 12 חדרים (איורים 12, 13). יחידה A, ובה שני חדרים וחצרות, נחפרה בעבר (אייזנברג-דגן 2018: שטח A). מצפון ליחידות המבנה התגלו קירות שדה. מצפון לחדר 12 שביחידה D התגלה בור מים (איור 14), ומדרום-מזרח לו נתגלו מערה (לא נחפרה) ומחצבה (איור 15), שנחצבו בה חלק מאבני הבנייה ששימשו לבניית החדרים. צמוד לבסיס החציבה התגלו שכבות של אפר ואשפה בת ימינו.
 
יחידה B כוללת חמישה חדרים (3–7), שנבנו בציר צפון–דרום וחצר ממזרח להם. חדר 5 נחשף בחפירה הקודמת (אייזנברג-דגן 2018). קירות החדרים השתמרו לגובה מרבי של שלושה נדבכים ונחשפו בהם שני פתחים למעבר בין החדרים. חדר 6 (איור 16) נחלק לשלושה חלקים (218L, 224L, 225L), ובאחד מקירות החדר (20014W) התגלה פתח (1.6 מ' רוחב) שהוביל מ-218L ל-224L. לצד הפתח נחשף ענף עץ שאינו מעובד. בפינה הצפונית-המערבית של 224L נתגלה מתקן חצי עגול (220L; איור 17), שבתחתיתו אדמה מהודקת, והתגלו בו פריטי מתכת, ובהם אבזם וראש מחרשה. רצפת החדר וקירותיו טויחו בטיח-בוץ. סמוך לקיר המערבי של חדר 7 נחשף מתקן (231L), שנבנה משורה של אבני גיר שהוצבו על צדן הצר. סמוך למתקן נחשפו שני מוטות ברזל תקועים ברצפה, במרחק של 3 מ' זה מזה, כאורך המתקן. הרצפה של חדר 7 עשויה מאדמה מהודקת.
 
יחידה C כוללת שלושה חדרים (8–10; איור 18), שנבנו בציר מזרח–מערב וחצר (11) מצפון להם. הרצפה עשויה מאדמה מהודקת מעל מפלס סלע שיושר ונחצבו בה מוקדים (236L–241L; 0.2–0.6 מ' קוטר, 0.03–0.10 מ' עומק). מוקד 239 יוצא דופן, הוא מלבני, נסמך לקיר 20006W בצדו הדרומי ודופן באבנים מהוקצעות בצדו המערבי; התגלתה בו שכבת אפר (כ-0.4 מ' עובי).
 
יחידה D כוללת חדר (12), שרצפתו נחצבה בסלע ופולסה באדמה מהודקת.
 
בשטח התגלו חרסים מטיפוס כלי עזה שחורים, שברי זכוכית, תרמילי קליעים ממלחמת העולם הראשונה ומזמן מאוחר יותר (Peretz 2018), אשפה בת ימינו וארבעה מטבעות, ובהם ושני מטבעות מהמאה הי"ט לסה"נ, האחד מברונזה והשני מכסף ומנוקב, מטבע 5 מיל משנת 1935 לסה"נ ומטבע 20 מיל משנת 1942 לסה"נ. על סמך הממצאים נראה כי שרידי הבנייה בשטח מתוארכים לתקופה העות'מאנית.
 
שטח G
שטח החפירה (20 × 70 מ') נפתח בראש שלוחה, והתגלו בו פריטי צור מהתקופות הפליאוליתית התיכונה והכלקוליתית. בפריטי הצור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה גרעינים ונתזים שסותתו בטכניקת לבלואה. הפריטים שחוקים ונושאים פטינה עבה, ונראה שנפגעו בתהליכי כיסוי וסחף. הפריטים מהתקופה הכלקוליתית השתמרו טוב יותר, ובהם שברים של כלים דו-פניים וגרעיני להבים ולהבונים. נראה שזהו אתר סיתות שחזרו אליו בשתי התקופות.
 
שטח H
בשטח (20 × 50 מ') נאספו פריטי צור מסותתים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה, ובהם גרעינים ונתזים שסותתו בטכניקת לבלואה. הפריטים מעורבים באדמת לס המכסה את המדרון ונראה שנסחפו מאתר סמוך שלא השתמר או שלא התגלה.
 
