שטח J. במפלס נמוך, ממערב לפתח הכניסה למערה, נפתח ריבוע (3×3 מ') במקום אגן איסוף השופכין של מבנה השירותים (איור 2). בשכבת המילוי העליונה נמצאו שני פריטי אבן:

1. ראש פטיש טקסי (מקבת) מאבן גיר רכה שעובד במחרטה (5.3 ס"מ קוטר מרבי, 6.2 ס"מ גובה; איור 3). על צדו נחרת 'King Solomon' מעל עיגול ובו סמלי מחוגה ומד-זווית שבורים, ובבסיסו נחרת 'Jerusalem'. בדופן נקדח חור לידית העץ עד למרכז ראש הפטיש.
2. שבר טבלת אבן מלבנית עם מסגרת (8.3×9.0 ס"מ, 1 ס"מ עובי; איור 4). על הטבלה  חרותים שני ענפי עץ שיטה (מימוזה), שלהם חשיבות בארגון המסוני, וביניהם חלק ממד-זווית ומחוגה בתוך עיגול, שבמרכזם האות G הרומזת למילה Geometrician (גיאומטריה), שהיא אחת מה'אומנויות החופשיות' ולא כפי שמקובל לשער קיצור שמו של אלוקים באנגלית  .(God)מתחת לעיגול חקוקות האותיותMSNS  – חלק מראשי התיבות של הלשכה הריבונית של הבונים החופשיים במצרים. מתחת לענפים שלוש אותיות באנגלית: ALE, שהיו חלק משם העיר 'Jerusalem'.
שני הפריטים שייכים לתעשיית מזכרות של מסדר הבונים החופשיים, שיוצרו במערה בשנות העשרים והשלושים של המאה הכ'. האבנים נלקחו מהמערה בגלל הקשר שמייחסים חברי המסדר לחציבת אבני המקדש ממנה על ידי שלמה המלך. מקבות דומות אחדות מוכרות ממרכזים מסוניים באוסטרליה, בניו זילנד, בתל אביב ובחיפה (מידע מהתכתבות עם אנשי מסדר הבונים החופשיים).
לאחר הסרת שכבת פני השטח, שהכילה עפר מעורב בשברי אבנים (1 מ' עומק מרבי), צומצם שטח הריבוע (2.5×2.0 מ', 1.8 מ' עומק מפני השטח). חלקו התחתון של המילוי הכיל בעיקר פסולת סיתות מאבני הבנייה שהוצאו מהמחצבה ושברי חרסים. בשכבה זו נמצאו  שני סירי בישול מהתקופה הרומית (איור 1:5, 2) וכן שלוש קערות מזוגגות (איור 3:5–5), צוואר קנקן (איור 6:5) ונר עשוי בדפוס (איור 7:5), כולם מהתקופה הממלוכית נמצאו עשרה מטבעות, מהם זוהו חמישה:
 
מס'
ר"ע
רשות טביעה
תאריכים
מטבעה
לוקוס/שטח
1
141650
אלכסנדר ינאי
104–76 לפסה"נ
ירושלים
1100/11004
2
141648
הורדוס
37–4 לפסה"נ
ירושלים
1100/11002
3
141647
ארכילאוס
4 לפסה"נ– 6 לסה"נ
ירושלים
1100/11001
4
141649
מוריקיוס טיבריוס
590/1–587/8 לסה"נ
קונסטנטינופוליס
11049/ פ"ש
5
141651
ביזנטו-ערבי
697–636 לסה"נ
 
11050/ פ"ש
 
 
 
שטח P. לאחר חישוף פני השטח בכלים מכניים נערך סקר עם מגלה מתכות ונאספו 41 מטבעות, מהם זוהו 29. אין למטבעות הקשר ארכיאולוגי ברור, אך הימצאותם במערה מעידה על תקופות השימוש בה.
 
 
מס'
ר"ע
רשות טביעה
תאריך
מטבעה
לוקוס/שטח
1
141646
חשמונאי
37–134 לפסה"נ
ירושלים
11026/ פ"ש
2
141659
 
6 לפסה"נ 129–לסה"נ
ירושלים
11035/ פ"ש
3
141653
טיבריוס
29/30 לסה"נ
ירושלים
11029/פ"ש
4
141652
אוטונומי
 166/7–105/10 לסה"נ
צור
11028/ פ"ש
5
141654
 
361–351 לסה"נ
 
11027/ פ"ש
6
141655
ביזנטו-ערבי
697–636 לסה"נ
 
11030/ פ"ש
7
141666
עבאסי
834–832 לסה"נ
אל-קודס
11058/ פ"ש
8
141680
עבאסי
המאה הט' לסה"נ
 
11074/ פ"ש
9
141657
דוכאסים מנורמנדיה
 1145–935לסה"נ
נורמנדיה
11033/ פ"ש
10
141676
מחמוד בן זנג'י
1174–1147 לסה"נ
 
