היישוב אל-מכר שוכן על גבעת גיר נמוכה, שממערב לה עמקים פוריים וממזרח לה גבעות גיר רך. במפה משנת 1940 (איור 2) נראה אזור החפירה, ללא כל בנייה, מחוץ לגרעין הקדום של הכפר. בסביבת אל-מכר נערכו בעבר חפירות אחדות ונחשפו בהן שרידים של כנסיות מהתקופה הביזנטית, מחצבות ומבנים מהתקופות הביזנטית והאומיית ומערות קבורה מהתקופות הרומית מאוחרת–הביזנטית (עבוד-אבו עוקסא 2020, ור' שם הפניות). על גבעה המרוחקת כ-1.5 ק"מ מדרום לחפירה נחפר מתחם פניקי-הלניסטי, כנראה מקדש (Atrash et al. 2018). בחפירה שנערכה בחורבת עוצה שמדרום-מערב ליישוב התגלו שרידים וממצאים מתקופות פרה-היסטוריות ומהתקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית (Getzov et al. 2009).
בחפירה הנוכחית נפתח ריבוע חפירה אחד (25 מ"ר; איור 3) בשטחה של חצר מכוסה באספלט, סמוך למבנה מודרני שהושתת על סלע האם. נחשפו שלוש שכבות יישוב, המתוארכות לתקופה ההלניסטית (שכבה III), לתקופה הביזנטית (שכבה II) ולימינו (שכבה I). בשכבה III הובחנו ארבעה שלבי בנייה (ד–א).
 
שכבה III
שלב ד. נחשף בור עגול (24L; כ-1.5–2.0 מ' קוטר, 1.5 מ' עומק; איור 4), שנחצב בסלע גיר חצי קשה. מעל הסלע הצטברה שכבה של אדמת טרה-רוסה קשה בצבע חום-אדום (23L; כ-0.3 מ' עובי), שנחפרה במטרה להגיע אל הסלע ולחצוב את הבור. קרקעית הבור שטוחה, ופני הסלע בתוכו לא הוחלקו. שימושו של הבור אינו ברור.
 
שלב ג. נחשפו שרידי קיר (15W), שאבניו הונחו ישירות על אדמת הטרה-רוסה, במרחק כ-0.5 מ' מדרום לשפת הבור מהשלב הקודם. בשלב זה נסתם בור 24 במילוי של אדמה אפורה פריכה ואבנים (22L) עד גובה פני הסלע.
 
שלב ב. מעל שטח הבור וקיר 15 נחשפה שכבת שרפה (13L; 2 × 2 מ'; 0.3 מ' עובי; איור 5), שכללה חומרים אורגניים שרופים שחורים, חומר בוצי שרוף בצבע כתום, שברים רבים של כלי חרס מיובאים ושלושה מטבעות ברונזה דבוקים יחד (ר"ע 159109–159111; איור 6). המטבעות הם בעריך המיאובול (hemiobol) של המלך תלמי הא' (292–282 לפסה"נ) ממטבעת אלכסנדריה. את שכבת השרפה חתמה רצפת טיח (20L; לא בתכנית), שניגשה לקיר שממנו שרדה רק אבן אחת.
 
שלב א. נחשפו שרידים של שני קירות (6W, 21W) ניצבים זה לזה, שתחמו כנראה שני חדרים. בחדר הצפוני נבנתה רצפת טיח (17L; 0.1 מ' עובי) על גבי תשתית של אבנים בינוניות (18L). בחדר הדרומי לא התגלה ריצוף, אך התגלו גושים של טיח, ובהם שבר טיח צבוע אדום; בחתך בגובה הרצפה בחדר הובחן פס של אדמה שחורה עם שבבים קטנים של טיח (11L). כן נמצאו בחדר הדרומי פיבולת קשת פשוטה מברונזה (איור 7) וידית אמפורה רודית נושאת טביעת חותם המתוארכת לרבע האחרון של המאה הג' לפסה"נ (איור 8; אריאל, להלן).
 
שכבה II
נחשפו שרידים של מבנה, הכוללים שני קירות (2W, 8W; איור 9), שנבנו על שרידי קירות 6 ו-21 משכבה III; הם השתמרו לגובה שלושה–ארבעה נדבכים. שני הקירות תוחמים שני חדרים, אך לא נמצאו רצפות הניגשות לקירות אלה. במילוי עפר ממזרח לקיר 2 (5L) נמצאו אבנים גדולות ועליהן שרידים של טיח, המרמזות על גודל המבנה. בתוך מילויי עפר ממזרח וממערב לקיר 2 (3L, 5L; 1 מ' עובי) נמצאו שני שברי זכוכית של כלים מהתקופה הביזנטית.
 
