במות/מבנים מרובעים (אתרים 2, 9, 10, 25, 32, 34, 50, 102, 103; טבלה 1). מבנים/במות מרובעים אלה מתוארכים לתקופת הברונזה הקדומה. במות מסוג זה נפוצות בשטח הסובב את בארותיים, לאורך דרכים עתיקות המגיעות מאזור קדש ברנע. מחקרים אחרונים של המבנים בשטח בארותיים וחפירה בראש מעלה צדוק שליד מצפה רמון (הרשאה מס' 5263-A) העלו שמטרתם הייתה לשמש ציון דרך בתקופת הברונזה הקדומה 1 ובשימוש משני הם שימשו לקבורה (בגלי אבנים) בתקופת הברונזה הקדומה 2–3. הבמות המרובעות שתועדו בסקר קטנות יחסית (4×8 מ' בממוצע) לעומת אלה שנמצאו מדרום-מערב לבאר בארותיים, והן השתמרו לגובה נדבך אחד או שניים.

 
טבלה 1. במות/מבנים
מס' אתר
נ"צ
גודל (מ')
2
150037/522251
6×11
9
149916/522278
5×12
10
149805/651641
4×8
25
149820/522372
4×9
32
149867/522331
4×8
34
149907/522311
4×6
50
149699/522470
4×10
102
149822/522812
4×6
103
149832/522822
4×5
 
מבנים מעוגלים (אתרים 3–8, 12, 14, 15, 17–24, 26, 27, 29–31, 33, 35–38, 42–49, 51–67, 71, 74–77, 83, 86–90, 92–95, 97–101, 104–106, 108–110, 113, 119–123; טבלה 2).
על פני שטח רחב נמצאו מבנים מעוגלים (4 מ' קוטר ממוצע) רבים שבהם בדרך כלל חדר אחד (איור 3). נדרש מחקר נוסף וחפירה של המבנים כדי לקבוע את תאריכם המדויק. עם זאת, הם דומים מאוד למבנים מתקופת הברונזה הביניימית (2200–2000 לפסה"נ) שמקבצים שלהם מוכרים מאזור בארותיים ונחל ניצנה. קירות המבנים בנויים לרוב מנדבך אחד של אבני גוויל גדולות שהיו מונחות על הסלע הטבעי החשוף. המבנים שימשו כנראה לצרכים יום-יומיים ועל פי מבנים דומים באתרים אחרים יש להניח שהיו מכוסים בענפים ובשיחים. השתמרותם של רוב המבנים דלה וחלקם נמצא בשטח היישוב מצפה עזוז, סמוך לבתי התושבים (איור 4).

 

 טבלה 2. מבנים מעוגלים

מס' אתר
נ"צ
קוטר (מ')
3
150005/522273
4
4
150012/522245
3
5
150001/522244
4
6
149984/522244
3
7
149982/522237
4
8
149934/522268
4
12
149706/522369
4
14
149699/522349
3
15
149637/522422
6
17
149609/522493
2 חדרים, 3 מ' כל אחד
18
149664/522458
4
19
149673/522458
3
20
149793/522407
3
21
149782/522425
3
22
149827/522405
3
23
149793/522406
3
24
149818/522387
4
26
149805/522374
4
27
149820/522363
3 חדרים, 4–5 מ' כל אחד
29
149820/522350
2 חדרים, 4 מ' כל אחד
30
149825/522341
4
31
149822/522331
3
33
149857/522303
3
35
149927/522319
3
36
149950/522327
5 (אולי גל אבנים)
37
149954/522333
4
38
149985/522305
4
42
149987/522341
4 (+פזורת חרסים)
43
149918/522375
4
44
149917/522377
6
45
149874/522377
חדרים רבים, 3–4 מ' כל אחד
46
149867/522391
8
47
149856/522401
4
48
149856/522411
4
49
149853/522436
4
51
149645/522567
6
52
149635/522596
3 חדרים, 4–5 מ' כל אחד
53
149601/522636
8
54
149676/522656
4
55
149678/522665
4
56
149692/522675
4
57
149685/522672
2
58
149741/522594
4
59
149774/522523
5
60
149900/522485
4
61
149938/522481
5
62
149957/522457
4
63
149974/522492
4
64
148857/522456
4
65
149970/698677
4
66
149975/522422
2 חדרים, 4–5 מ' כל אחד
67
150070/522443
4
71
149464/523145
3
74
149555/523224
6
75
149562/523205
3
76
149564/523199
1
77
149578/523227
2
83
149797/522951
6
86
149826/522594
4
87
149841/522573
3
88
149857/522593
5
89
149877/522555
4
90
149859/522616
4
92
149858/522667
4
93
149896/522666
3 חדרים, 4–5 מ' כל אחד
94
149913/522644
5
95
149902/522613
6
97
149943/522663
7
98
149924/522666
6
99
149830/522683
8
100
149831/522722
5
101
149831/522792
8
104
149750/522809
3
105
149719/159103
3
106
149726/522808
4
108
149474/522479
4
109
149447/522471
4
110
149481/522462
4
113
149385/522464
20 (מכלאה?)
119
149729/522701
4
120
149440/522837
3 חדרים, 4–5 מ' כל אחד
121
149450/522805
6
122
149535/522577
3
123
149534/522558
4

