שכבה V (התקופה הביזנטית; המאות הה'–הו' לסה"נ). נחשפו שרידי בריכה, שנחצבה במשטח סלע גיר המשתפל לצפון (L32; איורים 3, 4) ורוצפה באבני פסיפס לבנות (2.5 × 3.0 ס"מ מידות האבנים). השתמרו רק הדפנות המערבית (3 מ' אורך השתמרות) והדרומית (1 מ' אורך השתמרות). על דופן הסלע המערבית נבנה קיר (W21) מאבני נארי גדולות. קיר 21 תוחם ממזרח רצפת אבן (L22). החפירה הסתיימה טרם הבדיקה מתחת לרצפת הבריכה. על פי רצפת הפסיפס הלבנה, העשויה מאבנים גדולות, נראה כי יש לתארך את הבריכה לתקופה הביזנטית.

 

שכבה IV (התקופה האסלאמית הקדומה; המאות הז'–הח' לסה"נ). נחשף בור שנחצב בסלע גיר (L33; קוטר 1.7 מ', כ-1.5 מ' עומק חשיפה; איור 5). חלקו הצפוני חותך את הפינה הדרומית-מערבית של בריכה 32 ואת קיר 21 משכבה V. החפירה לא העמיקה עד לקרקעית הבור. בתוך הבור נבנתה קשת מאבני גזית מנארי (W35); היא נשענה על דופנות הסלע של הבור ותמכה את תקרת הבור. נראה כי הבור שימש מחסן תת-קרקעי של מבנה, שהיה בנוי מעליו ונהרס לגמרי; מן המבנה נותרה מפולת אבנים (L26). בתוך הבור התגלו שברי כלי חרס המתוארכים לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הח' לסה"נ), ובהם ספל מעוטר במשיכות מכחול בצבע חום (איור 3:6), סיר בישול (איור 4:6), מכסה של סיר בישול (איור 5:6) וקנקנים ששפתם גבוהה (איור 6:6–9). כן התגלו בבור שברי כלי זכוכית המתוארכים לתקופה האומיית (גורין-רוזן, להלן). בין אבני המפולת שנותרו מהמבנה העליון התגלו שברי קערות שזוגגו בהתזה בצבעים ירוק וצהוב (איור 1:6, 2), הדומות לקערות מטיפוס 223d בקיסריה (Arnon 2008:35, 115) ומתוארכות למאות הז'–הח' לסה"נ.

 

שכבה III (התקופה הצלבנית; המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ). נחשף בור גדול, שלתוכו הושלכה פסולת (L34 ,L24 ,L23; איורים 2: חתך 1-1; 7). הבור חתך את רצפת בריכה 32 משכבה V והעמיק תחתיה. הדופן המערבית של הבריכה ובור 33 לא נפגעו מחפירת בור האשפה. הפסולת בבור כוללת אבני גוויל גדולות ובינוניות, שהושלכו כנראה ממרום הגבעה ונערמו בתוך הבור בשיפוע, הצטברויות אדמה, שברי כלי חרס וזכוכית וגושי פסולת מתעשיית זכוכית (גורין-רוזן, להלן), המתוארכים לתקופות הברזל, הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה. בלוקוס 23 נערכה חפירה מבוקרת, ובו התגלו שברי כלי חרס שהמאוחרים בהם מתוארכים למאות הי"ב–הי"ג לסה"נ, ובהם קערות מזוגגות מיובאות מהים האיגאי (איור 10:6–12), קערה מזוגגת (איור 13:6), קערה מזוגגת שלה שפת מדף ודופן מזווה (איור 14:6) וסירי בישול (איור 15:6). עוד התגלו בלוקוס 23 שברי כלי חרס רבים עשויים ביד וצבועים בצבע חום-אדום, ובהם קערית (איור 16:6), קערה שלה ידיות מדף (איור 17:6), קדרה (איור 18:6), צוואר קוני של פך (איור 19:6) ופכית (איור 20:6). כלים אלה החלו להופיע בסוף המאה הי"ב לסה"נ והיו נפוצים בתקופה הממלוכית (Avissar and Stern 2005:113, Fig 47, Pl. XXXI:1, 2). אף על פי שלא התגלו בשטח החפירה שרידים אדריכליים, הממצא הקרמי מלמד שלבור הושלכה פסולת שהובאה ממקום קרוב שבו התקיים יישוב.

