בחודש דצמבר 1999 נערכה חפירת בדיקה במערה בכפר אל-פרידיס. המערה נמצאת במחצית גובה המדרון המערבי של הכרמל, מעל החלק הקדום של אל-פרידיס (הרשאה מס' 3155-A*; נ"צ — רי"ח 196075/723350; רי"י 146075/223350). החפירה, מטעם רשות העתיקות נוהלה על ידי א' ינאי בסיוע א' בושנינו ומ' שויסקיה-ארנוב (ציור כלי חרס).
המערה הייתה מלאה מפולות סלע ותנאי הבטיחות לא אפשרו להשלים את חפירתה, מדידתה ותיאורה הגרפי. נחפר רק רבע משטחה (7 × 3 מ', כ-2.5 מ' עומק) ונחשפו שש שכבות המייצגות על פי החרסים ארבעה מפלסי שימוש ושתי שכבות סחף:
שכבה I: מילוי רצנטי ללא כל ממצא (כמטר אחד עומק).
שכבה II: סחף שהכיל חרסים שחוקים מן התקופת הברונזה התיכונה 2 והברונזה הקדומה 4.
שכבה III: קבורה מהשלב הע'סולי של התקופה הכלקוליתית.
שכבה IV: סחף ללא ממצא.
שכבה V: חרסים מהשלב הע'סולי של התקופה הכלקוליתית (כ-25 ס"מ עובי השכבה).
שכבה VI: חרסים משלב קדם ע'סולי על רצפת המערה (רק בדרום שטח החפירה).
הממצאים (איור 1)
נמצאו שברי חרסים (לא צוירו) מהתקופה הכלקוליתית הקדם ע'סולית או מתרבות ואדי רבה.
הממצא מהתקופה הכלקוליתית כלל קערות גדולות (איור 1:1), פיטסים (איור 2:1), קנקנים (איור 3:1, 4), ופערורים עם עיטור דמוי חבל על השפה (איור 5:1, 6), קערות על רגל (איור 9-7:1), בזיך (איור 10:1) ושבר מחבצה (איור 11:1). כמו כן נמצאו ידיות נקב (איור 12:1), עיטור חבל על שבר קנקן (איור 13:1) וכמה שברי גלוסקמאות (איור 14:1, 15), חפץ מחרס עם שני שקעים (איור 16:1) ותליון מאבן גיר בצבע ורוד בהיר (איור 17:1), לכולם הקבלות באתרי התקופה.
בשכבה V נמצאה גלוסקמה שלמה (0.48 × 0.27 מ') שהתפוררה לאחר הוצאתה, עשויה חומר בגון צהוב המעורב בכמות גדולה של חצצי גיר וצור. חזיתה מעוותת, אך ניתן היה לזהות בה פתח (0.2 × 0.2 מ') ומעליו 'אף' מעוצב הטיפוסי לגלוסקמאות מסוג זה.
מתקופת הברונזה הקדומה 1 נמצא שבר של שפת פערור (איור 18:1) וידית מדף טיפוסית (איור 19:1).
מתקופת הברונזה הקדומה 2 נמצאו כמה שברי גוף (לא צוירו) שהעידו כי המערה הייתה בשימוש לקבורה או למגורים אף בפרק זמן זה.
מתקופת הברונזה הקדומה 4 נמצא שבר גביע לצד שבר קנקן בעל שפה חתוכה. לממצאי תקופה זו נמצאו הקבלות בקברים שנחפרו בפורידיס בעבר (א' הס, Atiqot 14:34-36', צ' הורוביץ ומ' מסרווה *Atiqot 38:1*-4').
על פי הממצאים והשכבה הסטרילית מעל שכבה V נראה כי המערה נחצבה בשלב הקדם ע'סולי ושימשה למגורים בשלב זה (שכבה VI) ואף בשלב הע'סולי (שכבה V). לאחר מכן התמלאה בסחף חום כהה שייתכן כי הונח בזמן שכבות V או III כדי להבדיל בין שכבת המגורים לשכבת הקבורה. בשלבים הבאים: הע'סולי (שכבה III), תקופת הברונזה הביניימית ותקופת הברונזה התיכונה (שכבה II) שימשה המערה לקבורה.
ממצאי המערה מעידים על יישוב בן התקופה הקדם ע'סולית במערב רכס הכרמל, שטרם נמצאו לה עדויות באזור. הקבורה בארונות חרס בתקופה הכלקוליתית אף היא אינה מוכרת במערב רכס הכרמל ועדות המערה מעשירה על כן את מפת התפוצה של אתרי היישוב ומערות הקבורה מתקופה זו בארץ. העדות לקבורה מתקופת הברונזה הקדומה 4 נוספת לכמה קברים בני התקופה שנחפרו בפורידיס בעבר, ואילו העדות לקבורה מתקופת הברונזה התיכונה 2 מצביעה על התיישבות בתקופה זו באזור.