שכבה I
בשטח החפירה נבנה בימינו מחסן; בנייתו חדרה לתוך השכבות הארכיאולוגיות עד לסלע האם. הקיר החיצוני של המחסן תחם את שטח החפירה ממזרח. לשכבה הזאת יוחס גם בור (9L), שהעמיק עד למפלס של שכבה III. בתוך הבור נמצאו פריטי מתכת בני ימינו (איור 10) ושבר של נר מהתקופה ההלניסטית (איור 11).
 
ממצא כלי חרס
שכבה III. הממצא הקרמי שהתגלה בשכבה שכיח במאות הג'–הב' לפסה"נ וכולל כלי הגשה, כלי בישול, כלי אחסון וכלים קטנים. בממצא קדרה (איור 1:12), מורטריה שלהן רגל גבוהה (איור 2:12, 3), קערת מורטריום שלה שפת מדף ועיטור צבוט (איור 4:12), הזהה לקערה שנמצאה בעכו (Smithline 2013:78), וסירי בישול (איור 5:12, 6). כלי האחסון מאופיינים בקנקנים חסרי צוואר (איור 7:13–10), קנקנים שלהם שפה פשוטה (איור 11:12, 12), קנקן שלו שפה משולשת (איור 13:12) ובסיס של אמפורה מיובאת (איור 14:12). מיוחד במכלול הקנקנים הוא בסיס של קנקן (איור 15:12) מטיפוס Galilean Coarse Ware שנמצא מעל מילוי האדמה והאבנים שסתם את בור 24. בכלים הקטנים זוהו אונגנטריום (איור 16:12) ובסיס פכית (איור 17:12).
הממצא הקרמי משכבת השרפה (13L) משלב ב ייחודי, ועל כן הוא יתואר להלן בנפרד מהממצא של שכבה III. ממצא זה כולל כלי ייבוא, מורטריום, קנקנים, אמפורה ופיקסיס. כלי הייבוא משכבת השרפה שייכים לשני טיפוסים: קערות שלהן שפה נטויה פנימה (איור 1:13–3) וקערות שלהן שפה נטויה חוצה (איור 4:13, 5), המחופות בחיפוי שחור או אפור-חום כהה. שני הטיפוסים יובאו כנראה מאזור הים האגאי או יוצרו בייצור מקומי בהשפעה יוונית (Berlin and Stone 2016:133), והיו נפוצים באזור עכו במאות הד'–הב' לפסה"נ (Getzov et al. 2009:142; Berlin and Stone 2016:134). קערת המורטריום (איור 6:13) היחידה שנמצאה בשכבת השרפה קטנה יחסית ושפתה מעובה. טיפוס זה של מורטריה לא מופיע באזור עכו אחרי המאה הד' לפסה"נ. הקנקנים משכבת השרפה כוללים קנקן חסר צוואר (איור 7:13–9), כמוהו היו נפוצים באזור החוף הצפוני במאות הו'–הד' לפסה"נ ואף המשיכו למאה הג' לפסה"נ (Getzov et al. 2009:146; Berlin and Stone 2016:135). נראה שקנקן מס' 7 מאוחר יותר כיוון שהכתף שלו עגולה יותר ושפתו לא בולטת, כמו בשני הקנקנים האחרים. כן התגלו קנקן שלו שפה מחורצת (איור 10:13; Berlin and Stone 2016: Fig 9.6:13), קנקן שלו שפה מקופלת חוצה (איור 11:13) וקנקן מטיפוס Galilean Coarse Ware (איור 12:13; Getzov et al. 2009:146, Fig. 4.8:12). שלושת טיפוסי קנקנים אלה מוכרים מהמאה הג' לפסה"נ; אפשר למצוא להם מקבילות נוספות באזורים מרוחקים יותר. שבר האמפורה (איור 13:13) כולל שפה וחלק מידית. אמפורה מטיפוס זה מתוארכת למאות הד'–הג' לפסה"נ (Berlin and Stone 2016:135, Fig 9.3:9). שבר הפיקסיס (איור 14:13) כולל שבר של כתף, והוא מעוטר בעיגולים קונצנטריים בצבע חום-אדום על חיפוי בהיר; לא התאפשר לתארך את הכלי.
 
