המבנה (3.9 × 5.3 מ'; איור 3). הקירות (W1–W4; עובי 0.75–0.80 מ' עובי) הושתתו ישירות על גבי משטח סלע. הפן החיצוני שלהם נבנה מאבנים גדולות (0.4 × 0.6 × 0.7 מ'), חלקן מסותתות וחלקן מהוקצעות בגסות; הפן הפנימי נבנה מאבנים בינוניות וקטנות ובוץ ששימש חומר מליטה.
הקיר הדרומי של המבנה (W1) השתמר לגובה מרבי של 1.2 מ' ואילו בקיר הצפוני (W4) השתמר נדבך היסוד בלבד (0.5 מ'). על פי משקוף אבן שנותר באתרו נראה שהכניסה למבנה הייתה ממזרח. במפולת מחוץ למבנה נמצאו אבנים עם מגרעות מסותתות ונראה שהן שייכות לסף הכניסה. רצפת החדר (לוקוס 105; איור 4) הייתה מעפר מהודק ונמצאו עליה חרסים מן התקופה הרומית המאוחרת או ראשית התקופה הביזנטית הכוללים קערה (איור 1:5), סיר בישול (איור 2:5) וקנקן (איור 3:5).

 

טרסה וקיר תוחם. הטרסה (W5; איור 6) שתחילתה בקצה הדרומי-מערבי של המבנה, נמשכת מערבה ותוחמת מדרגת עיבוד שנמצאת מדרום לה. צמוד לצדה הדרומי של הטרסה נחפרו שני חתכי בדיקה (איור 7). הטרסה נבנתה על גבי הסלע הטבעי בכיוון מזרח–מערב ונועדה למנוע סחף ולתפוס את מי הנגר העילי. היא בנויה מאבנים גדולות

(0.5 × 0.6 × 0.6 מ' בממוצע) שביניהן הונחו אבנים קטנות. מדרום לטרסה הצטברה שכבת חרסית (0.5–0.8 מ' עובי) ומתחתיה, על הסלע, נמצאו חרסים מהתקופות ההלניסטית והרומית (לא צוירו).
לאורך המדרון נמצא קיר תוחם בין חלקות שכיוונו צפון–דרום (W6; איור 2) שלא נחפר.