גת 1 (נ"צ — רי"ח 22350/63576, רי"י 17350/13576; איורים 1, 2) חצובה באמצעו של מדרון סלעי. היא כוללת משטח דריכה (לוקוס 100; 2.4 × 2.8 מ') ובור איגום (לוקוס 107; 0.9 מ' קוטר, 1.15–1.40 מ' עומק), המחוברים בתעלה. בצדו המערבי של משטח הדריכה חצובות שתי גומחות (0.3 × 0.5 מ', 0.50–0.65 מ' עומק) לעיגון קורה. חציבת גומחות במשטחי דריכה מוכרת בגתות מתקופת הברזל 2 (ש' ריקלין, 1997, עתיקות 32: 17). במשטח הדריכה התגלו חרסים המתוארכים לשלהי התקופה ההלניסטית וראשית התקופה הרומית (התקופות החשמונאית-ההרודיאנית), ובהם קערה (איור 3: 1) וקנקנים (איור 3: 2–4). בבור האיגום התגלו שלושה חרסים, ובהם ידית של קנקן מתקופת הברזל 2 (איור 3: 5), שבר קנקן מהתקופה הרומית הקדומה (איור 3: 6) ושבר קנקן מהתקופה העות'מאנית (איור 3: 7). סמוך לגת מדרום נחשף קיר תמך (1.8 מ' אורך) של מדרגת עיבוד קטנה (לוקוס 106; 1.5 מ' רוחב).

 

גת 2 (נ"צ — רי"ח 22352/63575, רי"י 17352/13575; איורים 4, 5) חצובה בסלע וכוללת משטח דריכה (לוקוס 101; 1.55 × 1.75 מ') ובור איגום (לוקוס 102; 0.95 × 1.60 מ', 0.85 מ' עומק), המחוברים בתעלה קצרה (0.3 מ' אורך). מסביב לגת נחצבו שמונה ספלולים (0.15–0.30 מ' קוטר, 0.05–0.25 מ' עומק). במרחק של 1.5 מ' ממזרח לבור האיגום התגלתה בודדה חצובה (לוקוס 116), הכוללת שקע מעוגל רדוד (0.5 מ' קוטר, 0.1 מ' עומק) וצמוד אליו בור איגום קטן (0.4 מ' קוטר). מתקנים כאלו נפוצים באזור ההר (ע' שיאון וז' עמר, 1997, עתיקות 32: 205). במרחק של 5 מ' מדרום-מערב לגת נחשף קיר של מדרגת עיבוד (3.7 מ' אורך), שנבנה באבני שדה והשתמר לגובה נדבך אחד.

 

בור מים חצוב (נ"צ — רי"ח 22353/63571, רי"י 17353/13571; לוקוס 104; איורים 6, 7). פתח הבור מלבני (1.1 × 1.4–1.8 מ'). הבור (2.1 מ' עומק עד לשפכים) מטויח מפנים בשכבה אחת של טיח לבן. על פי צבע הטיח והרכבו נראה שזמנו של הבור ימי החשמונאים (י' פורת, 1989, טיח באמות מים כאינדיקטור כרונולוגי, בתוך: אמות המים הקדומות בארץ ישראל, ד' עמית, י' הירשפלד, י' פטריך, עורכים, עמ' 76-69). סמוך לפינה המזרחית של פתח הבור נחצב בור שיקוע קטן (לוקוס 110), דרכו זרמו המים לבור. ממזרח לבור התגלה קיר אבן (W1), שנבנה כנראה לצורך ניקוז מי גשמים אל הבור. בניקוי הסלע ממזרח לקיר 1 (לוקוס 108) התגלו חרסים, ובהם קערה (איור 3: 8), סיר בישול (איור 3: 9) ופערור (איור 3: 10) המתוארכים לתקופת הברזל 2, פך מהמאות הא'-הב' לפסה"נ (איור 3: 11) ופכים מהתקופה הממלוכית (איור 3: 12, 13).

מחצבה (איורים 6, 7). מצפון, ממערב ומדרום לבור המים נחשפו שרידי מחצבה. בשטח המחצבה הובחנו תעלות (למשל, לוקוס 103), ששימשו לניתוק אבנים שנחצבו במקום. מדרום לבור המים התגלה מתקן חצוב (לוקוס 111; שוקת?). אל המתקן מוליכה ממזרח תעלה חצובה, שניקזה אליו מים.


מערה A (נ"צ — רי"ח 22353/63571, רי"י 17353/13571; איורים 8, 9). מערה טבעית (לוקוס 105; 2.5 × 4.0 מ', 1.1 - 1.7 מ' גובה) באמצע מדרון, שפתחה הותקן בחציבה והוא פונה למזרח. קרקעית המערה מדורגת, ושיא גובהה במרכז. בחפירה התגלה חרס אינדיקטיבי יחיד — שבר של פערור מתקופת הברזל 2 (איור 3: 14).

 

מערה B (נ"צ — רי"ח 22352/63574, רי"י 17352/13574; איור 10). מפאת אילוצי החפירה המערה תועדה בלבד. המערה חצובה (2.4 × 3.6 מ', 1.7-1.4 מ' גובה) באמצע מדרון, במפלס של מערה A, ופתחה (1.2 מ' רוחב) פונה למזרח.

 

מדרגת עיבוד (נ"צ — רי"ח 22358/63574, רי"י 17358/13574; לוקוס 113; איורים 11, 12). המדרגה התגלתה במדרון, ממזרח לבור המים; היא היתה מכוסה בשפכי עפר. קיר התמך של המדרגה (3.1 מ' אורך) נבנה על סלע חשוף באבני שדה במידות שונות והשתמר לגובה מרבי של ארבעה נדבכים (1.3 מ'). חלקו האמצעי של הקיר נבנה משני פנים של אבנים. בחפירה במדרגה התגלה חרס אינדיקטיבי יחיד – שבר של קערה מתקופת הברזל 2 (איור 3: 15).