שטח A

(איור 2). נחפרו 21 ריבועים. נחשף מבנה תת-קרקעי חצוב ובנוי בציר צפון–דרום המשמש מעין מבואה של חדר (קירות W608 ,W607). הקירות, במצב השתמרות בינוני, בנויים אבני גזית (0.8 × 0.4 × 0.4 מ') ומתנשאים עד לגובה של ארבעה נדבכים. הקירות נוטים פנימה ונראה כי החדר היה מקורה בקמרון חביתי שקרס (איור 3).

בקצה הצפוני של המבנה נחשפו שש מדרגות חצובות בסלע היורדות דרומה ומובילות לפתח חלל נוסף החתום באבן גולל שנמצאה באתרה (1.2 מ' קוטר, 0.4 מ' רוחב, איור 4). החדר שמאחורי האבן לא נחפר.

מצפון, מדרום וממזרח למבנה נחשפו 24 מתקנים חצובים בסלע והם מתחלקים לשני סוגים עיקריים: 1) מבנה קטן שמתארו מלבני (1.6 × 0.4-0.6 מ') ועומקו משתנה. לאורך אחת הדפנות הארוכות, בחיבור בין הקיר לרצפת המתקן ניתן להבחין בתעלה צרה ורדודה. 2) מבנה גדול ועמוק יותר (2.5 × 1.5 מ' בממוצע). לכל אורך הדפנות הארוכות ניתן להבחין במדפים חצובים (0.3-0.2 מ' רוחב; איורים 7-5).

המתקנים החצובים קשורים בבירור למבנה הקבורה התת-קרקעי ואף שנמצאו ריקים מממצא אוסטיאולוגי וארכיאולוגי הם מתאימים לסגנון הקבורה המוכר מקומראן ומבית הקברות הסמוך בעין אל-ע'ויר המתוארכים לשנים 175 לפסה"נ–70 לסה"נ (פ' בר-אדון ארץ-ישראל י':89-73). עם זאת, להבדיל מהקברים בקומראן המסודרים כמעט ללא יוצא מן הכלל בציר צפון–דרום וכוכיהם כרויים לאורך הדופן המזרחית, החציבות בנחל חדרה מסודרות רובן ככולן בציר מזרח–מערב, והכוכים כרויים בדופן הצפונית או הדרומית.

בשטח נחשף גם בור אשפה המיוחס לתקופה הביזנטית (4.8 מ' קוטר).

שטח B

(איור 8). נחפרו 60 ריבועים. במזרח השטח נחשף קיר בנוי אבני שדה מקומיות
(W2405) שכיוונו צפון–דרום (20 מ' אורך, כ-2 מ' רוחב). בקצה הדרומי של הקיר משולבים שברי סרקופג (שומרוני?) בשימוש משני ובקצה הצפוני הקיר יוצר פינה עם קיר דומה הנמשך מערבה לאורך 4 מ'.

נראה כי הקירות תוחמים אזור שבו נחשפו בסך הכול נחשפו 68 קברים חצובים ומתקנים דומים בשני סוגיהם לאלה שהתגלו בשטח A. בדומה לשטח A, גם כאן נמצאו המתקנים ברובם ריקים. התעלה הרדודה המחברת בין הקירות למתקן נמצאה בחלקה מכוסה בלוחות אבן שטוחים. במתקן מהטיפוס הקטן עם התעלה נמצאה מצקת ברונזה במצב השתמרות טוב.

בחלק המרכזי של שטח האתר נתגלו מערות קבורה חצובות, מסודרות בציר מזרח–מערב ובציר צפון–דרום, התוחמות עם קיר 2405 את האזור שבו נחשפו המתקנים החצובים בכמה מערות הובחנו אבני גולל באתרן. המערות לא נחפרו.

