בחודש יוני 2001 נערכה חפירת הצלה בכניסה ליישוב הבדואי חורה (מגרש 602, הרשאה מס' 3440-A*; נ"צ — רי"ח 19284-96/57809-20; רי"י 14284-96/07809-20). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה המקומית חורה, נוהלה על ידי נ"ש פארן, בהשתתפות ח' לביא (מנהלן), א' האג'יאן (מדידות), ש' לביא (רפאות) ונ' זאבי (ציור ממצא).
על גבעה הצופה מערבה ודרומה אל בקעת באר שבע ובשולי הגבעות הנמשכות צפונה-מזרחה לדרום הרי יהודה נתגלו שומרה, קטע מקיר חצר ומשטח מוגבה (איור 1), המתוארכים לתקופה הביזנטית או ראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הה'-הו' לסה"נ).
מבנה השומרה רבוע (5.3 × 5.1 מ'), תחום מצפון-מזרח בקיר (5.3 מ' אורך, 0.85 מ' רוחב, 0.5 מ' גובה, W6), מדרום-מזרח בקיר (5.1 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, 0.45 מ' גובה, W5), מדרום-מערב בקיר (5.25 מ' אורך, 0.85 מ' רוחב, 0.75 מ' גובה, W2) ובצפון-מערב בקיר (5.15 מ' אורך, 0.75 מ' רוחב, 0.75 מ' גובה, W4). הקירות המטויחים בטיח לבן מחוץ ומפנים, נבנו מיסוד אבני צור מהוקצעות למחצה בגובה נדבך או שניים ונדבכי אבני קרטון מהוקצעות למחצה. מפתח המבנה שבמרכז קיר 4 השתמרו הסף בגובה ראש נדבך היסוד שנבנה מאבנים גדולות ומפולסות והמזוזה הדרומית.
צמוד לפינה הדרומית של המבנה נחשף שולחן או מדף בנוי אבן (0.35 × 0.90 מ', 0.35 מ' גובה, W7). השולחן נבנה לאחר השלמת המבנה על פי הקיר המטויח מאחוריו ואבני הריצוף שתחתיו. קטע נוסף מהריצוף השתמר בפינה המערבית של המבנה (לוקוס 112).
אל קיר 2 הוצמד לאחר הקמתו משטח מלבני מוגבה (5.15 מ' אורך, 1.45 מ' רוחב, 0.8-0.4 מ' גובה, W3) הבנוי אף הוא מיסוד אבני צור בגובה נדבך אחד או שניים ומעליו נדבכי אבני קרטון. המשטח מטויח בצדדיו החופשיים ובינו לבין קיר המבנה נשתמר הטיח החיצוני של הקיר, השונה באופיו מזה של המשטח. מפלסו העליון של המשטח משתפל דרומה, גובהו המקורי אינו ברור וכן תפקודו.
מהפינה הצפונית-מערבית של המבנה נמשך קיר לצפון-מערב (8.3 מ' אורך, 0.6 מ' רוחב, 0.75 מ' גובה, W1), בנוי אבני קרטון ללא יסוד. על פי אופי בנייתו נראה כי תחם חצר הצמודה לשומרה ממערב. בפינת קירות 1 ו-4 התגלה קטע רצפת עפר מהודק ונראה כי הטיח שכיסה את קיר 4 כיסה אף אותה.
מתחת לפינה הדרומית-מערבית של המשטח המוגבה (קיר 3) התגלה קיר (2.65 מ' אורך, 0.55 מ' רוחב, 0.15 מ' גובה, W8) שכיוונו מזרח–מערב, קדום למבנה אך לא ברור הקשר אליו.
ממצא כלי החרס ממפלס רצפות המבנה וצמוד לקירותיו תוארך לסוף התקופה הביזנטית או לראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הו'-הז' לסה"נ) וכלל קעריות מטיפוס Fine Byzantine ware (איור 1:2, 2), קערה מטיפוס Cypriot Red Slip Form 9 (איור 3:2), קדרות (איור 6-4:2), קדרת בישול (איור 7:2), סירי בישול (איור 8:2, 9), קנקן (איור 10:2), ומכסים (איורים 13-11:2). כן נתגלו פקק טין נושא חותם (איור 14:2) ושבר לוח שיש נושא כתובת (איור 15:2).
המבנה זוהה כשומרה שרבים מסוגה התגלו בבקעת באר שבע וסביבתה. ייחודה במשטח המוגבה הצמוד לקיר הדרומי-מערבי והוא אינו מוכר משומרות אחרות. ניתן להניח כי המשטח נועד לפעילות הקשורה לשומרה ושימש משטח עבודה או משטח ייבוש לתוצרת חקלאית.