בחודשים אוגוסט וספטמבר 2002 נערכה חפירה הצלה בתל ערן, מדרום לקיבוץ רגבים (הרשאה מס' 3624-A; נ"צ — רי"ח 202405/713606; רי"י 152405/213606), בעקבות גילוי שרידים קדומים בעבודות כביש חוצה ישראל. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל, נוהלה על ידי י' דגן וע' איזנברג (צילום), בסיוע ש' יעקב-ג'אם (מנהלה) וו' אסמן וו' פירסקי (מדידות) וצ' הורביץ. כן השתתפו פועלים מאור עקיבא ואם אל-פחם.
תל ערן נמצא על שלוחה היורדת דרומה לעבר נחל ברקן. שטחו 4-3 דונם ונטועים בו עצי זית גדולים ומדרונותיו משמשים שדות בעל. בחלקו המערבי של התל נערכה בשנת 1962 חפירה על ידי ר' גבעון, בעת חפירת תעלה להנחת מוביל המים הארצי. בחפירתו חשף גבעון קברים מהתקופה הכלקוליתית, מבנה מתקופת הברזל 2-1, ושברי כלי חרס מתקופות נוספות (גבעון ר', תל ערן/חרבת אום תורוס, בתוך: י' נאמן [עורך], אזור מנשה ג', 1970, עמ' 5-1).
עיקר החפירה נערכה על המדרון המזרחי של התל, בתחומי השטח החקלאי המשופע קלות דרומה ומזרחה. נפתחו 17 ריבועים בטור מצפון לדרום ומאוחר יותר נוספו שטחי חפירה ממזרח. בחלק הנמוך של השטח נחפרו תעלות בדיקה ממזרח למערב על ידי כלים מכניים ונחשף בהם מפלס מי תהום גבוה שכנראה לא אפשר קיום יישוב כלשהו בשטח שהיה נתון להצפות עונתיות.
מתחת לפני השטח נחשף סלע טבעי (0.5-0.3 מ' עומק) ונמצאו חרסים רבים שאולי נסחפו מהתל שממערב. ב-60 ריבועי חפירה נוספים שברובם נחפר רק חצי ריבוע, נמצא סלע טבעי תחת מעטה דק של אדמת טרה רוסה. בכמה מקומות התגלו בורות קדומים שנחצבו לתוך הסלע ונמצאו בהם חרסים מתקופות הברונזה הקדומה והתיכונה.
ברצועת הריבועים בשולי התל נחפר שטח מצומצם (4 × 8 מ') ונחשפו בו שרידי בנייה ושברי כלי חרס רבים מהתקופות הניאולתית הקרמית, הכלקוליתית והברונזה התיכונה 2 ומעט חרסים מתקופת הברזל 2.
נראה כי עיקר היישוב השתרע בצמצום רק על שלוחת התל ולא על המדרון המזרחי וכי למרות המים והקרקע החקלאית הזמינה שהיו מקור משיכה למתיישבים בתקופות רבות, לא התפתח היישוב מעבר לגבולות גבעת הגיר.