שטח 2000

הבור שהתגלה בעונה הקודמת (לוקוס 2069; איור 2) הוגדר ונחפר. העבודה הופסקה (מפלס 74.9 מ') לאחר שמילוי הבור היה נקי לחלוטין. נראה כי הבור היה טבעי, הורחב במהלך ההתיישבות הרומית ושימש אולי שירותים.

 

שטח 5000

חודשה החפירה בתוך השער המזרחי העיקרי של המצודה (לוקוס 5013) ומצפון לו (לוקוס 5012; איור 3). השער כולל מעבר (לוקוס 5005) דרך קיר המצודה (W517  מצפון, W510 מדרום) שקידמתו הוצרה במערב באומנות שאולי תמכו בקשת.

לתוך ליבת קיר 517 נחצבה גומחה גדולה, עגולה למחצה (לוקוס 5015; 1.4 מ' רוחב, 0.7 מ' עומק; איור 4). במילוי הגומחה נמצא אוסטרקון יווני גדול במפלס 76.93 מ'. בקדמת הגומחה נמצא במה מלבנית בנויה (לוקוס 5025; 1.19 × 1.61 מ') ששולבה באבני הגזית הנבטיות בשימוש משני. לתוך אמצע הצד המערבי הקדמי של הבמה נבנתה מדרגה. בקדמת הבמה ותחת לוקוס 5012 הובחנו ארבע רצפות טיח, הנמוכה בהן, הרצפה הרומית הראשונה (לוקוס 5024; מפלס סופי 76.18–76.21 מ'), מכוסה בשכבות פיח. סמוך לקירות 523 ו-525 נחשפו שתי אומנות או ספסלים, צפוני מאבן ודרומי מלבני בוץ, ניגשים לקדמת הבמה משני צדדיה. החפירה בשטח זה הופסקה בלוקוס 5024, בשל הבניין העומד במערב השטח של משטרת המנדט הבריטי.

 

שטח 6000 (איור 3)

בסוף עונת 2005 כלל השטח חדר מרובע אחד התחום בקיר המצודה במזרח (W517), בקיר 524 בצפון, בקיר 530 במערב ובקיר 523 בדרום. בעונה זו נחשף רצף של שלוש רצפות עפר וכתמי גיר עם עדשות שרופות גדולות המייצגות מוקדים (רצפה 6034 הנמוכה, מפלס סופי 76.21 מ'). מרצף הרצפות עלה מכלול עשיר של ממצאים, בהם 25 מטבעות, צפחת חרס תמימה עם זרעים, נר חרס תמים ומחט מעצם. בקירות 530 ו-523 נחפרו שני פתחים.

לתוך התגבשות טבעית במרכז החדר נחפר בור (לוקוס 6042), מתחת לרצפה הרומית הנמוכה (לוקוס 6034). הבור היה קשור ממזרח לתעלת ניקוז מכוסה אבן (לוקוס 6043/6040). מהבור ומתעלת הניקוז נלקחו דגימות עפר להגדרת תפקידם, שהיה אולי קשור לאחסון סוסים, פרדות או גמלים.

 

שטח 7000

השטח נפתח בעונת 2005 בפינה הדרומית-מערבית של המצודה (איור 5). העבודה בריבוע הסמוך לקיר הדרומי של המצודה (W519), הסתיימה עם גילוי התשתית (לוקוס 7021; מפלס 76.89 מ') של הרצפה הרומית הגבוהה בשטח. בעקבות פגיעה באתר במהלך השנה הורחב השטח 1.5 מ' מזרחה (לוקוס 7022). נמצא קיר מחיצה עשוי לבני בוץ (W535) ניצב לקיר 519, שתחם ממזרח שטח שנראה כחצר פתוחה בשלב ההתיישבות הרומי. בצדדיה האחרים תחומה החצר בקיר 519, בגרם המדרגות במערב (W534) ובקיר 533 בצפון.

קיר 535 נבנה משני סוגי לבני בוץ: מלבניות, רכות עם מעט גיר בתערובת בנדבכים העליונים ודקות, רבועות עם יותר גיר בנדבכים התחתונים. הנדבכים התחתונים הונחו על יסוד אבן מוגבה ותחמו צדי פתח. בפינה הדרומית-מזרחית של החצר נמצאה צפחת חרס כמעט שלמה בזיקה לרצפה (לוקוס 7026; מפלס סופי 76.76 מ'). מתחתיה נמצאה רצפה אחרת שכללה שכבה של טיח דק ולא אחיד (לוקוס 7027; מפלס סופי 76.74 מ') ומוקד גדול (לוקוס 7028) לפני הפתח בקיר 535 שנראה כי הוא ממשיך מזרחה. המוקד שויך ללוקוס 7027 ולרצפה הבאה תחתיו, שהיתה משטח דק מטויח (לוקוס 7029; מפלס סופי 76.62 מ'). לאורך השוליים המזרחיים של המוקד ובתוכו כמה חורים קטנים למוטות (3-2 ס"מ קוטר), השייכים אולי למיתקן בישול. מתחת ללוקוס 7029 היתה שכבה של חצץ, על גבי ההתגבשות הטבעית שעליו נבנתה המצודה.

השטח הורחב צפונה עד למחיצה הדרומית של שטח 8000. בהרחבה (2 × 5 מ') לאורך הצד הפנימי של הקיר המערבי של המצודה (W518) נחשפו כמה קירות. קיר 521 ניצב לקיר 518 וחתך את קיר 527 הקדום. קיר מלבני בוץ (W540) ניצב לקירות 518 ו-527 ולא נמשך עד למחיצה המזרחית. השטח הורחב גם דרומה, מעבר למדרגות הממוטטות (534) סמוך למגדל הפינה הדרומית-מערבית והפשפש. כמה אבנים מסותתות ציינו את פתח הפשפש. הפתח למגדל הפינה הדרומי-מערבי היה בציר אחד עם מדרגות האבן התחתונות – מזרח–מערב.