 

שכבה II (התקופה הממלוכית). שטח החפירה פולס ובמקום נבנה מבנה, וממנו השתמרו שלושה קירות מקבילים זה לזה (W29 ,W20 ,W6; איור 8). יסודות הקירות נבנו לתוך השכבות הקדומות ותעלות היסוד שלהן ניכרות בשכבות אלה (ר' איור 7). הקירות נבנו מאבני בנייה גדולות ובינוניות וביניהן אבני גוויל קטנות. קיר 20, ממנו נחשף הפן הצפוני בלבד, הושתת על סלע גיר והשתמר לגובה שני נדבכים; קצהו המערבי לא השתמר. קיר 6, החודר לעומק רב, נבנה בחלקו המזרחי מעל רצפת הפסיפס של בריכה 32 משכבה V, ובחלקו המערבי על קיר 21 של הבריכה ועל מפולת אבנים 26 משכבה IV (ר' איור 8); הוא השתמר לגובה שלושה נדבכים. קיר 29 חודר אף הוא לעומק רב אל תוך מילוי האדמה שבבור אחסון 33 משכבה IV. בנייתם של שלושת הקירות דומה, ולכן נראה שהם חלק מאותו מבנה. אל קיר 6 ניגשת מצפון רצפת אבן (L16; איור 9), ובה תעלה (L17; רוחב 0.45 מ'), המרוחקת כ-1 מ' מקיר 6 ומקבילה אליו.
בחפירת השכבה התגלו שברי כלי החרס מהתקופה הממלוכית, ובהם קערות מונוכרום מזוגגות בירוק, צהוב או חום (איור 1:10, 2), קערות מזוגגות בירוק וחום ומעוטרות בחריתה (איור 3:10, 4), קערה מזוגגת בירוק ומעוטרת בחריתה (איור 5:10), קערה מזוגגת בחום ומעוטרת בצביעה בחיפוי (איור 6:10), פך מעוטר בצביעה באדום (איור 14:10) ופכים (איור 15:10–17). כן התגלו שברים רבים של כלי חרס עשויים ביד ומעוטרים בדגמים גאומטריים בצבע חום-אדמדם, ובהם קערות שטוחות בסיס (איור 7:10, 8), קערות להן בסיס טבעת (איור 9:10, 10), קדרה (איור 11:10), קנקנית (איור 12:10) וידית קנקנית (איור 13:10).

 

שכבה I (התקופה העות'מאנית). על שרידיו של המבנה מהתקופה הממלוכית נבנה מבנה חדש. נחשף קיר (W4; איור 11), שבמרכזו הותקן פתח (כ-1 מ' רוחב). מצפון לקיר נחשפה רצפת אדמה מהודקת של חדר (L3; איור 2: חתך 1–1) ומדרום לו נחשפה רחבה מרוצפת אבן (L7). רצפת האדמה המהודקת משתרעת עד קיר 6, ולכן ייתכן שבמקומו של קיר 6 נבנה קיר חדש; ייתכן גם שקיר 6 עצמו המשיך לשמש גם בתקופה זו. על רצפת האבן התגלו שני שברים של מקטרות מהתקופה העות'מאנית (המאה הי"ח לסה"נ; איור 18:10) וספל מקוטכיה שבתורכיה (ware Kutahya; איור 19:10; Vroom 2005:168–169, fig.14.3).

 

ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן

בחפירה התגלו 36 שברי כלי זכוכית, מהם 26 שברים זוהו ותוארכו לתקופות הרומית המאוחרת, הביזנטית, האומיית והעבאסית (איור 1:12–4). כן התגלו צמיד זכוכית רב גוני (איור 5:12) וחרוז מחומר קרמי מזוגג (איור 6:12), המתוארכים לתקופה הממלוכית. ממצא הזכוכית מהחפירה חשוב בעיקר בגלל שהוא כולל שרידי פסולת מתעשיית זכוכית (איור 1:13, 2), המעידים שבסביבה הקרובה התקיימה תעשיית זכוכית.

 

