נחשפו כלי חרס שלמים מתקופת הברונזה התיכונה 2א', אשר היו מונחים בתוך קבר שלא שרד (איור 1).

בשטח החפירה (2×3 מ'; 3.5 מ' עומק), בתחום האתר אום אל-עמד  נחשפו שרידי קבר ובו כלים שלמים שהיו מונחים על שני שלדים. גולגלות השלדים פנו מערבה ורגליהם מזרחה (השלדים לא נחפרו). הקבר היה תחום בקיר בנוי אבני שדה קטנות (W13) שנחשף רק בפינה הדרומית-מערבית (איור 2). מעל שני השלדים נחשפו שלושה ריכוזי כלים (L12; איורים 3, 4). הריכוז המזרחי הכיל שתי קערות ופכית (איור 5). קערה אחת הייתה מונחת על בסיסה (איור 1: B104; איור 1:3) והשנייה מונחת בתוכה, וביניהן מילוי אדמה (איור 1: B109; איור 2:3). הפכית הייתה מונחת על צדה, צמוד לקערות ממערב (איור 1: B105; איור 5:3). כ-0.45 מ' מצפון-מערב לריכוז הכלים נחשפה פכית מונחת על צדה (איור 1: B106; איור 6:3). צמוד לחתך המערבי של הריבוע נתגלו שני פכים מונחים על בסיסם (איור 6). לפך הדרומי ידית וצורתו חביתית (איור 1: B107; איור 3:3) ולשני ידית וצורתו מאורכת (איור 1: B108; איור 4:3).
הקבר מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2א' והוא מעיד על קיומו של יישוב מתקופה זו באום אל-עמד, שטרם נחשף.