 

שטח 9000 (איור 6)

השטח (4 × 7 מ') לאורך קיר 518, מדרום למגדל הפינה הצפוני-מערבי. החפירה החלה במערב השטח, במדרגות בשל פני השטח המשופעים. מתחת לפני השטח נמצאה עדות להתיישבות בדואים, כמו במקומות אחרים במצודה. במפלס 77.96 מ' החלו להופיע ראשי קירות לבנים. קיר  W536 שכיוונו צפון–דרום ממזרח לקיר 518; קיר W537 שכיוונו מזרח–מערב ניצב לקירות 518 ו-536, וקיר 538 ניגש לקיר 518 ונמשך בכיוון מזרח–מערב לאורך המחיצה הדרומית. מהחלק הדרומי-מערבי של השטח (לוקוסים 9014, 9020, 9021, 9024; מפלס סופי 77.21 מ') עלה מכלול עשיר של קרמיקה, כולל צפחת תמימה, זכוכית, עצמות בעלי חיים ומטבעות, הבאים ככל הנראה משפכים.

 

שטח 1000 (בית מרחץ)

בחפירות קודמות שנערכו על ידי ז' משל בבית המרחץ הנמצא מצפון, נמצאו חלקים מהקלדריום והטפידריום. מטרת העבודה המחודשת היתה להבהיר את תוכנית בית המרחץ ולשמר את האתר לצורך הצגתו לקהל (איור 7).

נפתחו שלושה שטחים: ממערב לקלדריום (3.5 × 5.0 מ') וחופף לו בחלקו; ממזרח לטפידריום (8.5 מ' אורך, 6 מ' רוחב) וחופף לו בחלקו ושטח נוסף (4.45 מ' אורך, 2.2 מ' רוחב) שבו נחשף במלואו הקיר הדרומי של הטפידריום (W542).

מבנה אריחים גמלוני זוהה כשרידי ארובת פרפורניום שנפגעה קשה ועברה דרך הקיר המערבי של הקלדריום (W543). משני צדי הארובה נמצאו שרידים של בסיס לאמבט חם. הישר ממערב לפרפורניום היה בור גדול, עגול למחיצה ומטויח (לוקוס 1011), מלא באפר, כנראה מהתנור.

ממזרח לטפידריום נחשף הפן הפנימי של הקיר הצפוני (W545) של בית המרחץ, שהיה מכוסה בשכבה עבה של טיח לבן. שש אומנות מרובעות בנויות מאבני גוויל מטויחות שכיוונן מזרח–מערב היו מסודרות בשתי שורות. שתיים משלוש האומנות בשורה הצפונית היו מטויחות בצדן הצפוני. חציו הצפוני של המשטח היה מכוסה בשכבת טיח עבה (לוקוס 1008) שנמשכה על צדו הפנימי של קיר 545. נראה שהשטח מייצג את בריכת הטבילה הקרה (איור 8). לא ברור עד כמה הוא נמשך דרומה. עם זאת, קיומה של שכבת טיח עבה רק בצדן הצפוני של שתי האומנות עשוי להצביע על כך שבריכת הטבילה הקרה היתה רק בשטח שבין אומנות אלו וקיר 545. מהטפידריום לבריכת הטבילה הקרה הוליכה מדרגה מטויחת. הפן החיצון של קיר 542 היה מטויח בשכבת טיח עבה, המצביעה אולי על קיומה של בריכת טבילה קרה נוספת בשטח.

החפירות מצביעות על כך שבית המרחץ לא תאם את טיפוס ה-reihentyp הצבאי שכלל שורת חדרים אחת, אלא היה מכלול גדול יותר שחפירתו תימשך בשנת 2007.

 

במצודת יטבתה היו שלושה שלבי התיישבות: רומית מאוחרת (המחצית הראשונה של המאה הד'); אסלאמית קדומה (שלהי המאה הו' או ראשית המאה הז' עד למאה הח') ושלב מאוחר, אולי עות'מאני. בשלב הרומי המאוחר היו ארבע שכבות יישוב שהעלו תריסרי מטבעות ברונזה הניתנים לזיהוי ומתוארכים עד כה למאה הג' ולמחצית הראשונה של המאה הד' לסה"נ, למעט מטבע נבטי יחיד של חרתת הד' משטח 2000.

נראה שהממצאים החשובים והמסקרנים בעונה זו היו הגומחה העגולה למחצה והמשטח בשטח 5000. כיוון הגומחה מזרחה והאוסטרקון היווני שנמצא בה ועליו כנראה סמל

ה-Chi-Rho מעלים את האפשרות שהחדר שימש אולי קפלה. זיהוי סמל ה-Chi-Rho נעשה על ידי ל' די-סגני החוקרת את האוסטרקון עם ח' כותון. הגומחה והבמה נוספו בשלב הרומי השני ולא היו במקורם חלק מן החדר. ההתיישבות האסלאמית הקדומה כללה שלוש שכבות שלא תמיד ניתן היה להבחין בהן בחפירה, אך נראו בבירור בכמה חתכים. השכבות כוללות שרידים ארעיים למדיי של רצפות עפר, מוקדים וקירות דקים מלבני בוץ. עדויות טובות לרצף השכבות האסלאמיות הקדומות נראות במחיצה הדרומית של שטח 3000 ובפתח בקיר 530 בשטח 6000. תיארוך שלב ההתיישבות המאוחרת ביותר לא נקבע עדיין בוודאות וייתכן שדגימות פחמן 14 יתנו תשובה לשאלה.