למערה 124 (איור 9) חדר מרכזי שמתארו מלבני (2.4 × 3.1 מ') ותקרתו מעט מעוגלת
(1.7 מ' גובה מרבי). הכניסה לחדר הייתה בדופן המזרחית דרך גרם מדרגות חצוב בסלע היורד לפתח מלבני (0.50 × 0.55 מ') שנמצא חסום באבנים. במערה 9 כוכים מאורכים, מסודרים בניצב לקירות: שניים בדופן המזרחית, משני צדי הפתח, שניים בדופן המערבית, שניים בדופן הדרומית ושלושה בדופן הצפונית. לכל הכוכים מידות דומות (2 מ' אורך, 0.5 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה) ותקרה מעט מעוגלת. הכוכים בדופן הדרומית קצרים יותר (1.3 מ' ו-0.9 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב). במערה שלא נחפרה נמצא מכלול כלי זכוכית תמימים במצב השתמרות מעולה, חלקם נדירים ומתוארכים למאה הג' לסה"נ.

בדרום-מערב השטח נמצאו שברי כלי חרס רבים, במיוחד שברי קנקנים, המתוארכים לתקופה הכלקוליתית (בור אשפה?); החפירה באזור זה לא הושלמה.

 

שטח C

. נחפרו שני ריבועים (0.6-0.4 מ' עומק) עד לחשיפת סלע הקרטון, ללא כל ממצא ארכיאולוגי.

 

שטח D

. לאחר הסרת שכבת פני השטח נחשף בעומק 0.2 מ' מתקן סגלגל חצוב בסלע, רצפתו שטוחה ודופנותיו מתרחבות מעט ויוצרות חתך דמוי פעמון (1.8-1.6 מ' קוטר, 1.7 מ' עומק). סמוך לדופן המערבית נחשף בור טרפזי (0.6 × 0.3 מ', 0.15 מ' עומק), מלא באבני שדה קטנות (0.15-0.10 מ' קוטר) ושברי כלי חרס שחוקים, ככל הנראה קנקנים וסירי בישול מהתקופה הביזנטית וכן אבני פסיפס מפוזרות. ייתכן כי זוהי ממגורה או מתקן לנוזלים.

 

בחפירה באתר נחל חדרה ובחפירות שנערכו במרחב ג'ת–באקא אל-ע'רביה התבררו השוליים המזרחים והדרומיים של האתר בחורבת כוסית. כבתקופות רבות, האזור סביב התל שימש לקבורה, לתעשייה ולשימושים אחרים שאינם מתאימים לאזור מגורים.

במבנה הקבורה התת-קרקעי בולטים התכנון הארכיטקטוני הכולל וההקפדה על גימור. המתקנים החצובים מסביבו נמצאו אומנם ריקים מתוכן, אך השוואות טיפולוגיות וסגנוניות מרמזות כי שימשו לקבורה. תוואי כביש חוצה ישראל באזור זה חופף במידה רבה את התוואי ההיסטורי של דרך הים (Via Maris) וקבורה לאורך הדרכים הייתה תופעה מוכרת ומקובלת בתקופה הרומית. האתר בנחל חדרה הוא אולי חלק מנקרופוליס רחב ידיים שנחשף כ-500 מ' צפונה, בין השוליים המזרחיים של חורבת כוסית והכפר באקא אל-ע'רביה (חדשות ארכיאולוגיות 118). עם זאת ייתכן שאת הממצא בנחל חדרה ניתן לקשור דווקא לאתר הרומי-ביזנטי בכפר ג'ת, אף כי יש קושי בחציית נחל חדרה. בדיקות של כלים מכניים שנערכו בשטח המשתרע בין שני בתי הקברות לא העלו דבר, אך ייתכן כי ההבדל ברצף הקבורה בין שני האתרים נובע מסוג האדמה האלוביאלית שלא מתאימה לכריית קברים.

היישובים מן התקופות הרומית והביזנטית שבסביבת הקברים נחפרו בחורבת כוסית (הרשאה מס' 3499-A), בג'ת (עתיקות 37) ובבאקא אל-ע'רביה (חדשות ארכיאולוגיות צז:48).