בחודשים דצמבר 2018–ינואר 2019 נערכה חפירת הצלה בהרחבה המערבית של מושב בקוע (הרשאה מס' 8395-A; נ"צ 192473-93/637318-37; איור 1), לאחר שהתגלו עתיקות בחתכי בדיקה שנערכו לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי נ' בן-ארי (בדיקות מקדימות, כלי חרס), בסיוע ר' אבו חלף (מנהלה), ש' הלוי (פוטוגרמטריה, צילום אוויר), א' אייריך-רוז וה' ביתן (GPS), י' דלרזון (תכניות), מ' שמר (כלי צור), י' ויינגרטן (כלי אבן), א' לידסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס ואבן), ק' עמית (צילום מעבדה), וכן צ' קניאס, ב' סטורצ'ן, י' זלינגר, ע' שדמן וא' גולני.
נפתח שטח חפירה (G; 8 × 9 מ'; איורים 2–4) במורד המזרחי של גבעת אבן גיר, שבראשה משתרעת ח'ירבת אל-מיסייה. נחשפו שלוש שכבות אדמה: העליונה אדמת חרסית חומה, האמצעית ערוב של אדמת חרסית חומה חרסיתית ואדמה אדומה והתחתונה אדמה אדומה. בשתי השכבות העליונות נתגלו רצפה וקיר מהתקופה הכלקוליתית (התרבות הע'סולית; שלב III) וכן שרידים משני שלבי בנייה מתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (שלבים II ו-I). השתמרותם של השרידים מתקופת הב"ק 1ב' גרועה שכן קירות המבנים שקעו באדמת החרסית שעליה הושתתו ונפגעו בימינו מבנייה ותשתיות.
ממצאי החפירה מתווספים לשרידי היישוב מהתקופה הכלקוליתית (התרבות הע'סולית) ומשלבה המאוחר של תקופת הב"ק 1ב' שנחשפו בעבר בהרחבה המערבית של מושב בקוע (גולני וסטורצ'ן 2010 [איור 2: שטחים A–F, 122F]; Golani, Storchan and Eirikh-Rose 2018). כן נתגלו בהרחבה זו מערות וחציבות מתקופות מאוחרות יותר (גולני 2011 [איור 2: שטחים 211F, 224F, 233F, 236F]; קוגן-זהבי 2016 [איור 2: שטחים 129F, 132F, 133F, 139F, 140F, 142F, 155F]). בהרחבה הצפונית של המושב נתגלו בעבר שרידי יישוב מתקופת הברונזה המאוחרת (קוגן-זהבי 2008).
שלב III. במזרח שטח החפירה התגלו רצפת אבנים (122W; איור 5) וקיר (127W) מהתקופה הכלקוליתית. כמות החרסים מהתקופה הכלקוליתית (התרבות הע'סולית) הלכה וגדלה ככל שהועמקה החפירה בשכבת האדמה האמצעית. חפירה במחפרון צמוד למבנה הסגלגל משכבה II (להלן) העלתה ששכבת האדמה התחתונה, האדומה, נקייה מממצאים והיא קרקע בתולה שעליה הוקם היישוב מהתקופה הכלקוליתית.
שלב II. התגלו שרידי מבנה סגלגל, שנבנה בציר צפון-מערב–דרום-מזרח וחלקו הצר פונה אל וואדי. קירות המבנה (103W, 104W, 113W) נבנו משתי שורות של אבני שדה, שחלקן הוקצעו גס; הם השתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים. מבנים סגלגלים מוכרים למן תקופת הב"ק 1א' ועד לשלב הקדום של תקופת הב"ק 1ב' (Braun 1989; Golani 1999). הפן הפנימי של קיר 113 עובה באבני שדה בינוניות וקטנות ויצר מעין ספסל (129W; איור 6). בקיר 103 משתלב קיר נוסף (102W), אולי קיר מחיצה או קיר מאוחר שצמצם את שטח המבנה. בתוך המבנה נתגלו שרידים דלים של רצפה (116L). בהריסות מעל הרצפה נתגלו חרסים רבים מתקופת הב"ק 1ב' וכלי אבן (להלן). מתחת לרצפה (119L) נתגלו חרסים מהתקופות הכלקוליתית והב"ק 1. מצפון-מערב למבנה נחשפה רצפה נוספת (121L; איור 7), הניגשת לקיר 104, כנראה שרידי חצר. על הרצפה נתגלו חרסים מהתקופות הכלקוליתית והב"ק 1ב', אבן שחיקה מבזלת ומעט עצמות של בעלי חיים.
