החפירה מחוץ לחומה. בשני הריבועים (D2 – מידות 2.0 × 2.5 מ'; E2 – מידות 2.5 × 2.5 מ') התגלה מילוי אדמה, שהכיל חרסים מן התקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הצלבנית-האיובית (מעט), העות'מאנית הקדומה (מעט) והעות'מאנית המאוחרת (המאות הי"ח-הי"ט לסה"נ; רוב הממצא). ריבוע D2 נחפר לעומק 1.6 מ' מפני השטח וריבוע E2 נחפר לעומק של כשני מטר מתחת לפני השטח. במילוי האדמה בריבוע E2 התגלה ריכוז של חמש אבני בנייה, כנראה ממפולת. כן נחשפו יסודות החומה מן התקופה העות'מאנית, שנבנו באבני גוויל קטנות מבזלת (איור 2). עד לעומק מפלס היסודות התגלה ממצא קרמי המתוארך לשלהי התקופה העות'מאנית (המאות הי"ח-הי"ט לסה"נ), ובו קערות מזוגגות (איור 20:3 21) וקנקן מטיפוס ראשיא אל-פוחאר (איור 3: 22). נראה אם כן שהחומה היתה גלויה עד כמעט לעומק יסודותיה בשלהי התקופה העות'מאנית ועד כנראה לשנות השלושים של המאה הכ', כפי שמעידים צילומים מראשית המאה הכ'. במהלך המאה הכ', כנראה למן השיטפון הגדול שארע ב-15 במאי 1934, כוסה השטח באדמה בעובי של כשני מטר. לאורך החומה בריבוע E2, בעומק היסודות, נחשף מפלס של אבנים לא סדורות (0.5 מ' רוחב). בין האבנים התגלו מעט חרסים, שאינם מאוחרים לתקופה האסלאמית הקדומה. אפשר שמפלס אבנים זה הוא חלק מהתשתית של יסודות החומה מן התקופה העות'מאנית, אך ייתכן גם שמפלס זה שייך למכלול בנייה קדום יותר, אולי מן התקופה האסלאמית הקדומה או אף מהתקופה הצלבנית.

החפירה מפנים לחומה. בשלושת הריבועים (B3 – מידות 3 × 4 מ'; C3 – מידות 2.5 × 2.5 מ'; E3 – מידות 2.5 × 2.5 מ') נחשפו צמוד לפן הצפוני של החומה מן התקופה העות'מאנית שרידי חומה קדומה (2.2 מ' רוחב) שנבנתה בכיוון מזרח–מערב משני פנים של אבני בזלת מסותתות ובתווך אבנים צפופות ואדמה (איור 4). בריבוע B3 נחפר קטע של החומה הקדומה (3 מ' אורך) ונחשף בו הפן הצפוני שלה, כנראה הפנימי, עד ליסודות
(1.7 מ' עומק מתחת לפני השטח). בפן הצפוני של החומה נחשפו חמישה נדבכי אבן, שנבנו בשיטת ראש (איור 5) ויסודות שנבנו באבני בזלת קטנות. הפן הדרומי של החומה, כנראה החיצוני, נחשף רק בראשו, מכיוון שהחומה מהתקופה העות'מאנית צמודה אליו (איור 6). בריבוע C3 נחשף קטע מראש החומה הקדומה (2 מ' אורך); בנייתה של החומה כאן דומה לבניית החומה בריבוע B3. בריבוע E3 התגלו רק אבנים אחדות מן החומה, כנראה קטע קטן מן הפן הצפוני שלה. החומה הקדומה נפגעה כאן מבניית קיר בכיוון צפון–דרום בתקופה העות'מאנית (להלן). שבעה מטרים ממזרח לריבוע B3 הובחן קטע של החומה הקדומה (5 מ' אורך, 3.5 מ' גובה השתמרות מרבי), שהשתמר מעל פני השטח, משולב בחומה מן התקופה העות'מאנית (איור 7). גם בקטע זה החומה הקדומה בנויה משני פנים של אבנים ובתווך אבנים ואדמה. נראה שבקטע זה ניצלו בוני החומה מהתקופה העות'מאנית את שרידי החומה הקדומה, שהשתמרו כאן לגובה ניכר יחסית, ושילבו אותה בחומה החדשה לצורך עיבוי וחיזוק.