11070/ פ"ש
11
141681
אל-מנצור קלאון
1290–1279 לסה"נ
 
11076/ פ"ש
12
141663
הנרי הב'
12841324 לסה"נ
קפריסין
11055/ פ"ש
13
141665
הנרי הב'
1324–1284 לסה"נ
קפריסין
11057/ פ"ש
14
141674
אל-נאצר מחמד
1330/1329 לסה"נ
דמשק
11068/ פ"ש
15
141661
אל-מנצור אבו בכר
1341 לסה"נ
דמשק
11042/ פ"ש
16
141662
אל-מנצור אבו בכר
1341 לסה"נ
דמשק
11043/ פ"ש
17
141660
אל-נאצר חסן
1348 לסה"נ
דמשק
11041/ פ"ש
18
141667
אל-נאצר חסן
1355 לסה"נ
דמשק
11059/ פ"ש
19
141656
אל-אשרף שעבאן הב'
1377–1363 לסה"נ
דמשק
11032/ פ"ש
20
141675
אל-מנצור עלא אל-דין עלי
1381–1377 לסה"נ
טראבלס בסוריה
11069/ פ"ש
21-26
 
141664
141658
141668
141669
141673
141679
ממלוכית
המאה הי"ד לסה"נ
 
11056/ פ"ש
11034/ פ"ש
11060/ פ"ש
11061/ פ"ש
11067/ פ"ש
11073/ פ"ש
27
141677
אל-ט'אהר אבו סעיד ח'ושקדם
 1467–1461לסה"נ
חלב
11077/ פ"ש
28
141671
אל-נאצר מחמד
1498–1496 לסה"נ
דמשק
11064/ פ"ש
29
141670
ממלוכית
המאה הט"ו לסה"נ
 
11062/ פ"ש
 
 
שטח Q. מתחת למפלס המערה הפתוח למבקרים יש חללים שטרם תועדו. בדופן המערבית של אחד מאולמות אלה נסקר ותועד פתח חצוב. בחלקו העליון קשת חצובה (1.2×2.2 מ') וחלקו התחתון חצוב ובנוי (3 מ' רוחב, 2.1 מ' גובה; איורים 6, 7). שני ריבועי בדיקה נחפרו מצדי הפתח, ונחשפו מזוזות שאליהן ניגשים קירות בנויים מאבני פסולת חציבה מהוקצעות (הצפוני: W252, כ-2.2 מ' אורך, 1.2 מ' רוחב; הדרומי: W253, כ-1.7 מ' אורך, 1.4 מ' רוחב). הפותות העליונות של צירי הדלת (הצפונית: 0.16 מ' קוטר, 0.12 מ' עומק, הדרומית: 0.13 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) סותתו בחציבות (הצפונית: 0.45 0.57×מ', הדרומית: 0.3 0.3×מ'), ששימשו מסגרת לדלתות. בחזית המזוזה הצפונית נמצא בסיסו התחתון של ציר הדלת (0.4×0.5מ'), שבו חצובה הפותה התחתונה (0.12×0.10 מ'), המקבילה לפינה העליונה של הדלת. זוהי אחת מהנקודות הבודדות במערה שבה אפשר להבחין בבנייה ובסגירה של החלל ולא רק בחציבה. לא נמצא ממצא קרמי בפינוי המפולות מחזית הפתח.
בפני השטח של האולם הגדול, שאליו נפתח הפתח החצוב, נערך סקר עם מגלה מתכות ונמצאו 27 מטבעות, מהם שניים מודרניים ואחד שלא זוהה. מטבע מס' 9 הוא היחיד בכל האוסף העשוי כסף.
מס'
ר"ע
רשות טביעה
תאריכים
מטבעה
לוקוס/שטח
1    1
141689
חשמונאי
37–134 לפסה"נ
ירושלים
/11021 פ"ש
 
2
141692
אלכסנדר ינאי
 76–79/80לפסה"נ
ירושלים
 /11025פ"ש
3
141691
אוגוסטוס
11/10–6/5 לסה"נ
ירושלים
 /11023פ"ש
4
141688
נירון
 59/58לסה"נ
ירושלים
/11019 פ"ש
5
141687
המרד הגדול
 69/68לסה"נ
ירושלים
/11018 פ"ש
6
141690
ליאו הא'
 474–457לסה"נ
 
 /11022פ"ש
7
141686
 
המחצית השנייה של המאה הה' לסה"נ
 
/11017 פ"ש
8
141683
עבאסי
המאה הט' לסה"נ
 
 /11014פ"ש    
9
141693
אמורי הא'
 1174–1163לסה"נ
ירושלים
/11081 פ"ש
10
141682
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
 /11012פ"ש
11
141684
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11015 פ"ש
12
141685
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11016 פ"ש
13
141694
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11082פ"ש
14
141695
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11083 פ"ש
15
141698
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11088 פ"ש
16
141699
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
 /11089פ"ש
17
141700
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11090פ"ש
18
141701
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11091 פ"ש
19
141702
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11092 פ"ש
20
141703
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11093פ"ש
21
141704
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11094פ"ש
22
141705
אל-מלך אל-עאדל נור אל-דין מחמוד
 1174–1146לסה"נ
ירושלים
/11095פ"ש
23
141696
אל-מלך אל-נאצר צלאח אל-דין יוסף אבן איוב
1190 לסה"נ
ירושלים
/11084פ"ש
24
141697
זנג'י
 
 
/11085פ"ש
 
 
 
החפירה בשטחים חדשים וסקר המתכות שנערך בהם אפשרו לאסוף מידע נוסף על תקופות השימוש במערה. חשיבות מיוחדת יש לתיעוד, לצילום, לשרטוט ולסקר המתכות במפלס התחתון של המערה, שטרם נחקר.