סמוך למבנה ממזרח התגלו שרידים של יחידה בנויה נוספת (איור 8). לפן החיצוני של קיר 113 הוצמד קיר (115W), שנבנה משורה של אבני שדה בינוניות וקטנות והשתמר לגובה נדבך אחד. לקיר 115 ניגש קיר נוסף (114W), שנבנה משתי שורות של אבני שדה, שחלקן הוקצעו גס; הוא השתמר לגובה נדבך אחד. הפן הפנימי של קיר 114 עובה באבני שדה בינוניות (128W) והשתמר לגובה נדבך אחד. עיבוי זה ניגש אף הוא לקיר 115 ודומה לספסל 129 מהמבנה הסגלגל ולכן נראה שאף הוא שימש ספסל. נראה שקירות 114 ו-128 נחתכו בצדם הצפוני-מזרחי בזמן בניית המבנה של שלב I.
שלב I. בצפון-מזרח השטח התגלתה פינה של מבנה (105W; איור 9), מעוגלת מחוץ וישרה מפנים, שהשתמרה לגובה שלושה נדבכים. מבנים שפינותיהם מעוגלות מחוץ וישרות מפנים מוכרים מהשלב המאוחר של תקופת הב"ק 1ב' (Golani 1999).
כלי החרס
התקופה הכלקוליתית (התרבות הע'סולית). נחשפו שברים של כלי חרס עשויים מטין חום-צהבהב בהיר, ובו חסמים בינוניים וקטנים בצבע אפור או לבן, ובהם קערות (איור 1:10–5), אגנים שחלקם נצרפו במידה בינונית (איור 1:11–6) ופערורים שחלקם נצרפו היטב (איור 1:12–5). לקערות שפות פשוטות, חדות או מעוגלות; השפה של אחת מהן נמשחה משני צדיה בצבע חום אדמדם (איור 2:10). לאגנים שפות מעובות, שחלקן עוטרו בעיטור בהון בצדן החיצוני (איור 2:11, 4), שפה אחת עוטרה בצבע אדום בחלקה העליון (איור 3:11) ומתחת לשפה אחרת עיטור חבל (איור 5:11). לפערורים שפות פשוטות, חדות או מעוגלות; אחת מהן עוטרה בביהון עדין (איור 4:12). עוד התגלו ידית מדף בהונה (איור 6:12), שתי ידיות של מחבצות (איור 7:12, 8) ושבר גוף שעליו עיטור חבל בהון (איור 9:12). חרסים דומים נחשפו בחפירות קודמות בבקוע (Golani, Storchan and Eirikh-Rose 2018: Figs. 20–22), בנבלט (van den Brink and Lazar 2019: Figs. 52, 53, 56, 59, 60), בחורבת עילית ב' (Milevski et al. 2013: Figs. 23–27, 29, 30) ובאתר הסילו בתל חליף (Alon and Yekutieli 1995: Fig. 24).
תקופת הברונזה הקדומה 1ב'. נחשפו שברים של כלי חרס עשויים מטין חום-כתום, ובו חסמים בצבע אפור או לבן, ובהם קערות (איור 1:13, 2, 7) וקנקנים (איור 9:14–11) שנצרפו היטב, ופערורים (איור 1:14–8) שנצרפו במידה בינונית. לקערות שפות פשוטות או מעובות, והן חפות מעיטור, פרט לשתי קערות שעל שפתן עיטור בהון (איור 4:13, 6). לפערורים שפות פשוטות ומעובות, שלהן פרופיל מעוגל או רבוע (איור 1:14–4), או שפות מעובות הנוטות פנימה (איור 6:14–8); נתגלתה שפה אחת חתוכה שלה פרופיל רבוע (5:14). לקנקנים שפות מפושקות פשוטות, חדות או מעוגלות, ללא עיטור. עוד התגלו ידית מדף (איור 12:14) ושבר גוף שעליו עיטור חרות (איור 13:14). שברי כלי חרס דומים נחשפו בחפירות קודמות בבקוע (Golani, Storchan and Eirikh-Rose 2018: Figs. 26, 27) ובאתר הסילו בתל חליף (Alon and Yekutieli 1995: figs. 18, 19, 22).
