בחודשים פברואר ומרס 2019 נערכה עונה שלישית של חפירה לימודית במתחם פסיפס לוד שבשכונת נווה ירק בלוד (הרשאה מס' 8416A-; נ"צ 191019/651415-395; איור 1), לקראת הקמת מרכז מבקרים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון קרן מורנינג סטאר, נוהלה על ידי א"ג צביבל וא' יורק, בסיוע י' עמרני (מנהלה), ע' יוניש וא' פרץ (צילום שטח), ד' בן עמי, ע' עזב, י' טפר וי' קורנפלד. כן סייעו עיריית לוד, עמותת 'אפשר אחרת' ומכון מרחבים.
פסיפס לוד, המתוארך לתקופה הרומית המאוחרת, התגלה באקראי במהלך פיקוח על עבודות תשתית בשכונת נווה ירק (לרקע ולהפניות, ר' גורזלזני 2018). החפירה נערכה מדרום לפסיפס.
נפתחו ארבעה ריבועי חפירה (3 × 3 מ', כ-0.5 מ' עומק החפירה; איור 2), ונחשפו שני קירות (104W, 105W; איורים 3, 4) שנבנו מאבני גוויל ויצרו פינה; הקירות נמשכים אל מחוץ לגבולות החפירה. את הקירות כיסתה הצטברות של אדמה חרסיתית חומה, ובה פסולת מודרנית וחרסים. הממצא הקרמי כולל פך (איור 1:5), סיר בישול (איור 2:5) וקנקן (איור 3:5) מהתקופה הרומית; קערות (איור 4:5–6), קערת ייבוא (איור 7:5), סיר בישול (איור 8:5) וקנקני שק (איור 9:5–12) מהתקופה הביזנטית; קערה (איור 13:5) וקנקן (איור 14:5) מהתקופה האסלאמית הקדומה; וחרסים מהתקופה העות'מאנית (לא צוירו). כן נמצאו אבני פסיפס במגוון גדלים, עצמות בעלי חיים ושברי כלי זכוכית.