שטח I
בחלקו העליון של מדרון נחשף מבנה רבוע ולו כניסה בנויה (איור 19). בפינה הדרומית-מזרחית של המבנה נחשף מתקן, שנבנה משורה של אבני שדה. רצפת המבנה עשויה שברי סלעים ושכבה של חומר לבנים, ועליה התגלו שברים של קנקני שק מהתקופה הביזנטית.
 
שטח J
בחלקו העליון של מדרון נחשף מבנה רבוע (איור 20), שנבנה מאבני שדה בינוניות ורצפתו עשויה אדמה מהודקת. התגלה ממצא דל משלהי התקופה הביזנטית. כן נחשפו כמה קירות שדה.
 
שטח K
על הגדה הדרומית של נחל כובשים נחשף מבנה (איור 21), הנחלק לשני חדרים בקיר שנבנה בציר צפון–דרום. התגלה מעט ממצא קרמי משלהי התקופה הביזנטית.
 
שטח L
נחשפו שרידי בנייה שהובחנו בהם ארבעה שלבים (4–1; איור 22), מהם השלושה הקדומים תוארכו לשלהי התקופה הביזנטית והתקופה האסלאמית הקדומה, והשלב המאוחר תוארך לשלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי. כן התגלה ממצא מהתקופה הממלוכית.
 
שלב 4. במדרון גבעה נחשף מבנה מלבני של חווה או שומרה (3.8 × 9.0 מ'), שנבנה בציר צפון–דרום ותוארך לתקופה הביזנטית. הקרקע פולסה לקראת הבנייה. קרוב לפינה הצפונית-מערבית של המבנה נבנה גרם מדרגות שהוביל לקומת מרתף (איור 23). מאוחר יותר הוגבהה רצפת קומת המרתף וגרם המדרגות הוסט מעט, כנראה בעקבות הצפות והתמוטטות. כן, המבנה הורחב ומתארו הפך רבוע ונוספו בו קיר היקפי (חצר) ומערכת ניקוז או השקיה. בשלב מסוים ננטש המבנה והתמוטט ולאורך הזמן כוסה באדמת סחף.
 
שלב 3. בחלקו העליון של המדרון נחשף מבנה מלבני (4.5 × 9.8 מ') שנבנה בציר מזרח–מערב. שרידי הבנייה מעטים והממצא דל; מכמות האבנים במפולות אפשר לשחזר שניים-שלושה נדבכים בלבד, אך שיטת הבנייה מלמדת שלא היה זה מבנה פתוח או ארעי. לפיכך ייתכן שהבנייה לא הושלמה או שנלקחו מהמבנה אבני בנייה לשימוש משני באתר אחר.
 
שלב 2. מעל חלק ממפולות המבנה משלב 4 התגלו פינה דרומית-מערבית של מבנה ושני קירות של חצר שהקיפה אותו (איור 24).
 
שלב 1. נחשף מעגל אבנים (מאהל?) ונראה המשך שימוש בשני קירות נמוכים ומקבילים משלב 4, שנותרו בולטים בפני השטח. שלב זה מתוארך לשלהי התקופה העות'מאנית וימי המנדט הבריטי.
 
השתרעות שטח החפירה בשטח נרחב מאפשרת ראייה מרחבית המסייעת בשחזור הפעילות באזור כולו. ניתן לקשור בין מאגר המים מהתקופה הרומית משטח E למגדל וליישוב מתקופה זו שנחשפו במרחק של כ-800 מ' מצפון (הרשאה מס' 8444-A; שטח A). המבנים מהתקופה הביזנטית בשטחים I, J ו-K הם אולי שומרות הקשורות לחווה מתקופה זו בשטח L. קומת המרתף שנחשפה בחווה מוכרת מאתרים מתקופה זו באגן באר שבע; נראה כי היא שימשה מחסן תבואה או אזור ייצור ופעילות. בשטח F הייתה כנראה התיישבות של משפחה מורחבת או כמה משפחות; הממצא בשטח F מלמד על פעילות בזמן מלחמת העולם הראשונה (התקופה העות'מאנית–ימי המנדט הבריטי) ולכן ההתיישבות מתוארכת לזמן זה. סגנון הבנייה, המשלב חציבה בסלע ודיפונה, ניכר גם במבנים בשטחים A ו-D, ולכן נראה שהם חלק מהיישוב בשטח F. בניית המבנה בשטח D לא הושלמה, ולכן נראה כי הוא נבנה בסוף תקופת ההתיישבות באזור.