גלי אבנים. נמצאו שני גלי אבנים (טבלה 3) המתוארכים זמנית לתקופת הברונזה הקדומה, בנויים מטבעת של אבני גוויל גדולות ובתוכה ערמה של אבני גוויל קטנות יותר. שדות של גלי אבנים נמצאים בכל השטח הסקור ליד באר בארותיים.

 
טבלה 3. גלי אבנים
מס' אתר
נ"צ
קוטר (מ')
16
149613/522482
10
91
149843/427885
9
 
'מקדש קו' (39; נ"צ 150023/522277): מבנה ארוך וצר (11 מ' אורך, 1 מ' רוחב) בנוי מאבני גוויל שטוחות שהונחו משני צדיה של שורת אבנים קטנות צרה ומילוי אדמה. מבנים מטיפוס זה נמצאו בהקשר לשדות של גלי אבנים מתקופת הברונזה הקדומה בחלקים אחרים של הנגב. בחפירה של מקדש קו ממערב לעזוז-בארותיים בשנת 2011 (הרשאה מס' 6307-A) נחשפו שרידי יישוב בהשתכבות שתוארכו לתקופת הברונזה הקדומה 1ב' וזהו כנראה גם תאריכו של המקדש, או אולי קדום יותר.
 
פזורת כלי צור. נמצאו שני ריכוזים של כלי צור ופסולת צור סמוך לאתרים 8 ו-11, המיוחסים לאתר שבו נוצרו כלים. יש לציין שבכל שטח הסקר הובחנו פזורות אקראיות של כלי צור שתוארכו לתקופה הפליאוליתית התיכונה והעליונה. עם זאת, לא אותרו בסקר אתרים פרהיסטוריים מיוחדים.
 
טבלה 4. פזורת כלי צור
מס' אתר
נ"צ
8
149818/522287
11
149835/522327
 
אתר חניה ופזורת חרסים (1; נ"צ 150049/522279; 7×7 מ'). הובחן ריכוז חרסים, כנראה מהתקופה הביזנטית, בשרידים של מה שנראה כאתר חניה.
 
