בחודשים מאי–יוני 2011 נערכה חפירת הצלה במערת צדקיהו (הרשאה מס' 6166-A; נ"צ 22198-21/63210-20), לקראת הקמת מבנה שירותים ויציאת חירום. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון 'החברה לפיתוח מזרח ירושלים', נוהלה על ידי י' זלינגר, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום), ס' אל-עמלה (סקר מתכות), ק' עמית (צילום סטודיו), ה' רוזנשטיין (מעבדת מתכת) וד"צ אריאל וא' ברמן (נומיסמטיקה).
מערת צדקיהו היא מחצבה ענקית המשתרעת על שטח של כתשעה דונמים, ששימשה מקור לאבני בניין במשך תקופות רבות. פתחה נמצא בבסיס הסלע ששימש יסוד לחומת העיר מן התקופה העות'מאנית, והיא משתרעת מתחת לרוב שטחו של הרובע המוסלמי. בחפירות שנערכו בה בשנים 2000, 2002 ו-2003 נמדדה המערה ונפתחו ריבועי בדיקה במטרה לתארך את תקופות השימוש בה (חדשות ארכיאולוגיות 119). בשנת 2011 נערכה חפירה בשטחים K ו-Q (חדשות ארכיאולוגיות 124). בעונה הנוכחית נחפר שטח J, שבו נמצאו בעיקר מילויים של פסולת חציבה, נסקר עם מגלה מתכות שטח P שבמפלס העליון ונחפר שטח Q במפלס התחתון של המערה, שאינו פתוח למבקרים, ונחפרה בו מפולת טבעית של סלע בלוי, סמוך לכניסה חצובה ובנויה (איור 1).
שטח J. במפלס נמוך, ממערב לפתח הכניסה למערה, נפתח ריבוע (3×3 מ') במקום אגן איסוף השופכין של מבנה השירותים (איור 2). בשכבת המילוי העליונה נמצאו שני פריטי אבן:
1. ראש פטיש טקסי (מקבת) מאבן גיר רכה שעובד במחרטה (5.3 ס"מ קוטר מרבי, 6.2 ס"מ גובה; איור 3). על צדו נחרת 'King Solomon' מעל עיגול ובו סמלי מחוגה ומד-זווית שבורים, ובבסיסו נחרת 'Jerusalem'. בדופן נקדח חור לידית העץ עד למרכז ראש הפטיש.
2. שבר טבלת אבן מלבנית עם מסגרת (8.3×9.0 ס"מ, 1 ס"מ עובי; איור 4). על הטבלה חרותים שני ענפי עץ שיטה (מימוזה), שלהם חשיבות בארגון המסוני, וביניהם חלק ממד-זווית ומחוגה בתוך עיגול, שבמרכזם האות G הרומזת למילה Geometrician (גיאומטריה), שהיא אחת מה'אומנויות החופשיות' ולא כפי שמקובל לשער קיצור שמו של אלוקים באנגלית .(God)מתחת לעיגול חקוקות האותיותMSNS – חלק מראשי התיבות של הלשכה הריבונית של הבונים החופשיים במצרים. מתחת לענפים שלוש אותיות באנגלית: ALE, שהיו חלק משם העיר 'Jerusalem'.
שני הפריטים שייכים לתעשיית מזכרות של מסדר הבונים החופשיים, שיוצרו במערה בשנות העשרים והשלושים של המאה הכ'. האבנים נלקחו מהמערה בגלל הקשר שמייחסים חברי המסדר לחציבת אבני המקדש ממנה על ידי שלמה המלך. מקבות דומות אחדות מוכרות ממרכזים מסוניים באוסטרליה, בניו זילנד, בתל אביב ובחיפה (מידע מהתכתבות עם אנשי מסדר הבונים החופשיים).