שכבה II. בחפירת השכבה לא התגלו מפלסי חיים חתומים, ועל כן מקורו של רוב ממצא כלי החרס והזכוכית בהצטברויות ובמילויים שמילאו את חדרים. המכלול הקרמי מתוארך למאות הד'–הה' לסה"נ, וכולל קערה (איור 1:14), קדרות (איור 2:14, 3), סיר בישול (איור 4:14), קנקנים רבים, שלרובם רכס בצוואר (איור 5:14–9), קנקן שלו שפת מדף (10:14), פך שלו בסיס טבעת (איור 11:14) שנמצא על האבנים של קיר 2, וידית של קנקן (12:14).
 
טביעת חותם על ידית של אמפורה רודית
דונלד צבי אריאל
 
בחפירה נמצאה ידית אמפורה מרודוס ועליה טביעה מלבנית (איור 8), המתוארכת לתקופה ההלניסטית. הטביעה נמצאת בהתעגלות שקרובה ל'ברך' הידית. נראה שהטביעה בוצעה בשלמותה, ובשל מיקומה בהתעגלות נפגעה הטביעה במקום שבו החרס נשבר. זוהתה שורה אחת של טקסט, ובה חמש אותיות: AΓΡΙΑ. אין ספק ששִחזור השורה הוא:’Aγρια[νίου], כלומר בחודש (הרודי) ’Aγριάνιος.
לעתים קרובות, בטביעות מלבניות בנות שתי שורות על אמפורות רודיות מופיע שם החודש בשורה התחתונה. אולם בידית שהתגלתה בחפירה אפשר לראות רק את הקצה התחתון של הטביעה, ועל כן לא ברור אם היו שתי שורות. אם הייתה בטביעה זו שורה עליונה, היה אמור להופיע בה שם של אדם, שעשוי היה לתרום לתיארוך מדויק יותר של הידית; ללא שם זה אפשר לתארך את הידית רק על בסיס צורת הידית והאותיות בטביעה. לפי צורת הידית אפשר לתארך אותה באופן כללי למאה הג' לפסה"נ.
בטביעות על אמפורות רודיות נוסף שם החודש החל משנת 234 לפסה"נ, ובאופן תדיר יותר עד סביבות שנת 205 לפסה"נ (Finkielsztejn 2001:190), ועל כן נראה כי הידית שהתגלתה בחפירה שייכת לאמפורה שיוצרה סביב הרבע האחרון של המאה הג' לפסה"נ.
בסקר נרחב של אתרים מהתקופה ההלניסטית שנערך במערב הגליל העליון לוקטו 45 ידיות אמפורות טבועות בשטחם של 21 אתרים מתוך 393 אתרים שתועדו (Ariel 2001); ב-95 מהאתרים התגלה ממצא חומרי מהתקופה ההלניסטית (Frankel et al. 2001). בסקר זה נכלל גם האתר באל-מכר (Frankel et al. 2001:11, No. 18), אך לא לוקטה בו בסקר ידית אמפורה טבועה. בסקר זה לוקטו גם שתי ידיות אמפורה לא טבועות (Frankel et al. 2001:63, 78). ידית האמפורה הטבועה מהתקופה ההלניסטית שהתגלה בחפירה היא אם כן הראשונה שנמצאה באתר באל-מכר.
מאז פרסום הסקר נמצאו בתל עמק הסמוך עוד 56 ידיות אמפורות טבועות, מהן 49 של אמפורות רודיות (Finkielsztejn 2012). בחפירות בחורבת עמקה, המרוחקת כ-8 ק"מ מדרום לאל-מכר, התגלו חמש ידיות טבועות מהן ארבע של אמפורות רודיות (Ariel, forthcoming).
 
בחפירה נחשפו לראשונה ביישוב אל-מכר שרידי בנייה מהתקופה ההלניסטית (סוף המאה הד' או תחילת המאה הג' עד סוף המאה הג' לפסה"נ). נראה שבתחילת התקופה ההלניסטית הייתה סביבת החפירה אזור חקלאי או שולי יישוב. מעל שכבת שרפה, המתוארכת לתחילת המאה הג' לפסה"נ, שחתמה את השלבים מתחילת התקופה ההלניסטית, הוקם מבנה. סופו של מבנה זה אינו ברור, אבל היעדר סימני שרפה או הרס מכוון מלמד שהמבנה ננטש ולא נהרס, וכי הדבר אירע לפני התקופה הרומית. בתקופה הביזנטית התרחב היישוב, ששרידיו מוכרים גם מחפירות קודמות, לכיוון דרום. בימינו הוקם מבנה גדול ממזרח לחפירה.