ייתכן שכמה משברי כלי החרס המתוארים לעיל מופיעים לראשונה כבר בתקופת הב"ק 1א', ובהם קערות (איור 3:13–6), פערור (איור 2:14), ידית מדף בהונה (איור 6:12) ושבר גוף שעליו עיטור חבל בהון (איור 9:12). הם עשויים מטין חום-אפור וליבתם אפורה כהה ובה חסמים אפורים בינוניים וקטנים, פרט לקערה אחת (איור 4:13) שעשויה מטין חום-אדמדם ושפתה עוטרה, כנראה באמצעות קנה, בעיטור עדין וצפוף. עיטור דומה התגלה על פערורים בשכבה I באזור (Golani and van den Brink 1999: Figs. 5, 6:3, 10). קערות דומות לקערות באיור 3:13–6 התגלו בעבר בשכבה I באזור (Golani and van den Brink 1999: Fig. 4:11–13), באשקלון (Braun and Gophna 2004: Fig. 17; Golani 2004: Figs. 11, 22:2, 23:2 ; Khalaily 2004: Figs. 12:1–3, 14, 16), בשלבים IV–III בטור איחבינה (Oren and Yekutieli 1992: Figs. 10:14, 21, 23) ובשכבה 4 בניצנים (Yekutieli and Gophna 1994: Fig. 11:17–19).
כלי הצור
מעין שמר
פריטי הצור (135=N; טבלה 1) סותתו משלושה סוגי צור: צור ברקצואידי חצי שקוף בגווני אפור (כ-40% מהפריטים); צור חצי שקוף בגווני חום (כ-40% מהפריטים); וצור אאוקני אטום בגווני אפור-צהוב (כ-10% מהפריטים). יתר הפריטים שרופים ולא הובחן סוג הצור שממנו הם סותתו. הפריטים נושאים סימני שחיקה במידה בינונית–גבוהה, הניכרים בקצה פעיל קהה ולעתים אף ברכסים קהים על גב הפריט. שחיקה זו נובעת כנראה מפעילויות דריכה והזזה, המוכרות באתרים שבהם זוהתה פעילות אנושית מתמשכת, אם כי ייתכן גם שסיבת השחיקה היא תזוזה של הפריטים במרחב לאחר הרבדתם.
טבלה 1. פריטי הצור
פריטים
|
כמות
|
אחוז
|
פריטים ראשוניים
|
5
|
7.6
|
בעלי גב טבעי
|
2
|
3.0
|
נתזים
|
52
|
78.8
|
פסולת חידוש גרעין
|
7
|
10.6
|
סיכום ביניים
|
66
|
100
|
שברים
|
12
|
35.3
|
גושים
|
22
|
64.7
|
סיכום ביניים
|
34
|
100
|
פסולת סיתות
|
66
|
48.9
|
שברים
|
34
|
25.2
|
גרעינים
|
17
|
12.6
|
כלים
|
17
|
12.6
|
מקבות
|
1
|
0.7
|
סך הכל
|
135
|
100
|
פריטי הצור שייכים לתעשיית נתזים, שבה שכיחות הכלים והגרעינים גבוהה יחסית. נראה שכל שלבי רצף ההפחתה מיוצגים במכלול, כולל שלבים ראשוניים של עיצוב הגרעין, המיוצגים בפריטים ראשוניים, ושלבי תחזוקת הגרעין וחידושו, המיוצגים בפסולות אופייניות. עם זאת, המכלול קטן מכדי לקבוע האם נערכה פעילות סיתות באתר ומה היה היקפה. נתזים הם השכיחים ביותר, הן בפסולות הסיתות והן בפריטים שנבחרו לשברור (טבלה 2). בפסולת הסיתות לא התגלו להבים, אך שלושה להבים התגלו בכלים (להלן). רובם המוחלט של הגרעינים (15 מתוך 17) שימש להפקת נתזים, תוך שימוש בכמה משטחי נקישה (כ-67%; 10 פריטים) או במשטח נקישה יחיד (כ-33%; 5 פריטים). גרעין אחד שצורתו חצי פירמידלית שימש להפקת להבונים, ולו משטח נקישה יחיד. גרעין נוסף ננטש בשלבי הכנה ראשוניים, ועליו הכנה של משטח נקישה יחיד וסימנים לעיצוב משטח ההסרה ביצירה של להב רכס.