בריבועים B3 ו-C3 נערכו בדיקות נקודתיות בין אבני החומה הקדומה; בריבוע B3 בעיקר בליבת החומה ובריבוע C3 בין אבני הפן הדרומי שלה. בלוקוסים חתומים אלה התגלו חרסים מן התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הט'-הי"א לסה"נ), רובם מן התקופה הפאטימית (המאה הי"א לסה"נ), בהם קערות מזוגגות (איור 3: 1, 2, 4), קערות (איור 3: 3), סיר בישול (איור 3: 5), קנקנים (איור 3: 8-6) ופך (איור 3: 9); שבר יחיד של רעף, כנראה מן התקופה העות'מאנית, התגלה בין אבני הפן הדרומי של החומה בריבוע C3 ונראה שהוא חדר לכאן בזמן בנייתה או שיפוצה של החומה הסמוכה מהתקופה העות'מאנית. באדמת מילוי מעל ראש החומה בריבוע C3 (בלוקוס לא חתום) התגלה מטבע פלס אומיי מן השנים 750-697 לסה"נ. המטבע אינו מעיד על זמן בניית החומה, אך רומז על פעילות באזור לפני בנייתה.

על סמך הממצא הקרמי נראה שיש לתארך את בניית החומה הקדומה לסוף התקופה האסלאמית הקדומה (המאה הי"א לסה"נ) או לראשית התקופה הצלבנית (המאה הי"ב לסה"נ, לאחר הכיבוש הצלבני בשנת 1099). אמנם אין להוציא מכלל אפשרות שהחומה הקדומה נבנתה מאוחר יותר, אולי במאה הט"ז לסה"נ, על שטח שניטש מאז התקופה האסלאמית הקדומה, ביוזמתם של דונה גרציה מנדס ודון יוסף נשיא המוזכרים במקורות היסטוריים אחדים כבוני חומה בטבריה. אולם ריבוי יחסי של חרסים מן התקופה האסלאמית הקדומה, בהם קערות  (איור 3: 4-1), סירי בישול  (איור 3: 5),  קנקנים  (איור
3: 8-6), פך (איור 3: 9) ונרות (איור 3: 10, 11), ומן התקופות הצלבנית-האיובית (המאות הי"ב-הי"ג לסה"נ), בהם קערות מזוגגות (איור 3: 14-12), כלי בישול (איור 3: 15, 16) וקנקן (איור 3: 17), לעומת מיעוט החרסים מן התקופה הממלוכית ומראשית התקופה העות'מאנית בכל שטח החפירה, בהם קערות מזוגגות (איור 3: 18, 19), מוביל למסקנה שיש להעדיף את התאריך הקדום לבניית חומה זו. נראה שבתקופה הממלוכית יצאה החומה הקדומה מכלל שימוש. בריבועי החפירה התגלו אך מעט חרסים מהתקופה ומטבע אחד מימי השליט הממלוכי שעבאן הב', שנטבע בדמשק בשנת 1368 לסה"נ; המטבע התגלה באדמת מילוי מעל לראש החומה הקדומה בריבוע C3. הממצא רומז על פעילות כלשהי באזור בתקופה זו, כנראה ללא קשר לביצור. ייתכן שהחומה מן התקופה העות'מאנית נבנתה במאה הט"ז לסה"נ בימיהם של דונה גרציה מנדס ודון יוסף נשיא, ואילו במאה הי"ח לסה"נ בימיו של דאהר אל-עומר היא שופצה וחוזקה.

נוסף על שרידי החומה הקדומה נחשפו בריבועים שמפנים לחומה גם שרידי בנייה מהתקופה העות'מאנית. בריבוע B3 התגלה בחזית הצפונית של החומה הקדומה ריצוף אבנים הניגש לחומה; נראה שהחומה הקדומה נוצלה גם במהלך התקופה העות'מאנית ואפשר שהיא שימשה קיר מבנה מגורים או חלק ממכלול בנייה אחר. בריבועים C3 ו-E3 התגלו קטעי קירות וריצוף של מבנה מגורים, שנבנה על גבי החומה הקדומה. נראה שהמבנה שימש עד תחילת המאה הכ', כפי שמעידים קטעים של ריצוף וקירות שטויחו בטיח עבה צבוע בכחול שהיה נהוג בטבריה עד לימי המנדט הבריטי. בחלקו המערבי של ריבוע E2 נחשף קטע מקיר בכיוון צפון-דרום, אשר פגע בחומה הקדומה. בקיר הובחנו שני שלבי בנייה, שניהם מן התקופה העות'מאנית. באדמת מילוי ממזרח לחלקו העליון של הקיר (מן השלב המאוחר שלו), מעל רצפת טיח לבן-אפרפר, התגלה כידון של רובה מן הצבא העות'מאני, שזמנו סוף המאה הי"ט או ראשית המאה הכ' (איור 8).