א. מתקנים שניצלו בתחכום את האנרגיה הקינטית של הגלים המתנפצים אל החוף

תעלות הרמה. תעלות שפתחן המערבי נחצב כמשפך סמוך לגובה פני הים ומעט גבוה ממנו. כך קלטה התעלה את הגלים. האנרגיה של הגל המתנפץ אילצה את המים להתרומם לגובה כמטר מעל פני הים אל נקודת השיא של התעלה (לעיל) משם זרמו המים מזרחה בכוח הכבידה (איורים 2, 3).
משטח הרמה. משטח חצוב ומשופע שחלקו הנמוך קרוב למפלס הים ומעט גבוה ממנו ובצדו המזרחי המוגבה נחצבה תעלה שהובילה את מי הים לאגני אידוי. בסערה הציפו הגלים הגבוהים את משטח ההרמה ומי הים שהגלים הרימו למשטח הוזרמו מזרחה לאגני האידוי. זרימת המים בתעלות ווסתה במחיצות עץ שהוכנסו והוצאו ממגרעות חצובות בדופנות התעלה (איור 4).
 
 
ב. מתקנים שהעלו את המים בכוח עבודת אדם, בהמה או רוח
בארות לשאיבת מי הים. במקום שבו הצוק החופי תלול וגובהו כמה מטרים מעל פני הים נחצבו בארות ממרום הצוק ועד למפלס נמוך מעט מפני הים. תעלה שנחצבה בטבלת גידוד הנמצאת למרגלות הצוק הזרימה מים לתחתית הבאר. מי הים הועלו מתחתית הבארות במגוון אמצעי שאיבה מכניים, בכוח אדם, בהמה או רוח. מפי הבאר במרום הצוק הובילו תעלות חצובות או בנויות את המים לאגני אידוי בכוח הכבידה (איורים 5, 6).
בריכות ביניים. במקום שבו הטופוגרפיה של רכס הכורכר לא אפשרה הרמת מי הים והזרמתם לאגני אידוי במהלך אחד, הוזרמו מי הים לבריכות ביניים (בריכות הרמה) חצובות ומשם הועברו לתעלות הובלה ובכוח הכבידה הוסעו לאגני האידוי (איור 7).
 
תעלות הובלה. בנוסף למתקני ההרמה השונים התגלו תעלות שהובילו את מי הים מזרחה לאגני האידוי. תעלות אלו נחצבו בחלקן בסלע הכורכר וחלקים נוספים שלהן לא שרדו משום שנבנו מחומרים מתכלים כעץ וטין. תעלות ההובלה הן בדרך כלל המשכן של תעלות ההרמה הנמצאות סמוך לקו החוף. החיבור בין תעלות ההרמה לתעלות ההובלה נמצא בנקודת שיא הגובה מעל פני הים ומעל אגן האידוי. כך התאפשרה הרמת המים מהים בכח הגלים אל נקודת השיא (באמצעות תעלות ההרמה) והזרמתם בכוח הכבידה מנקודת השיא לאגני האידוי (באמצעות תעלות ההובלה). תעלות הובלה אחרות הובילו את מי הים מפי הבארות לאגני האידוי.
 
תעלות הרמה התגלו בחוף בית ספר שדה בגליל המערבי, בחלק הדרומי של מחנה חיל הים בעתלית, בשפך נחל המערות, בשמורת הבונים וסמוך לחלקו הצפוני של תל דור. משטחי הרמה התגלו במפרץ הצפוני בעתלית ובאזור אל-מקאלי, בגזרה המרכזית של מחנה חיל הים בעתלית (איור 1: B). בארות מי ים התגלו בעיקר בשמורת הבונים (איור 1: C). בריכות ביניים התגלו סמוך לבריכת סורסוק בגליל המערבי, בדרום מחנה עתלית ובשמורת הבונים. בחלק מהאתרים התגלו מתקנים המשלבים שיטות הרמה. למשל, בשפך נחל המערות נעשה כאמור שימוש בתעלות הרמה, אולם לצדן התגלה טור של בורות רבועים חצובים (0.3 × 0.3 × 0.4 מ') ששימשו לביסוס מתקנים ידניים לשאיבה והרמת מים, כנראה קילונים. אלו הופעלו כאשר לא היו גלים. אגני האידוי שהוזנו ממתקני השאיבה בחוף הכרמל היו במרזבות שבהן נמצאים היום אגני האידוי של מפעל המלח בן זמננו בעתלית, בבריכות הדגים הנטושות של קיבוץ נווה ים, בשדות שבמרזבות ממזרח לשמורת דור– הבונים ובבריכות הדגים של קיבוץ נחשולים ממזרח ומצפון-מזרח לתל דור (איור 1: D).
 
מלח בישול הוא מרכיב תזונתי בעל ערך תעשייתי וכלכלי. מלח זה משמש כתבלין, לשימור מזון ולעיבוד עור. למלח ערכים דתיים וסמליים ובעבר שימש גם אמצעי תשלום. אפשר לחצוב מלח כמינרל או להפיקו בייבוש מי ים. במחקרים ארכיאולוגיים בחוף הכרמל והגליל נחשפו מערכות מורכבות להפקת מלח ממי ים. תנאי סביבה מתאימים הביאו להקמת עשרות מערכות הפקת מלח בחופי הכרמל ומערב הגליל, למן מהתקופה הרומית ואולי קודם לכן. חלק ממערכות אלו קשור למעגנים, לאתרי יישוב ולאתרי פולחן. שרדו בעיקר מערכות הרמה ושאיבה שנחצבו בסלע הכורכר סמוך לקו החוף ושפעלו בכוח הרוח, בעבודת בהמות, בעבודת אדם או כאלו שניצלו את אנרגיית גלי הים. תיארוך מתקנים אלו קשה אך מתאפשר לעתים בעזרת מקורות כתובים וממצאים ארכיאולוגיים. המלח שהופק במערכות בחופי הכרמל והגליל שימש בתעשיות קמאיות שונות, כשמור מזון, זיתים ודגים בחופי הים התיכון ובימת הכינרת ובורסקאות. המתקנים הרבים שהתגלו ושמות גיאוגרפיים כמו אי מלח, תל מלחה, וואדי מילך, מלמדים על חשיבות חוף הכרמל כמרכז הספקת מלח ליושבי הארץ בתקופות קדומות. מהמתקנים ניתן ללמוד על מפלס הים בתקופות שבהן פעלו. המחקר מלמד שבתחזוקה נאותה יכולים המתקנים שתועדו לתפקד ביעילות גם בימינו במפלס הים הנוכחי. מכאן אפשר להסיק שלא חלו שינויים משמעותיים במפלס הים מהתקופות שבהן פעלו המתקנים. כלומר, באלפיים השנים האחרונות לא חלו שינויים מהותיים (גדולים מטווח הגיאות והשפל, מעל כ-0.25 מ') בגובה פני הים בחוף הכרמל. ממצא זה עולה בקנה אחד עם סמנים ארכיאולוגיים נוספים למפלסי ים, כמו מחצבות חוף, בריכות חצובות לגידול ולאחזקה של בעלי חיים ימיים, בארות מי שתייה, יסודות מבנים שנבנו בקרבת החוף ומתקנים מוטי ים אחרים. סמנים גיאומורפולוגיים למפלסי ים (טבלאות גידוד, סלעי חוף וצנירי גלים) מראים גם הם על יציבות יחסית בגובה פני הים באלפיים השנים האחרונות.