לאחר הסרת שכבת פני השטח, שהכילה עפר מעורב בשברי אבנים (1 מ' עומק מרבי), צומצם שטח הריבוע (2.5×2.0 מ', 1.8 מ' עומק מפני השטח). חלקו התחתון של המילוי הכיל בעיקר פסולת סיתות מאבני הבנייה שהוצאו מהמחצבה ושברי חרסים. בשכבה זו נמצאו שני סירי בישול מהתקופה הרומית (איור 1:5, 2) וכן שלוש קערות מזוגגות (איור 3:5–5), צוואר קנקן (איור 6:5) ונר עשוי בדפוס (איור 7:5), כולם מהתקופה הממלוכית נמצאו עשרה מטבעות, מהם זוהו חמישה:
מס'
|
ר"ע
|
רשות טביעה
|
תאריכים
|
מטבעה
|
לוקוס/שטח
|
1
|
141650
|
אלכסנדר ינאי
|
104–76 לפסה"נ
|
ירושלים
|
1100/11004
|
2
|
141648
|
הורדוס
|
37–4 לפסה"נ
|
ירושלים
|
1100/11002
|
3
|
141647
|
ארכילאוס
|
4 לפסה"נ– 6 לסה"נ
|
ירושלים
|
1100/11001
|
4
|
141649
|
מוריקיוס טיבריוס
|
590/1–587/8 לסה"נ
|
קונסטנטינופוליס
|
11049/ פ"ש
|
5
|
141651
|
ביזנטו-ערבי
|
697–636 לסה"נ
|
|
11050/ פ"ש
|
שטח P. לאחר חישוף פני השטח בכלים מכניים נערך סקר עם מגלה מתכות ונאספו 41 מטבעות, מהם זוהו 29. אין למטבעות הקשר ארכיאולוגי ברור, אך הימצאותם במערה מעידה על תקופות השימוש בה.
מס'
|
ר"ע
|
רשות טביעה
|
תאריך
|
מטבעה
|
לוקוס/שטח
|
1
|
141646
|
חשמונאי
|
37–134 לפסה"נ
|
ירושלים
|
11026/ פ"ש
|
2
|
141659
|
|
6 לפסה"נ 129–לסה"נ
|
ירושלים
|
11035/ פ"ש
|
3
|
141653
|
טיבריוס
|
29/30 לסה"נ
|
ירושלים
|
11029/פ"ש
|
4
|
141652
|
אוטונומי
|
166/7–105/10 לסה"נ
|
צור
|
11028/ פ"ש
|
5
|
141654
|
|
361–351 לסה"נ
|
|
11027/ פ"ש
|
6
|
141655
|
ביזנטו-ערבי
|
697–636 לסה"נ
|
|
11030/ פ"ש
|
7
|
141666
|
עבאסי
|
834–832 לסה"נ
|
אל-קודס
|
11058/ פ"ש
|
8
|
141680
|
עבאסי
|
המאה הט' לסה"נ
|
|
11074/ פ"ש
|
9
|
141657
|
דוכאסים מנורמנדיה
|
1145–935לסה"נ
|
נורמנדיה
|
11033/ פ"ש
|
10
|
141676
|
מחמוד בן זנג'י
|
1174–1147 לסה"נ
|
|
11070/ פ"ש
|
11
|
141681
|
אל-מנצור קלאון
|
1290–1279 לסה"נ
|
|
11076/ פ"ש
|
12
|
141663
|
הנרי הב'
|
1284–1324 לסה"נ
|
קפריסין
|
11055/ פ"ש
|
13
|
141665
|
הנרי הב'
|
1324–1284 לסה"נ
|
קפריסין
|
11057/ פ"ש
|
14
|
141674
|
אל-נאצר מחמד
|
1330/1329 לסה"נ
|
דמשק
|
11068/ פ"ש
|
15
|
141661
|
אל-מנצור אבו בכר
|
1341 לסה"נ
|
דמשק
|
11042/ פ"ש
|
16
|
141662
|
אל-מנצור אבו בכר
|
1341 לסה"נ
|
דמשק
|
11043/ פ"ש
|
17
|
141660
|
אל-נאצר חסן
|
1348 לסה"נ
|
דמשק
|
11041/ פ"ש
|
18
|
141667
|
אל-נאצר חסן
|
1355 לסה"נ
|
דמשק
|
11059/ פ"ש
|
19
|
141656
|
אל-אשרף שעבאן הב'
|
1377–1363 לסה"נ
|
דמשק
|
11032/ פ"ש
|
20
|
141675
|
אל-מנצור עלא אל-דין עלי
|
1381–1377 לסה"נ
|
טראבלס בסוריה
|
11069/ פ"ש
|
21-26
|
141664
141658
141668
141669
141673
141679
|
ממלוכית
|
המאה הי"ד לסה"נ
|
|
11056/ פ"ש
11034/ פ"ש
11060/ פ"ש
11061/ פ"ש
11067/ פ"ש
11073/ פ"ש
|
27
|
141677
|
אל-ט'אהר אבו סעיד ח'ושקדם
|
1467–1461לסה"נ
|
חלב
|
11077/ פ"ש
|
28
|
141671
|
אל-נאצר מחמד
|
1498–1496 לסה"נ
|
דמשק
|
11064/ פ"ש
|
29
|
141670
|
ממלוכית
|
המאה הט"ו לסה"נ
|
|
11062/ פ"ש
|
