שטח 1. נפתח ריבוע ( 4 × 4 מ') שבו התגלה על גבי הסלע הטבעי סדימנט (0.3 מ' עובי לדרום, 0.1 מ' לצפון). נמצאו שפכים מודרניים מעטים.

 

שטח 2 (איור 3). נחפרה בחלקה מערה חצובה בסלע הטבעי. לצורך כניסה נפרץ בתקרתה פתח (1.2 × 1.4 מ'). ערמות בטון שפגעו במערה מנעו שחזור מלא של תוכנית המערה. על בטון שכיסה את הרצפה המקורית של המערה היתה מונחת שכבת מילוי שרובה סדימנט עדין ולח (לוקוס 1002), בן זמנן של עבודות הבינוי שפגעו במערה. הכניסה המקורית היתה ככל הנראה בדרום, כיוון שלא הובחנו פתחים אחרים והמדרון התרומם כלפי דרום ודרום-מערב. נראה כי המערה נחפרה כלפי צפון ולאחר מכן מערבה כך שנוצרה תבנית עקלתונית סביב עמוד מרכזי. לא התגלו ממצאים.
המערה היתה אולי קבר חצוב בסלע, אף שתוכניתה אינה דומה לקברים הרומיים-ביזנטיים שנחשפו בעבר בסג'ור. מערה דומה סביב עמוד מרכזי נמצאה בקדש שבגליל העליון, מתוארכת לתקופת הב"ת 1 ופורשה כמקדש (M. Tadmor, 1978, IEJ 28). היעדרם המוחלט של ממצאים במערה בסג'ור יכול להיות מוסבר בכך שהמערה לא הושלמה ולכן לא שימשה לקבורה, או שתכולתה נשדדה במלואה. ייתכן שהמערה לא שימשה לקבורה.

 

שטח 3 (איור 4). 11 מ' מצפון לשטח 1 נפתח חתך בדיקה (5 × 7 מ') בעזרת מחפרון ונמצא בו מילוי משוכב. בחפירה ידנית בחלקו התחתון התגלו ממצאים מן התקופה העות'מאנית שכללו בסיס קנקן (איור 1:5) ושתי שפות קנקני ראשיא אל-פוחאר (איור 5: 2, 3) מן המאה הכ'. השכבה העליונה של המילוי (לוקוס 1001) שהכילה שפכי הריסות וממצאים מודרניים וחתמה שרידי בנייה מדרום, היתה עמוקה למדיי בחצי הצפוני של הריבוע והונחה על מילוי של סדימנט בצבע בז' בהיר (לוקוס 1004) שהכיל שרידי מוקד על גבי הסלע הטבעי ונמצאו בו שברי כלי חרס עשויים ביד המתוארכים לתקופה הממלוכית, או תחילת התקופה העות'מאנית (איור 5: 4).
חציו הדרומי של שטח 3 כולל שרידי קירות שתחמו פינה דרומית-מזרחית של חדר. הקיר המזרחי (W100) נבנה משני פנים של אבני שדה מגיר בבנייה יבשה, והשתמר לגובה שלושה נדבכים. הנדבך העליון בקצהו הצפוני מורכב מבלוק קושר מאבן גיר שהונח כפתין על גבי אבני פינה בשימוש משני שמקורן כנראה בחלקי פתח. קיר 100 ניגש בדרומו לקיר W101 שרק פניו הצפוניים נוקו. הוא נבנה מאבנים בבנייה יבשה והשתמר לגובה שני נדבכים. נחשפו שרידיו הדלים של קיר שלישי (W102) שהשתמרו לגובה מרבי של שלושה נדבכים ונבנו בבנייה יבשה מאבני שדה מגיר (כ-0.5 מ' גובה). הוא ניגש לקצה הצפוני של קיר 100. רוב השטח התחום בקירות 100 ו-101 והחלק המערבי של החפירה היו מכוסים בשרידים של אבני ריצוף (לוקוס 1003), אשר הונחו על מצע של אבנים קטנות על גבי מילוי דק  שנועד לפלס את שיפוע הסלע הטבעי (לוקוס 1006; איור 6). במילוי שהונח במקומות שבהם אבני הריצוף נשדדו (לוקוס 1005), נמצאו שברי כלי חרס מזוגגים מן התקופות הממלוכית והעות'מאנית (איור 5: 5, כנראה מטיפוס Gouged Ware בירוק ובצהוב) ושפת קנקן מתקופת הברזל (איור 5: 6). לאחר פרוק הרצפה נחפרו המצע והמילוי שמתחתיו עד לסלע הטבעי. נמצאו שברי כלי חרס מתקופת הברזל: שפת קערה (איור 5: 7), סיר בישול (תקופת הברזל 1ב; איור 5: 8), שפת פך (איור 5: 9) ושבר נר (איור 5: 10). במילוי (לוקוס 1006) נמצא שבר שפה אחד שלא ניתן לזיהוי וכמה שברי גוף.

 

כלי החרס מהתקופה העות'מאנית שהתגלו מעל רצפה 1003 שייכת לשלב ההתיישבות במבנה. עם זאת, הממצאים מתחת לרצפה מצביעים על התיישבות בתקופת הברזל וראוי לציון שבר של מסרק פלסטיק שללא ספק חדר מפני השטח. מעדות תושבים מקומיים עולה כי בניין ישן עדיין עמד בשטח עד לאחרונה ונהרס קודם לחפירה. פריטים אדריכליים, בהם בסיסי עמודים וחלקיהם, נמצאו פזורים בסביבה (איור 7).

את השרידים הבנויים שנחשפו באתר לא ניתן לשייך לתקופת הברזל. אולם, על אף שטח החפירה המצומצם, הממצא הרב בתחתית הרצף הסטרטיגרפי מעיד ללא ספק עדות על התיישבות בתקופת הברזל.

 

חפירת י' אהרוני (רשיון מס' 10/1951-&)
אהרוני תיאר טרם החפירה 13 כוכים, רובם שדודים וריקים ואחרים עדיין מלאים בסדימנטים. אחדים מתושבי סג'ור ציינו חפצים אחדים שנלקחו מהקבר. מעט החרסים בקבר תוארכו לתקופה הביזנטית. אהרוני חפר את שתי הקבורות שלא הופרעו. היעדר ממצאים העיד על שוד קדום של מכלול הקבורה. תוכנית סכימטית וחתכים של המערה שימשו בסיס לשרטוט מחדש של התוכנית (איור 8). הכניסה לקבר היתה בצד הדרומי-מזרחי, הוא נפתח לחדר מלבני עם ספסל המוקף 13 קבורות: ארבע בדרום-מערב, חמש בצפון-מערב וארבע בצפון-מזרח. כוך גדול הכיל ארבע קבורות (5–8) שלאחת מהן כרית חצובה (6). שלוש קבורות היו מטיפוס מקמר (1, 5, 8); בצד הדרומי-מזרחי של קבורה 1 נחצבה  נישה מלבנית קטנה.
תוכנית הקבר היא של קברים רומיים-ביזנטיים באזור ודומה מאוד לתוכנית קבר סמוך שנחפר על ידי א' בראון.