בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2001 נערכה חפירת הצלה בעקבות פגיעה בח' אל-קברה, על גבעה נישאת בשוליים הדרומיים של בקעת בית הכרם, מצפון לשכונת גבעת רם בכרמיאל (הרשאה מס' A-3475*; נ"צ — רי"ח 22625/75815; ר"י 17625/25815). החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ע' שטרן, וסייעו בה ח' דנגור (מנהלה), ה' סמיטליין (צילום), ו' אסמן (מדידות), ו' פירסקי (שרטוט), ח' טחן (ציור כלי חרס), ד' שיאון (נומיסמטיקה) וי' גורין-רוזן (זכוכית).
על הגבעה ובשוליה נראים על פני השטח שרידי בנייה רבים וכן קברים חצובים, מיתקנים חקלאיים ובורות מים רבים המעידים על התיישבות נרחבת באתר. נחפר ריבוע אחד (4 × 7 מ', כ-1 מ' עומק; איור 1) בשוליים המערביים של החורבה ונמצאו שלוש שכבות עיקריות.
שכבה III נחפרה באדמת טרה רוסה עד לסלע האם (לוקוסים 13, 15, 22). נמצאו בה שברי כלי חרס מעטים המתוארכים לתקופות הביזנטית והרומית.
בשכבה II נתגלה קיר רחב (6-3 מ' רוחב; W17) בנוי מאבני שדה, שצירו צפון–דרום, מקביל לקווי הגובה של הגבעה; בחלקו הצפוני של הקיר נראה כי נותרה רק הליבה. אפשר שהקיר שימש יסוד של מבנה איתן, שנדבכיו העליונים נשדדו, או קיר טרסה שתמך בשולי הגבעה. בשכבת האדמה שהצטברה לאחר שהקיר יצא מכלל שימוש נמצאו כלי חרס המתוארכים בעיקר לסוף התקופה הביזנטית (המאה הו' לסה"נ; איור 2: 5-1) ולראשית התקופה האסלאמית הקדומה (התקופות האומיית והעבאסית; המאות הז'-הח' לסה"נ; איור 2: 6, 7); שברים מעטים של כלי זכוכית המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית; וארבעה גושים קטנים של פסולת מתעשיית זכוכית, המעידים על קיומה של תעשייה במקום, אף כי לא ניתן לקבוע אם היתה זו תעשיית זכוכית גולמית או בית מלאכה לייצור כלים. כן נמצאו אבני פסיפס גדולות המעידות על מיתקנים תעשייתיים, ואבני פסיפס קטנות המעידות על רצפת פסיפס של מבנה ציבורי. על פני השטח מחוץ לשטח החפירה נמצא מטבע (ר"ע 102675; איור 3) המתוארך למחצית השנייה של המאה הז' לסה"נ – ככל הנראה זמנה של שכבה זו.
בשכבה I נתגלה קיר בציר מזרח–מערב, בניצב למדרון הגבעה (W10), שנבנה מאבני בנייה מסותתות, ככל הנראה בשימוש משני, ודומה כי שימש קיר תוחם לשטחי קרקע. הקיר נמצא כולו חתום בתוך שכבה של אדמה אפורה, שנמצאו בה בעיקר כלי חרס המתוארכים לתקופות הצלבנית והממלוכית (המאות הי"ג-הי"ד לסה"נ; איור 2: 17-8), בהם שברים של שלושה כלי יבוא מקפריסין ומנמל סנט סמיון מן התקופה הצלבנית (לא צוירו). כן נמצאו בשכבת האדמה כלי חרס המתוארכים לתקופה העות'מאנית הקדומה (המאות הט"ו-י"ז לסה"נ; איור 2: 18, 19). כמו כן נמצאו שברי כלי זכוכית ומטבע צלבני (ר"ע 102676; איור 4) שנטבע בעיר עכו בסוף המאה הי"ב לסה"נ. נראה לפיכך כי יש לתארך את הקיר לראשית התקופה העות'מאנית.
בפרק זמן המאוחר לבניית קיר 10 נחפר שטח מלבני (לוקוס 16; 0.5 × 1.0 מ') התחום בשלושה קירות דלים הבנויים מאבני שדה בינוניות ללא חומר מליטה (W20 ,W19 ,W18). ייעודו של המבנה אינו ברור. על פי צורתו וכיוונו ייתכן שנבנה לשמש קבר, אך אין בממצא – מעט שברי חרסים וממצא מודרני – כדי לאשש זאת.
מן החפירה – הראשונה שנערכה בח' אל-קברה – עולה כי במקום התקיים יישוב בתקופות הרומית, הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית הקדומה. אבני הפסיפס מצביעות על כך שבמקום היו מבנה ציבורי (כנסייה?) וכן מיתקן חקלאי (גת?). המטבע ושלושת החרסים המיובאים מן התקופה הצלבנית מצביעים בבירור על כך שהיתה התיישבות באתר בפרק זמן זה, ושלתושביו היה קשר עם העיר עכו, אך לא ניתן לקבוע אם היו אלה תושבים מקומיים או פרנקים.
באתרים סמוכים בתחומי העיר כרמיאל נמצאו שרידים המתוארכים לתקופות שלהן מיוחס הממצא הקרמי בח' אל-קברה. בחורבת בתה (ר' חדשות ארכיאולוגיות פה), בחורבת כנס (ר' חדשות ארכיאולוגיות קג), ובחורבת קב (ר' חדשות ארכיאולוגיות 112) נתגלו שרידי יישובים, הכוללים כנסיות ומנזרים המתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ולתקופה האומיית, עם פרק התיישבות נוסף בתקופה העבאסית, לאחר שהמבנים חדלו לשמש אוכלוסייה נוצרית. בחורבת קב אף נחשפו שרידיו של מבנה איתן המתוארך לתקופה הצלבנית, וכן עדויות להתיישבות בתקופות הממלוכית והעות'מאנית הקדומה. כל אלה מלמדים כי בבקעת בית הכרם היתה התיישבות נוצרית נרחבת בסוף התקופה הביזנטית שנמשכה בתקופה האומיית. בתקופה הצלבנית חודשה ההתיישבות באזור, והיו לה קשרים הדוקים עם העיר עכו. ממצאי החפירה מצרפים את ח' אל-קברה לרשימת אתרים זו.