שטח Q. מתחת למפלס המערה הפתוח למבקרים יש חללים שטרם תועדו. בדופן המערבית של אחד מאולמות אלה נסקר ותועד פתח חצוב. בחלקו העליון קשת חצובה (1.2×2.2 מ') וחלקו התחתון חצוב ובנוי (3 מ' רוחב, 2.1 מ' גובה; איורים 6, 7). שני ריבועי בדיקה נחפרו מצדי הפתח, ונחשפו מזוזות שאליהן ניגשים קירות בנויים מאבני פסולת חציבה מהוקצעות (הצפוני: W252, כ-2.2 מ' אורך, 1.2 מ' רוחב; הדרומי: W253, כ-1.7 מ' אורך, 1.4 מ' רוחב). הפותות העליונות של צירי הדלת (הצפונית: 0.16 מ' קוטר, 0.12 מ' עומק, הדרומית: 0.13 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) סותתו בחציבות (הצפונית: 0.45 0.57×מ', הדרומית: 0.3 0.3×מ'), ששימשו מסגרת לדלתות. בחזית המזוזה הצפונית נמצא בסיסו התחתון של ציר הדלת (0.4×0.5מ'), שבו חצובה הפותה התחתונה (0.12×0.10 מ'), המקבילה לפינה העליונה של הדלת. זוהי אחת מהנקודות הבודדות במערה שבה אפשר להבחין בבנייה ובסגירה של החלל ולא רק בחציבה. לא נמצא ממצא קרמי בפינוי המפולות מחזית הפתח.
בפני השטח של האולם הגדול, שאליו נפתח הפתח החצוב, נערך סקר עם מגלה מתכות ונמצאו 27 מטבעות, מהם שניים מודרניים ואחד שלא זוהה. מטבע מס' 9 הוא היחיד בכל האוסף העשוי כסף.
מס'
|
ר"ע
|
רשות טביעה
|
תאריכים
|
מטבעה
|
לוקוס/שטח
|
1 1
|
141689
|
חשמונאי
|
37–134 לפסה"נ
|
ירושלים
|
/11021 פ"ש
|
2
|
141692
|
אלכסנדר ינאי
|
76–79/80לפסה"נ
|
ירושלים
|
/11025פ"ש
|
3
|
141691
|
אוגוסטוס
|
11/10–6/5 לסה"נ
|
ירושלים
|
/11023פ"ש
|
4
|
141688
|
נירון
|
59/58לסה"נ
|
ירושלים
|
/11019 פ"ש
|
5
|
141687
|
המרד הגדול
|
69/68לסה"נ
|
ירושלים
|
/11018 פ"ש
|
6
|
141690
|
ליאו הא'
|
474–457לסה"נ
|
|
/11022פ"ש
|
7
|
141686
|
|
המחצית השנייה של המאה הה' לסה"נ
|
|
/11017 פ"ש
|
8
|
141683
|
עבאסי
|
המאה הט' לסה"נ
|
|
/11014פ"ש
|
9
|
141693
|
אמורי הא'
|
1174–1163לסה"נ
|
ירושלים
|
/11081 פ"ש
|
10
|
141682
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11012פ"ש
|
11
|
141684
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11015 פ"ש
|
12
|
141685
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11016 פ"ש
|
13
|
141694
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11082פ"ש
|
14
|
141695
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11083 פ"ש
|
15
|
141698
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11088 פ"ש
|
16
|
141699
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11089פ"ש
|
17
|
141700
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11090פ"ש
|
18
|
141701
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11091 פ"ש
|
19
|
141702
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11092 פ"ש
|
20
|
141703
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11093פ"ש
|
21
|
141704
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11094פ"ש
|
22
|
141705
|
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
|
1174–1146לסה"נ
|
ירושלים
|
/11095פ"ש
|
23
|
141696
|
אל-מלך אל-נאצר צלאח אל-דין יוסף אבן איוב
|
1190 לסה"נ
|
ירושלים
|
/11084פ"ש
|
24
|
141697
|
זנג'י
|
|
|
/11085פ"ש
|
החפירה בשטחים חדשים וסקר המתכות שנערך בהם אפשרו לאסוף מידע נוסף על תקופות השימוש במערה. חשיבות מיוחדת יש לתיעוד, לצילום, לשרטוט ולסקר המתכות במפלס התחתון של המערה, שטרם נחקר.