נפתחו שני ריבועים; בדרומי הובחנו שלוש שכבות (כ-45 מ"ר; איור 2). שכבה 1 הייתה מילוי אבן מודרני; בשכבה 2 נחשף מבנה המתוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת ושכבה 3 הייתה אדמת אלוביום שהכילה חרסים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית.
בריבוע הצפוני הייתה אדמת אלוביום נקייה מעל הסלע הטבעי, ללא עתיקות.
 

שכבה 3. חרסים אקראיים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית נמצאו בכל החפירה, אך רובם התגלה בשכבת האלוביום העמוקה (לוקוסים 105, 112). החרסים שהיו מועטים ושחוקים מעידים על התיישבות קדומה לשכבה 2 שטבעה אינו ברור. ייתכן כי יסוד קיר W114 הוא שריד להתיישבות זו.
 

שכבה 2 (איורים 3, 4). עיקר פעילות הבנייה נעשתה בתקופה העות'מאנית המאוחרת. נחשפו שני חדרים מקבילים (לוקוסים 109, 111). חדר 111 היה מלבני או אפסידלי, תחום בחלקו הצפוני-מזרחי בקיר W103 (גובה השתמרות 0.75 מ') שנבנה על האלוביום, נחשף לאורך 2.6 מ' וקצהו במחשוף סלע גדול שנראה כי היה משולב בקיר. המשכו של קיר 103 מעבר לסלע אינו ברור. אפשר שהוא התחבר לקיר 114 שהסתעף מהפן הפנימי של קיר W104 ויצר פינה מעוגלת.
קיר W110 המקביל לקיר 103 הוא הקיר הדרומי של חדר 111 והפריד אותו מחדר 109. החיבור הלא ברור בין קירות 110 ו-104 וקיר 114 המסתעף ממנו בפינה הצפונית מערבית של חדר 109 לא התברר עד לסוף החפירה. קיר 110 היה קיר פנימי דל שנבנה בעיקר מחלוקים ברוחב אבן אחת (0.4–0.5 מ'). פתח במרכזו נבנה מאבנים בגודל בינוני מסותתות בסיתות מסרק עדין האופייני לבניית האבן העות'מאנית (איורים 5, 6). חדר 111 והפתח היו מרוצפים באבני בזלת וגיר שטוחות שהונחו על האלוביום. שכבה דקה של אפר עדין שהתגלתה על הריצוף וסביבו היא עדות לשרפה. החלק הדרומי-מזרחי של חדר 111 היה קבור תחת מילוי האבנים של שכבה 1 (לוקוס 108). על הרצפה נמצאו פטיש עם להב מפוצל, מעדר קטן, רצועות של גומי ופיסות בדיל בלויות של קופסאות שימורים ומכלים.
חדר 109 היה תחום בפן הדרומי של קיר 110, בקיר 104 שנבנה בגסות ובקיר 113 שנבנה מאבני בזלת וגיר שטוחות למדי שהונחו לרוחבו ונראה כקיר מחיצה. במרחק 1.9 מ' הופרע קיר 113 קשות. השטח הנותר של החדר נקבר תחת מילוי אבן (לוקוס 108). הממצאים מהחדר כללו מפולות מודרניות ושברי כלי ראשאיה אל-פוחאר.
 

שכבה 1. כמעט כל שטח הריבוע היה מכוסה במילוי אבן (לוקוס 108; 0.3–0.4 מ' גודל אבן; איור 7) מעורב במפולות מודרניות ושברים נוספים של כלי ראשאיה אל-פוחאר.
על פי הריבוע הצפוני שהיה ריק מעתיקות נראה כי החפירה נערכה בחלקת אדמה סמוכה לכפר דלתה, אך לא במרכזו, שם הייתה צפויה צפיפות גבוהה יותר של מבנים. המבנה בריבוע הדרומי מתוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת ועל פי אופי הממצאים הוא שימש אולי בית מלאכה. חרסים שחוקים מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית בעומק החפירה בריבוע הדרומי מרמזים על יישובים קדומים באתר.