17 פריטים הוגדרו כלים (טבלה 2) לאחר שזוהו עליהם סימנים לעיבוד נוסף. שכיחים מאוד הם פריטים הנושאים שברור חלקי, אם כי גם פריטים משוננים ודו-פניים מופיעים באחוזים גבוהים. חמישה מהכלים הם פריטים מתארכים: להב מגל שלו גב מעוצב בשברור זקוף וקטימה בחלקו הפרוקסימלי (איור 1:15); שבר של מגרד מניפה (איור 2:15); ושלושה כלים דו פניים, ובהם גרזן, כילף ופריט שעיצובו לא הושלם. הופעת טיפוסי כלים אלו יחד אופיינית מאוד לתקופה הכלקוליתית (התרבות הע'סולית). מגרדי מניפה נפוצים גם בתעשיות צור מתקופת הברונזה הקדומה, אך לא נראה שהמגרד שייך לשלב זה של הפעילות באתר הן בשל היעדר פריטים מתארכים נוספים מתקופה זו, דוגמת הלהבים הכנעניים, והן בשל הופעתו התדירה של מגרד המניפה במכלולי צור של התרבות הע'סולית (Rosen 1997:71–80).
טבלה 2. כלי הצור
הכלי
|
פריט ראשוני
|
בעל גב טבעי
|
נתז
|
להב
|
אחר
|
סך הכל
|
כמות
|
אחוז
|
כלי דו-פני
|
|
|
|
|
3
|
3
|
17.6
|
להב מגל
|
|
|
|
1
|
|
1
|
5.9
|
מגרד מניפה
|
1
|
|
|
|
|
1
|
5.9
|
מגרד
|
|
|
1
|
1
|
|
2
|
11.8
|
נקר
|
|
|
1
|
|
|
1
|
5.9
|
בעל שקערוריות
|
|
|
|
1
|
|
1
|
5.9
|
משונן
|
1
|
|
2
|
|
|
3
|
17.6
|
שברור חלקי
|
|
1
|
4
|
|
|
5
|
29.4
|
סך הכל
|
כמות
|
2
|
1
|
8
|
3
|
3
|
17
|
100
|
אחוז
|
11.8
|
5.9
|
47.1
|
17.6
|
17.6
|
100
|
|
כלי האבן
יואב ויינגרטן
נחשפו 16 כלי אבן (טבלה 3), ובהם כלי יד/חלוקים (6=N; איור 1:16, 2), כלי שחיקה (5=N; איור 3:16), כלי קיבול (3=N; איור 4:16) ומכתשים (2=N; איור 5:16). הכלים נמדדו במידת האפשר; ערכי המדידות בטבלה מרביים. ברוב הכלים מידת העובי מייצגת את המרחק בין שני משטחי עבודה מנוגדים או בין משטח העבודה לגב הכלי (dorsal face). בכלי הקיבול ובמכתשים, מידת העובי מייצגת את המרחק בין חלקו הפנימי של בסיס הכלי לחלקו החיצוני. שניים מכלי היד/חלוקים נתגלו כמעט שלמים (איור 1:16, 2), ואילו יתר הכלים התגלו שבורים. רוב הכלים סותתו מחומרי גלם מקומיים, כגון גיר, חוואר, קלקריט, קלציט וקירטון. שלושה מכלי השחיקה סותתו מבזלת וסיקולרית ושניים מכלי הקיבול סותתו מבזלת חלקה. הבזלת נחשבה חומר גלם ייחודי, שכן היא יובאה מאזורים אחרים בדרום הלבנט. שניים מכלי הקיבול הם שברים קטנים שקשה לשייכם לקבוצה טיפולוגית מוכרת. עם זאת, סימני השימוש בחלקם הפנימי מלמדים ששימשו קערות שחיקה. כלי הקיבול השלישי עשוי קירטון, ולו דופנות ישרות המאונכות לבסיס קמור מעט (איור 4:16); דפנות כמותן מוכרות בכלים מתקופת הברונזה הקדומה (Braun 1990:89–90; Rowan 1998:257–268).
