הבאר בנויה אבני כורכר מסותתות ומחוזקות בטיח (3 מ' קוטר, כ-35 מ' עומק). אל דופנותיה צמודים סולם וצינור בקוטר שני צול, עשויים ברזל, המגיעים לקרקעיתה. על פי הבאר יציקת בטון וברזל המונחים על בלוקים עשויים מלט מעורב בצדפים.

 

זוהי באר מטיפוס 'הבאר היבשה'. מימיה נשאבו בעזרת מנגנון ממונע שהעלה את המים מקידוח אל מפלס מי התהום באמצעות הצינור שלתפעולו ולאחזקתו שימש הסולם. מנגנוני שאיבה כאלה הוכנסו לשימוש מסיבי ביפו החל משנת 1898 ועד מלחמת העולם הראשונה פעלו בעיר מאות בארות מסוג זה(אביצור ש', משאבי המים של ארץ ישראל– מקורותהפקתם ודרכי השימוש בהם, 1992). ייתכן שהבאר קדומה יותר ושהמנגנון המכני שולב בה בשלב מאוחר. השערה זו דורשת בדיקות נוספות בשטח ומחקר השוואתי לבארות אחרות שנחשפו בעיר.