בחודשים יוני ויולי 2011 נערכה חפירת הצלה בנחל זנוח (הרשאה מס' 6613-A; נ"צ 200298-510/624031-182; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד השיכון, נוהלה על ידי ר' בארי (צילום שטח ושרטוט), בסיוע ר' אבו דיאב (מנהלה), מ' קונין (מדידות ושרטוט) וא' פרץ (צילום שטח).
החפירה נערכה בקצה המזרחי של שפלת יהודה, באגן הניקוז המערבי של נחל זנוח (ואדי אל-נג'יל). שרידים עתיקים התגלו בשלוחה גירנית קצרה המשתפלת במתינות ממערב למזרח לכיוון הוואדי, כקילומטר אחד מדרום לחורבת זנוח וכקילומטר אחד מצפון לחורבת בית נטיף. השלוחה מתאפיינת במדרונות טרשיים עם שרידי חקלאות קדומה (איור 2). במדרונות זוהו מדרגות עיבוד אחדות ופזורת חרסים מן התקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.בתצלום אוויר של חיל האוויר הבריטי מיום 25.1.1946 אפשר להבחין בדרך בנויה משני קירות תמך מקבילים על גבעות נמוכות המתרוממות ממערב לנחל זנוח (איור 3). בסביבה נערכו בעבר סקרים שבהם אותרו חווה חקלאית, מערות קבורה, מדרגות עיבוד, בתי בד, גתות, דרך עתיקה ושרידים מהתקופות הברזל 2, הרומית והביזנטית(Dagan 2010: Sites 260–263, 265.1–3, 266.1, 2, 267, 327, 332). בסקר שקדם לחפירה אותרו חורבות, מערות, מתקנים חקלאיים חצובים בסלע, קולומבריום, כבשן סיד, בורות מים, ערמות סיקול, טרסות ושרידי דרכים עתיקות (נגורסקי 2008). במרחק כ-400 מ' מדרום לשלוחה נחפרה חווה מהתקופה הביזנטית (ר' אבנר מידע בעל פה, הרשאה מס' 6593-A).
גת (L112; איורים 4, 5). הגת חצובה גס במחשוף סלע נארי קשה ולה משטח דריכה (L103; מידות 2.3 × 3.2 מ') משופע מצפון-מערב לדרום-מזרח, המתנקז דרך תעלה צרה לבור ביניים רדוד (L110; מידות 0.65 × 1.10 מ', 0.33 מ' עומק) ולבור איגום מלבני (L109; מידות 1.25 × 1.70 מ', 1.45 מ' עומק). ברצפות הבורות חצובות גומות שיקוע סגלגלות. צמוד לדופן המזרחית של בור האיגום הונחו שתי אבנים מלבניות גדולות (איור 6). האבנים הונחו מעל לרובד סחף שהצטבר על רצפת הבור (0.1–0.2 מ' עובי; איור 7). בשפה הצפונית-מזרחית של בור האיגום חצוב שקע סגלגל (0.2 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק; איור 4), המחובר בתעלה רדודה לבור האיגום. אפשר לשער שהשקע שימש להצבת קנקן למילוי תירוש מבור האיגום. התעלה נועדה לנקז עודפים חזרה לבור האיגום. בשפה הדרומית-מזרחית של הבור חצוב שקע דומה (0.4 מ' קוטר, 0.2 מ' עומק; איורים 4, 6). שני שקעים סגלגלים נוספים חצובים בטרשים המקיפים את הבור. באדמת סחף שנמצאה מעל משטח הדריכה, בבור האיגום ובבור הביניים נמצאו חרסים אחדים המתוארכים לתקופה הביזנטית. גתות דומות מתקופה זו נמצאו באזור במסגרת סקר רמת בית שמש (Dagan 2010).
דרך עתיקה. כ-100 מ' צפונית-מערבית לגת נמשכת דרך בנויה בתוואי ישר מצפון לדרום. הדרך, שנסללה כנראה מחורבת זנוח לחורבת בית נטיף, חוצה את השלוחה ויורדת כלפי הגיא המפריד בין החפירה לבית החווה (לעיל, הרשאה מס' 6593-A). הדרך (20 מ' אורך שנחפר, 4–5 מ' רוחב; איורים 8, 9) תחומה בשני קירות תמך מקבילים (W11 ,W10; גובה 1.0–1.5 מ'), הבנויים משתי שורות אבני שדה גדולות שהונחו על גבי הסלע ושרדו לגובה שניים עד שלושה נדבכים. החללים בין הסלעים בתחום הדרך מולאו באדמה אפורה בהירה עם מעט חרסים מן התקופות ההלניסטית, הרומית המאוחרת והביזנטית (L115). החרסים המאוחרים במילוי מעידים על שלב הבנייה האחרון, המתוארך לכל המוקדם למאות הו'–הז' לסה"נ. לאחר יציאת הדרך משימוש, הצטברה מעל המילוי אדמה חומה; נמצאו בה חרסים מן התקופות ההלניסטית, הרומית והביזנטית (L101).
מדרגת עיבוד חקלאית (L113; כ-8 × 60 מ'; איורים 10, 11). המדרגה, כ-30 מ' ממזרח לדרך, בנויה על שלוחה טרשית עם אדמת סחף רדודה. היא כוללת שני קירות תמך כפולים (W13 ,W12), הבנויים מאבני שדה גדולות ששרדו לגובה עד שני נדבכים. קיר 13 נמוך יותר ונמצא חשוף בפני השטח לאורך כמה מאות מטרים מצפון לחפירה. ייתכן ששימש בשלב כלשהו לתמיכה של דרך חקלאית שחיברה בין חורבת זנוח לאזור החקלאי שבתחומו נערכה החפירה. בסחף שהצטבר משני צדי מדרגת העיבוד (L108 ,L107 ,L102) נמצאו חרסים אחדים מן התקופה הביזנטית.
נמצאו שרידי חקלאות ודרך שהיו בשימוש בשלהי התקופה הביזנטית. הגת היא חלק מהמכלול החקלאי שנסקר בעבר (Dagan 2010) ובו גתות דומות מתקופה זו. הגתות הרבות שנתגלו באזור מעידות על ניצול השטח הטרשי לגידול גפנים בתקופה הביזנטית. נראה שהמתקנים היו חלק מהעורף החקלאי של חורבת זנוח או חורבת בית נטיף. הדרך נועדה לקשור בין שני האתרים וביניהם לעורף החקלאי שלהם.
Dagan Y. 2010. The Ramat Bet Shemesh Regional Project: The Gazetteer (IAA Reports 46). Jerusalem.