בחודש יוני 1999 נערכה חפירת הצלה במורדותיו המזרחיים של תל עפולה (רישיון מס' 108/1999-G; נ"צ — רי"ח 22757/72353; רי"י 17757/22353), לקראת בנייה. החפירה, מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה ובמימון ע"מ סחף נדל"ן השקעות בע"מ, נוהלה על ידי מ' איזנברג (צילום), בסיועם של ר' מואס (ניהול שטח), מ' רלב"ג (מדידות ושרטוט), מ' אורן-פסקל (עיבוד ממצא קרמי מן התקופה הקלסית), ס' עד (ציור ממצא) וב' בורדמן (עיבוד ממוחשב).
החפירה נערכה בשטח כמעט מישורי בקצה מורדותיו המזרחיים של תל עפולה, כ-40 מ' מזרחית לגבעה שעליה 'מצד עפולה' המתוארך לתקופה הצלבנית. האזור נבנה באינטנסיביות בעשורים האחרונים (איור 1). שרידי בנייה שנערמו על פני השטח ופונו באמצעות דחפור טרם החפירה גרמו נזקים כבדים לשרידים הקדומים.
נפתחו שמונה ריבועים בשני שטחים (B ,A; איורים 1–3; 10 × 10 מ' כל אחד) שהשיקו זה לזה בפינותיהם, שטח A מצפון-מערב לשטח B. נתגלו שרידי יישוב מן התקופה הרומית, ושברי כלי חרס רבים מתקופת הב"ק 1 (ר' חדשות ארכיאולוגיות צה:25; 28:114–30).
בשני שטחי החפירה נתגלו שרידים בעלי אופי דומה הכוללים קירות ורצפות. הקירות בנויים אבני גוויל מגיר במגוון גדלים וללא חומר מלכד. הם הושתתו על מסד אבני גוויל הבולט מעט מן הנדבכים התחתונים, שהושתת על קרקע חרסיתית קשה, נטולת ממצא. הקירות השתמרו לגובה מרבי של שני נדבכים; הם בדרך כלל ברוחב אבן אחת (0.65–0.85 מ') וכיוונם חופף כמעט את כיוון רוחות השמיים. אל הקירות ניגשות רצפות אבן וטיח. רצפות האבן בנויות לוחות אבן גיר קשה במגוון גדלים, שהוצמדו זו לזו כך שנוצר משטח אחיד.
בשטח A נתגלו כמה קטעי קירות ורצפות שהשתמרותם גרועה (איורים 2, 6) ובשל קרבתו לתל נמצא בו עיקר הממצא הקרמי הקדום – רובו מתקופת הב"ק 1 וכן שני שברים מתקופת הב"ת 1.
בשטח B השתמרו המכלולים הארכיטקטוניים טוב יותר מבשטח A, אף שהוא מרוחק יותר מן התל וההפרעות המודרניות בו קשות יותר. החפירה העמיקה בקרקע אפורה-חומה ופריכה. שכבה זו הכילה ממצא קרמי מתקופת הב"ק 1 וכן ממצא אדריכלי מהתקופה הרומית. נתגלו ארבעה קירות (W66 ,W44 ,W43 ,W29) השייכים כנראה למבנה אחד בן שלושה חדרים (איורים 3–5). קיר 29 הצפוני עבה יותר משאר הקירות. החדר המערבי התחום בקירות 29 ו-43 גדול מהאחרים. אל הקירות ניגשת רצפת אבן (לוקוסים 70, 73), שבפינתה הצפונית-מזרחית נתגלה באתרו מכתש בזלת ששולב ברצפה (איורים 3, 4). מתחת לרצפה נתגלו רצפות השלב הקדום (לוקוסים 67, 76) שנסמכו כנראה על אותם קירות. שכבת מילוי דקה המפרידה לעתים בין שני שלבי הריצוף היא אולי עדות להמשכיות או להפסקה קצרה בקיומו של היישוב. צמוד לקיר 43 וסמוך לחתך הדרומי של הריבוע נמצא חלק עליון של רחיים מבזלת (איור 3). החדר הצפוני מלבני והוא לא השתמר היטב; החדר הדרומי הרוס ברובו בעקבות פעילות מודרנית. מחוץ למבנה המרכזי בשטח B נחשפו קטעי ריצוף נוספים.
הממצא מן החפירה כלל כמה כלי בזלת, בהם ראויה לציון קערת שחיקה בת שלוש רגליים שנמצאה בהצטברויות. לא נתגלה כל ממצא קטן זולת כלי חרס.
מניתוח הממצא הקרמי (איור 7: 8-1 סירי בישול, 11-9 קנקני שק) עולה כי היישוב היה קיים במשך כמה מאות שנים, לכל אורך התקופה הרומית (שלהי המאה הא' לפסה"נ–ראשית המאה הד' לסה"נ). כלי החרס מקומיים ועיקרם כלי בישול גליליים.
בסיום חשיפת המכלולים נחפרו כמה תעלות בדיקה (4 מ' עומק) בקרקע חרסיתית כהה באמצעות כלי מכני, כדי לבדוק שרידים קדומים נוספים. לא נמצא כל ממצא (איור 8).
השרידים שנתגלו מאששים ממצאים קודמים הנוגעים לתקופות היישוב בתל. הממצא הקרמי מתקופת הב"ק 1 נתגלה ללא כל זיקה אדריכלית או סטרטיגרפית ברורה אך קרבתו לתל וכמותו הגדולה תומכים בסברה כי בתל הסמוך היה יישוב בן התקופה.
בשני שטחי החפירה נתגלו שרידים אדריכליים השייכים ליישוב כפרי מן התקופה הרומית. נחשפו שני שלבים מיישוב זה, ייתכן ששכבת נטישה קצרה מאוד מפרידה ביניהם. רצפות היישוב מן השלב השני נסמכות על הקירות מן השלב הראשון. אין לדעת מהי סיבת נטישתו של היישוב, אך אופי הממצא מעיד כי הוא לא ננטש בחופזה.