טבלה 3. כלי אבן
לוקוס
|
סל
|
הכלי
|
טיפוס משנה
|
חומר גלם
|
מידות (ס"מ) ומשקל (גר')
|
הערות
|
איור
|
100
|
1055\1
|
כלי יד/חלוק
|
כותש/שוחק
|
חוואר (צהבהב)
|
אורך 7.5
רוחב 5.4
עובי 2.5
משקל 139
|
סגלגל; משטח עבודה שחוק; סימני הכאה בקצוות הכלי; מעט שבור
|
|
106
|
1056
|
כלי יד/חלוק
|
שוחק/כותש
|
גיר קשה
|
קוטר 7.2
עובי 4.4
|
דיסקואידי; חלק; סימני הכאה; שבור
|
1:16
|
109
|
1075
|
כלי יד/חלוק
|
שוחק/כותש
|
קלציט/גיר גבישי
|
רוחב 9
עובי 7.2
|
סגלגל; אדמדמות על גבי כל אבן, אולי עדות לאוכרה
|
|
120
|
1073/2
|
כלי יד/חלוק
|
שוחק/כותש
|
גיר קשה
|
רוחב 3.5
עובי 1.6
|
סגלגל; שחוק וחלק; שבור
|
|
121
|
1071
|
כלי יד/חלוק
|
שוחק/כותש
|
קלציט/גיר גבישי
|
אורך 7.2
|
מלבני; לפחות שני משטחי עבודה שחוקים; אדמדמות על גבי האבן, עדות לאוכרה?
|
|
124
|
1070
|
כלי יד/חלוק
|
מקבת
|
קלציט/גיר גבישי
|
אורך 7
|
מלבני; סימני ניקור (עיצוב) והכאה; שבור
|
2:16
|
108
|
1062
|
כלי שחיקה עליון
|
מופעל בשתי ידיים
|
בזלת וסיקולרית
|
|
שלושה שברים בעלי גב מובחן, כנראה שייכים לכלים שונים
|
|
120
|
1073/1
|
כלי שחיקה עליון
|
מופעל בשתי ידיים
|
קלקריט
|
אורך 18+
רוחב 14.5
עובי 5.2
|
שבר קצה; משטח עבודה מנוקר; סימני הכאה ושחיקה בגב הכלי
|
3:16
|
120
|
1073/3
|
כלי שחיקה תחתון
|
|
גיר
|
|
מלבני; שני משטחי עבודה שחוקים; שבור
|
|
100
|
1055/2
|
כלי קיבול
|
קערת שחיקה
|
בזלת חלקה
|
עובי דופן 1.1
|
שבר קטן; סימני ניקור בחלק החיצוני; שפה עגולה
|
|
120
|
1073/4
|
כלי קיבול
|
קערת שחיקה
|
בזלת חלקה
|
עובי 1.1
|
שבר קטן
|
|
110
|
1027
|
כלי קיבול
|
מיכל או כלי הגשה(?)
