בחודשים נובמבר ודצמבר 2008 נערכה חפירת בדיקה בשטח פתוח מצפון למלון גלי כנרת ומדרום לחומה העות'מאנית של טבריה (הרשאה מס' 5534-A; נ"צ 251132-209/743363-88), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ע' מויאל, נוהלה על ידי מ' הרטל (צילום שטח) וי' הראל, בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' מישייב ומ' קונין (מדידות ושרטוט), חברת סקיי וויו (צילום אוויר), י' ארנון (כלי חרס) ופועלים מטבריה.
שטח החפירה (5×20 מ', כ-7.5 מ' עומק מפני השטח; איור 1) מצוי בין שני שטחי חפירה קודמים. בחפירה שנערכה מדרום לחפירה הנוכחית, ב׳גלי כנרת׳ (חדשות ארכיאולוגיות 120), נחשפו שרידי אצטדיון מהתקופה הרומית. האצטדיון נזכר כמה פעמים אצל יוסף בן מתתיהו, היה מחוץ לגבולות העיר והשתרע כנראה לאורך חוף הכנרת ממלון ׳גלי כנרת׳ למרחק מאות מטרים לצפון. יישוב במקום החל בתקופה הביזנטית (המאות הה'–הו' לסה"נ) והמשיך גם בתקופה האומיית (המאות הז'–הח' לסה"נ). מבנים מתקופה זו נהרסו ברעידת אדמה עזה בשנת 749 לסה"נ. לאחר ההרס נמצאו שרידים דלים מתקופות מאוחרות, בעיקר מהתקופות העבאסית והפאטימית (המאות הט'–הי"א לסה"נ). כמעט ולא נמצאו שרידים מהתקופות הצלבנית (המאה הי"ב לסה"נ) והממלוכית (המאה הי"ג לסה"נ) ונראה כי המקום לא היה מיושב בתקופות אלו. בחפירה שנערכה מצפון, ב׳חניון מלון פלאזה׳ (חדשות ארכיאולוגיות 125), נחשפו שכבת סחף מהתקופה הרומית, שרידי יישוב שהחל רק בתקופה העבאסית ועדויות ברורות ליישוב בתקופות הפאטימית, הצלבנית, הממלוכית והעות'מאנית. הממצא מהתקופה הרומית מקשר את שתי החפירות השכנות. בתקופה הרומית העיר השתרעה ממערב לשטח החפירה. שכבות חלוקים וחרסיות ובהם חרסים רבים מהתקופה הרומית הצטברו על חוף הכנרת, אולי בלגונה רדודה. המבנה היחיד שנבנה בשטח היה האצטדיון, שחלקו הדרומי נחשף ב׳גלי כנרת׳ וקטע מקיר מערבי שלו נחשף בחפירה ב׳חניון מלון פלאזה׳. השוני הניכר בממצא בשתי החפירות השכנות העלה את האפשרות כי בשטח החפירה הנוכחית נמצא הגבול הצפוני של העיר האומיית והגבול הדרומי של העיר הצלבנית. החפירה תרמה רבות לידע על התפתחות העיר טבריה בתקופות הקדומות.
בחפירה נחשפו שש שכבות יישוב (1–6).
שכבה 6 (התקופה הרומית הקדומה והתיכונה)
נחשפו שכבות של חלוקים וחרסיות עם חרסים שנסחפו מהעיר טבריה, בהם נחשף חלקית קיר, בנוי מאבנים רבועות מלוכדות בטיט אפור (0.6 מ' עומק חפירה; איור 3). הקיר דומה לקיר האצטדיון הרומי שנחשף ב׳חניון מלון פלאזה׳. ייתכן שגם הוא שייך לאצטדיון, אך חפירתו לא הושלמה.
שכבה 5 (התקופה האומיית)
שרידי יישוב מהתקופה האומיית נחשפו בבור בדיקה ובהם שלושה שלבים של מתקנים. השלב הקדום נבנה על שרידי הקיר משכבה 6, שראשו שימש רצפת המתקן. במזרח תחום המתקן בקיר בנוי לבנים שרופות. בתוך המתקן נחשפה מפולת לבנים שרופות ושרידי שרפה שכיסתה קבוצה של שמונה קנקנים שלמים. נראה שהמתקן שימש כבשן של בית יוצר לקנקני חרס (איור 4). הכבשן חתום בשלושה רבדים של רצפת טיח. על רצפת הטיח התגלו שרידי שרפה שנמשכו לדרום ולמערב וזוהו בחתכים. בצפון הרצפה נחשף מצבור נרות שעליהם כתובות בערבית. שלב זה כוסה במילוי עבה ובו אבני גוויל קטנות ושברי טיח אפור וכתום-ורדרד, שפולס כרצפה עם אדמה חומה בהירה. במזרח החפירה התגלה מרחב ובו שש רצפות זו על זו (איור 5). הרצפה התחתונה מטיח אפור עבה מאוד על תשתית אבני גוויל קטנות; במילוי שמתחת לרצפה התחתונה התגלו חרסים המתארכים אותה לתקופה האומיית; חמש הרצפות שמעליה מתוארכות לתקופה הפאטימית (ר' שכבה 3).