יישוב מהתקופה האסלאמית הקדומה (68–70, 79–82; המאה הח' לסה"נ). נמצאו שרידי יישוב ובו בתי מגורים רבים, מסגד פתוח ובור מים מצפון ליישוב הנוכחי. ביישוב הקדום שני חלקים: בחלק הראשון (69, 70; נ"צ 149449/522915) הסמוך לדרך המובילה למצפה עזוז, שני מבני מגורים גדולים (איור 5) ומסגד קטן פתוח (68; 5×6 מ'). בחלק השני (79–82; נ"צ 149610/523032), הצד האחר של גבעה, בעמק קטן המוביל לנחל עזוז, לפחות חמישה מבני מגורים ובור מים. סביב מבני המגורים נמצאו ריכוזים גדולים של חרסים ושברי זכוכית מהתקופה האסלאמית הקדומה. קירות הבתים נבנו מאבני גוויל קטנות ובינוניות ושרדו לגובה שישה נדבכים ויותר. בחלק מהמבנים שולבו שרידים אדריכליים מהתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ). מבני המגורים אינם אחידים בתוכניתם ונראה שחדרים רבים נוספו לתכנית המקורית, כנראה לצורך הלנה של משפחות גדולות. בחלק מהמבנים 6–10 חדרים ואף יותר. במבנים אחדים הייתה חצר לא רגולרית. בור המים נחסם במתכוון, כנראה בשנות ה-50 של המאה שעברה (איור 6).
 
אמנות סלע וכתובת. ציורי סלע אחדים נמצאו חרותים על גושי סלע טבעי שחורים במחשופי סלע. הציורים כוללים דמויות אנוש ובעלי חיים כמו עז הבר, גמלים וסוסים (איורים 7–10); הכתובת בכתיב יווני מתוארכת לתקופה הביזנטית (איור 11). תאריך הציורים אינו ידוע אך על פי דמיונם לציורי סלע אחרים שנמצאו ברחבי הנגב יש להניח שצוירו בפרק הזמן שמן התקופה האסלאמית הקדומה עד המאוחרת.
 
טבלה 5. ציורי סלע וכתובת
מס' אתר
נ"צ
7, 9, 15–18
150012/522378
26
149821/522367
 
מגוון מתקנים. נמצאו מעט מתקנים הקשורים לחקלאות ולבעלי חיים, בהם גדר אבן נמוכה, מכלאת צאן, תעלת ניקוז ומדרגה חקלאית. המבנים נבנו מאבני גוויל קטנות ובינוניות. תעלת הניקוז והמדרגה שייכות כנראה למערכת מדרגות גדולה יותר שהייתה בנחל עזוז ונהרסה בעת החדשה. את כל המתקנים אפשר לייחס לתקופות הביזנטית או האסלאמית הקדומה.
 
טבלה 6. מתקנים
מס' אתר
נ"צ
תיאור
7
149464/522917
גדר אבן
9
149545/523201
תעלת ניקוז
10
149789/522971
מכלאת צאן
11
149792/522926
מדרגה חקלאית
 
בית קברות בדואי. מדרום למצפה עזוז נמצא בית קברות בדואי גדול ובו כמה עשרות קברים (112–115; נ"צ 149547/522327). בית הקברות שימש בשנות ה-20 עד שנות ה-50 של המאה שעברה.
 
