בשטח A נפתחו ריבוע וחצי (A1 ו-A2). בריבוע A1 (איור 2) התגלו סמוך לפני השטח שרידים דלים של שני קירות מקבילים (W20, אורך  1.5 מ', רוחב 0.75 מ'; W21, אורך 2 מ', רוחב 0.6-0.3 מ'), שנבנו על אדמת החמרה מאבני גוויל במגוון גדלים ללא חומרי מליטה, וכיוונם צפון-מערב–דרום-מזרח. הם השתמרו לגובה נדבך אחד (0.16 מ', 0.32 מ' בהתאמה) ואינם יוצרים תוכנית ברורה. בחצי הריבוע A2 נחשפה שכבת שרפה (לוקוס 111; 0.09 מ' עובי) ללא ממצא מתארך.
בשטח B נפתחו שני ריבועים (B1 ו-B2; איור 3) ונחשף בהם סמוך לפני השטח קיר

(W10, אורך  35 מ', רוחב 0.85 מ'), הבנוי אבני גוויל במגוון גדלים ללא חומרי מליטה על אדמת החמרה בציר צפון–דרום. הקיר נמשך מדרום לריבוע B1 ומצפון לריבוע B2 והשתמר לגובה נדבך אחד (0.15-0.11 מ'). אל הקיר ניגשת ממזרח רצפה (F11; עובי  0.11 מ'), העשויה תשתית אבני גוויל קטנות ובינוניות ושכבת מלט. בין אבני הקיר ועל הרצפה נמצאו מעט שברי גוף קטנים של קנקני עזה שחורים.
בשטח C שנפגע קשה מפעילות חקלאית נפתחו חמישה חצאי ריבועים (C5-C1) ונחשפו בהם מפלסי אבני גוויל במגוון גדלים ללא חומרי מליטה, ששימושם לא הוברר. בריבועים C3-C1 (איורים 6-4) נמצאו פיסות מלט בין אבני הגוויל. ייתכן שאלו שרידי רצפת מבנה נוסף שעם המבנה בשטח B ואמת המים שממערב, יצרו מתחם סגור סביב חצר גדולה.
נמצאו מעט שברי גוף של קנקני עזה שחורים (לא צוירו) ושברים של רעפי מרסיי, המתוארכים לסוף התקופה העות'מאנית.