שכבה 4 (התקופה העבאסית)
בבור בדיקה נחשף קיר שכיוונו הכללי צפון–דרום (1.35 מ' אורך, 0.45 מ' רוחב, 0.9 מ' גובה). תעלת יסוד של הקיר נחפרה לתוך השכבה האומיית ובה חרסים מהמאות הח'–הט' לסה"נ, שמתארכים את הקיר לתקופה העבאסית. על הקיר נבנו קירות בתקופה הפאטימית (ר' שכבה 3).
שכבה 3 (התקופה הפאטימית)
נחשפה רצועה צרה משכונת מגורים. בחלק המערבי נחשפו מבני מגורים בנויים אבני גזית עם קטעים בנויים אבני גוויל. למבנים היו חצרות מרוצפות בלוחות בזלת. התגלו ממצאים המתארכים את בניית המבנים למאה הי' לסה"נ והם המשיכו לשמש גם במאה הי"א לסה"נ עם שינויים, בהם הוספת קירות וסתימת פתחים (איור 6). על הרצפה האומיית במזרח החפירה התגלו חמש רצפות מהתקופה הפאטימית. מתחת לרצפת הטיח השנייה מלמעלה נחשפה תעלה שכיוונה צפון–דרום; חתך התעלה, ממערב למזרח, קעור ודופנותיה מטויחים בשכבת טיח לבן עבה. התעלה חותכת שתי רצפות טיח קדומות.
שכבה 2 (התקופות הפאטימית המאוחרת והצלבנית)
הרצפה העליונה בהתרבדות הרצפות ניגשת לקירות מבנים מהתקופה הפאטימית; הרצפה מטיח על תשתית אבני גוויל שטוחות מלוכדות בטיח אפור, על מילוי אדמה עם אבני גוויל אחדות ופסולת טיח. ממצא כלי חרס מהמילוי מתארך את הרצפה לסוף המאה הי"א לסה"נ. רצפה זו היא המאוחרת ביותר בשטח החפירה ונמצאה רק בחלק המזרחי של החפירה. לא נמצאו ממצאים מתקופה זו בשטחים אחרים.
קיר רחב חוצה את שטח החפירה ממזרח למערב (0.90–1.25 מ' רוחב, 2.85 מ' גובה; איור 7); פן צפוני של הקיר נחשף לגובה שבעה נדבכים בנויים בעיקר מאבני בזלת מהוקצעות, שלוכדו בטיט. ליבת הקיר והפן הדרומי בנויים בבנייה יבשה מעפר ואבני גוויל קטנות. יסודות הקיר בנויים בבנייה יבשה מאבני גוויל בזלתיות גדולות בנדבך יחיד. הקיר בנוי במקביל לחומת העיר מהתקופה העות'מאנית. מצפון לקיר התגלו שכבות סחף ללא ממצא מתארך ומתחתם מפולת אבנים, תוצאת הרס חלקו העליון של הקיר. בניית הקיר הרסה מבנים מהשכבות הקדומות, שהמאוחרת בהם מתוארכת למחצית השנייה של המאה הי"א לסה"נ. נראה כי הקיר הרחב שימש קיר נגד של חפיר רחב, שנחפר במקביל לחומה הדרומית של העיר, שלא נחשפה בחפירה. במערב החפיר נחשפו שרידי קירות וחרסים מהתקופה הרומית, אך נראה כי הקירות מאוחרים יותר ונחפרו להצטברות סחף מהתקופה הרומית. בחפירה שנערכה ב'רחוב הגליל' נחשף קיר דומה של החפיר המערבי של העיר (
חדשות ארכיאולוגיות 122). בחפירה הנוכחית נחשף רוחב החפיר (כ-10 מ') והתגלו בו חרסים אחדים, בעיקר מהתקופה הפאטימית ואחדים מהתקופה הצלבנית. הצלבנים כבשו את העיר טבריה זמן קצר לאחר שהצטמצמה לתחומי העיר העתיקה ונבנו החומות. נראה כי החפיר והחומה (שעדיין לא נחשפה) המשיכו לשמש גם בתקופות הצלבנית והממלוכית. שרידים מתקופות אלו נמצאו כמעט רק בתחום החומות ולא מחוצה להן. החומות העות'מאניות נבנו על תוואי דומה לחומות מימי הביניים ותחמו את העיר עד למאה הכ' לסה"נ.
שכבה 1 (התקופה המודרנית)
לאחר הרס החפיר נותר שטח החפירה מחוץ לתחומי העיר. מעל המפולת בחפיר הצטברה שכבת סחף עבה מאוד (מעל 2 מ' גובה) של אדמה חרסיתית נקייה מחרסים שצבעה חום בהיר-צהוב. נראה כי שקע שנותר בתוואי החפיר שימש ערוץ שזרמו בו מי שיטפונות, האחרון בהם היה בשנות השלושים של המאה הכ' לסה"נ. ייתכן שהחפיר נחפר בתוואי של ואדי קדום. שרידי המבנים וסחף החפיר כוסו בשכבת אדמה עבה שבה ממצא בן זמננו. נראה כי השטח יושר ופולס בימינו.