מקומו של מצפה עזוז סמוך ליישוב העתיק בביראין (בארותיים) וסביבו. האתר מופיע בארכיון של ניצנה (Kraemer 1958:237, No. 82) מראשית המאה הז' לסה"נ. היישוב העתיק היה מקור מים חשוב ומסעף דרכים שבו עברו דארב אל-עזה ממפרץ אילת לחוף הים התיכון ודארב אל-שור – דרך המדבר היבשתית שהובילה מבאר שבע לנווה המדבר בקדש ברנע שבצפון סיני וששימשה את אבותינו (Wooley and Lawrence 1914:39–44). ציוני דרך דוגמת הבמות המלבניות שתועדו בסקר מנקדות את רכסי ההרים מעל דארב אל-שור בין בארותיים לקדש ברנע (Wooley and Lawrence 1914:26, Fig. 2).
כלל השטח סביב מצפה עזוז היה מיושב במידה רבה בתקופות הברונזה הקדומה והביניימית (3200–2000 לפסה"נ). לתקופות אלה יש לייחס מבנים רבים שנמצאו בשטח הסקר. חלק מהמבנים היו שייכים ליישובים ואילו חלקם האחר שימש לקבורה. בין המבנים הללו גם 'מקדש הקו' ששימש כנראה לפולחן. כיוון הבנייה של המבנים ממזרח למערב עשוי לייצג סירות צרות שנהגו להעביר את נשמות הנפטרים למערב – אמונה שהייתה נפוצה במצרים בתקופה הפרה-דינסטית ובמהלך הממלכה הקדומה.
לאחר תקופת הברונזה הביניימית התרוקן האזור מהתיישבות ופעילות עד לראשית תקופת הברזל 2א'. סביב 1000 לפסה"נ נבנתה שורת מצודות לאורך הדרכים שעברו סמוך לבאר בארותיים. מחקרים שנעשו לאחרונה מצביעים על תפקיד המצודות במסחר ותוצרים של נחושת שהופקה בערבה בח' אל-נחס (Martin and Finkelstein 2013); מצודה מתקופה זו מדרום-מערב לבארותיים נחפרה בעבר (Cohen and Cohen-Amin 2004:56–58). בתקופה הפרסית (המאות הה'–הד' לפסה"נ) הוקמו מבנים מול המצודה הברזלית של בארותיים (Cohen and Cohen-Amin 2004:185–188), בדומה לאתרים אחרים בנגב. בתקופה הביזנטית (המאות הה'–הז' לסה"נ) הפך האזור סביב מצפה עזוז לשטח חקלאי חשוב ונבנו מדרגות בכל ערוצי הוואדיות. הכפר הביזנטי היה ישוב לוויין של ניצנה בתקופה זו ואמת מים העבירה את מי הבאר לבור מים עגול ופתוח. השם העתיק של אתר, ביראין, מופיע בפפירוסים מניצנה, בטקסטים שעוסקים בחקלאות ומסים (Kraemer 1958:237, No. 82). טקסטים אלה מעידים שבאתר גידלו שעורה וסוג של קטניות (aracus) ואילו חיטה גידלו בכפר סראם השוכן מרחק קצר מצפון-מערב לביראין.
בתקופה האסלאמית הקדומה (המאה הח' לסה"נ) הוקם באתר, סמוך לבור מים נבטי, יישוב קטן שהיה מורכב כנראה מכמה משפחות גדולות. התושבים המשיכו לעבד את השדות המדורגים בשטח ועסקו גם בגידול בהמות. בתקופה זו ניכר שינוי בטיפוס מבני המגורים ובאופן בנייתם; דומה שבמבנים הייתה קומת קרקע בלבד ובמהלך הזמן נוספו לה חדרים בלא אחידות. מיקומו של המסגד הקטן בשולי הכפר האסלאמי הקדום דומה למסגדים מקומיים פתוחים שנחשפו סמוך לכפרים קטנים המרוחקים ממרכזי היישוב הגדולים. מסגדים כפריים נתגלו באזור שדה בוקר, מול קיבוץ שדה בוקר (כהן 1985: 65–66, איורים 1–3), בנחל חזז ובנחל לענה (נחליאלי וישראל תשמ"ח). השם העתיק של האתר המשיך לשמש בעת המודרנית והבדואים השתמשו בשם ביראיין (Mayerson 1962:226). בסביבות 1916 בנה הצבא התורכי בסיוע מהנדסים גרמניים מסילת ברזל שחצתה את שטח האתר ונעשה שימוש במי הבארות להפעלת מנוע האדים של הרכבת. מסילת הברזל נמשכה מבאר שבע ועד לקסיימה (קדש ברנע העתיקה) בצפון סיני. נראה שמבנים עתיקים מהתקופה הביזנטית פורקו לצורך שימוש משני באבנים להקמת מבנים חדשים בנחל עזוז, דוגמת גשר הרכבת, בור מים גדול ומכוסה, מגוון מבנים ותנור אפייה מקומר ליד הבארות.
בתקופת המנדט הבריטי הגיעו לבארות באתר שבטי בדואים אחדים והחלו לקבור את מתיהם בבית קברות מקומי למן שנות ה-20 למאה שעברה. היישוב החדש במצפה עזוז עלה לקרקע בשנת 1951 וחודש בשנות ה-80 של המאה שעברה בעקבות נסיגת ישראל מסיני והסכמי השלום עם המצרים.