|
קירטון
|
עובי 3
עובי דופן 2
|
דופנות ישרות ומאונכות לבסיס קמור מעט; סימני ניקור בחלק החיצוני של הדופנות
|
4:16
|
110
|
1028
|
מכתש
|
|
גיר קשה
|
קוטר 13.5
קוטר שקערורית 8
עובי 3.5
עובי דופן 4
|
מתאר עגול; מעוצב בגסות; שפה עגולה; בסיס קמור; שקערורית חרוטית; שבור
|
5:16
|
120
|
1073/5
|
מכתש
|
|
גיר
|
עובי 3
|
שבר קטן; חלק חיצוני מעוצב בגסות; שפה מוחלקת ומנוקרת
|
|
השרידים והממצאים מהחפירה מתווספים לשרידי היישוב מהתקופות הכלקוליתית (התרבות הע'סולית) והב"ק 1ב' שנחשפו בעבר בהרחבה המערבית של מושב בקוע (גולני וסטורצ'ן 2010; Golani, Storchan and Eirikh-Rose 2018). הממצא המעורב בשלבי החפירה מלמד ששרידי היישוב מתקופת הב"ק 1 הושתתו הישר על שרידי היישוב מהתקופה הכלקוליתית ואף חדרו אליהם. המבנה הסגלגל שהתגלה בשלב II, כמוהו מוכרים גם בתקופת הב"ק 1א' ובשלב הקדום של תקופת הב"ק 1ב', וכן מעט שברי כלי החרס שאולי יש לייחסם לתקופה זו, מלמדים כנראה לראשונה על שלב כרונולוגי נוסף באתר.
קוגן-זהבי א' 2008. יישוב כפרי מתקופת הברונזה המאוחרת II בבקוע. בתוך ד' עמית וג' שטיבל, עורכים. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ב'. ירושלים. עמ' 116–121.
Alon D. and Yekuteli Y. 1995. The Tel Ḥalif Terrace ‘Silo Site’ and It's Implications for the Early Bronze Age I. ʽAtiqot 27:149–189.
Braun E. 1989. The Problem of the Apsidal House: New Aspects of Early Bronze I Domestic Architecture in Israel, Jordan and Lebanon. PEQ 121:1–43.
Braun E. 1990. Basalt Bowls of the EB I Horizon in the Southern Levant. Paléorient 16(1):87–96.
Braun E. and Gophna R. 2004. Salvage Excavation at Ashqelon, Afridar — Area G. ʽAtiqot 45:185–241.
van den Brink E.C.M. and Lazar D. 2019. Ḥorbat Nevallaṭ: A Chalcolithic Site and Agricultural Installations in the Shephelah Foothills. ʽAtiqot 94:1–87.
Golani A. 1999. New Perspectives on Domestic Architecture and the Initial Stages of Urbanization in Canaan. Levant 31(1):123–133.
Golani A. 2004. Salvage Excavation at Ashqelon, Afridar — Area E. ʽAtiqot 45:9–62.
Golani A. and van den Brink E.C.M. 1999. Salvage Excavation at the Early Bronze Age IA Settlement of Azor. ʽAtiqot 38:1–49.
Golani A., Storchan B. and Eirikh-Rose A. 2018. The Chalcolithic and Early Bronze Age IB Site of Beqoʽa. ʽAtiqot 90:9–54.
Khalaily H. 2004. Salvage Excavation at Ashqelon, Afridar — Area F. ʽAtiqot 45:121–159.
Milevski I., Vardi J., Gilead I., Eirikh-Rose A., Birkenfeld M., Mienis H. and Kolska-Horowitz L. 2013. Excavations at Ḥorbat ʽIllit B: A Chalcolithic (Ghassulian) Site in Haelah Valley. JIPS 43:73–147.
Oren E. and Yekutieli Y. 1992. Taur Ikhbeineh: Earliest Evidence for Egyptian Interconnections. In E.C.M. van den Brink ed. The Nile Delta in Transition: 4th–3th Millennium B.C. Tel Aviv. Pp. 361–384.
Rosen S. 1997. Lithic after the Stone Age: A Handbook of Stone Tools from the Levant. California.
Rowan Y.M. 1998. Ancient Distribution and Deposition of Prestige Objects: Basalt Vessels during Late Prehistory in the Southern Levant. Austin.
Yekutieli Y. and Gophna R. 1994. Excavations at the Early Bronze Age Site near Nizzanim. Tel Aviv 21:162–185.