כלי הזכוכית כוללים כלים פשוטים, מוכרים ונפוצים, לצד כלים מעוטרים במגוון טכניקות. מכלולי זכוכית מהתקופה האסלאמית הקדומה מוכרים מחפירות בערים כמו טבריה, בית שאן, חמת גדר, קיסריה ורמלה, אך הם פחות מוכרים מהאזורים הכפריים בגליל. כלי הזכוכית מחפירה זו הם דוגמה למכלול מהתקופה האסלאמית הקדומה שמקורו ביישוב כפרי בגליל התחתון. לאחרונה פורסם מכלול כלי זכוכית מחפירה בכפר אכסאל (אלכסנדר 2011), גם הוא יישוב כפרי בגליל.
שפה 1 (איור 1:12; L24) שייכת לצנצנת ששפתה נוטה מעט חוצה ומתחתיה יש כפל פתוח. היא עשויה מזכוכית חסרת צבע, המכוסה בבלייה שחורה וחומה מאכלת. צנצנות עם כפל פתוח נפוצות מאוד במכלולים משלהי התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית. כלי נוסף המתוארך לאותו פרק זמן הוא דו-שפופרת תמרוקים, ממנו השתמר החלק התחתון בלבד ללא עיטור (לא צויר; L23). שני הכלים הללו התגלו בבור הפסולת משכבה III.
בסיס 2 (איור 2:12; L5) שייך לכלי קטן שבסיסו טבעתי, חלול ומעט גבוה ביחס לגודלו. הזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק בהיר ונקי. גודל הבסיס והיחס בין הקוטר לגובה מבדילים אותו מבסיסי טבעת מוקדמים, ועל כן נראה שאפשר לתארכו לסוף התקופה הביזנטית או לתקופה האומיית. שבר בסיס זה התגלה יחד עם גוש פסולת כבשן (להלן) על פני השטח מעל רצפת המבנה מהתקופה העות'מאנית.
שבר 3 (איור 3:12; L33) שייך לכלי שגופו כדורי או חביתי והוא מעוטר בעיטור צבוט אופקי (pinched decoration) בחלקו התחתון. בשבר השתמרה שורה של חמש צביטות, ומעליהן יש רמזים לשורת צביטות נוספת שהייתה מעל למקום שבו נשבר הכלי. הזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק נקי לגמרי, בדרגת שקיפות גבוהה. נראה כי שבר זה שייך לכוס/קערה שלה שפה זקופה או מעט נוטה פנימה, מעוגלת באש, וגוף גלילי או חביתי, או לבקבוקון ששפתו מקופלת פנימה ומשוטחת, צווארו קצר וגופו כדורי. שני טיפוסי כלים אלה, המעוטרים בצביטות, אופייניים מאוד לתקופה האומיית. כלים מעוטרים באופן זה התגלו בבית שאן במכלולים מהתקופה האומיית (Hadad 2005:21, Pl. 4:80, 81). כלי 3 התגלה בבור האחסון משכבה IV שתוארכה לתקופה האסלאמית הקדומה (המאות הז'–הח' לסה"נ).
שבר 4 (איור 4:12; L13) שייך לקערת זכוכית בגוון חום-צהבהב. הוא מעוטר בשתי רצועות של עיטור שרוט בדגם גאומטרי מורכב. ברצועה התחתונה, הרחבה, דגם משולשים ובתוכם משולשים קטנים יותר. ברצועה העלינה, הצרה, סדורים לסרוגין משולשים ריקים ומשולשים מלאים בשריטות אנכיות. השבר שייך לקערה שדופנותיה זקופות. קערות מעוטרות בטכניקה זו החלו להופיע בתקופה האומיית ונפוצו מאוד בתקופה העבאסית. מבחר גדול של קערות מטיפוס זה התגלה בבית שאן במכלולים מן התקופות האומיית והעבאסית (Hadad 2005:22–23, 37–38, Pls. 5:96, 97; 33:650, 652, 659).
צמיד 5 (איור 5:12; L9) הוא צמיד רב גוני המתוארך לתקופה הממלוכית. הוא עשוי מזכוכית בגוון חום-צהבהב, מעבירת אור, וחתכו משולש. הצמיד מעוטר בכתמים המורכבים משני פסי זכוכית כתומים וביניהם שני פסים צהובים המופרדים בחוט ירוק. חוט מזכוכית כתומה מוצמד להקף החיצוני של הצמיד.
חרוז 6 (איור 6:12; L11) עשוי מחומר קרמי מזוגג בזיגוג כחול מעביר אור. הזיגוג עוטר בצילוע לא אחיד שנעשה באמצעות כלי תוך כדי סיבוב החרוז. עומק השקעים האנכים של הצילוע והמרחק ביניהם מלמדים על שימוש בטכניקה זו ולא בתבנית היוצרת דגם אחיד. צמיד 5 וחרוז 6 התגלו במפלס העליון של החפירה, משני צדי קיר 6, לאחר פרוק רצפה מהתקופה העות'מאנית.

 

פסולת מתעשיית זכוכית. ממצאי הזכוכית החשובים ביותר שהתגלו בחפירה זו הם שרידי פסולת תעשייה (איור 1:13, 2). מתוך 19 סלים ארבעה הכילו פסולת תעשייה. השרידים מובהקים ומלמדים על קיומו של כבשן זכוכית, שפעל ביישוב בשלהי התקופה הביזנטית או בתקופה האומיית.
גוש פסולת כבשן 1 הוא גוש גדול (L23; אורך מרבי 16 ס"מ, גובה 11.5 ס"מ), שחתכו מרובע ובצורתו הוא מזכיר לבנה או חלק מקיר. הגוש עשוי מתלכיד של חומר גירי שבתוכו זכוכית בגוון כחלחל-ירקרק. גוש זה התגלה בתוך בור פסולת משכבה III, שנחפר לתוך רצפת בריכה 32. כלי הזכוכית שהתגלו בלוקוס זה כוללים שבר חלק תחתון של דו-שפופרת (לעיל) שתוארך לשלהי התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית וכן שבר גוף של כלי שהוכן בדפוס מזכוכית צהבהבה ומתוארך לתקופה האומיית (לא צויר).
גוש פסולת 2 קטן בהרבה מהגוש הגדול (L5; אורך מרבי 3.6 ס"מ), אך אפשר לזהות שהוא שריד מהחלק התחתון של הכבשן שבו הותכה הזכוכית. בחלקו העליון הזכוכית נקייה, איכותה טובה וגונה כחלחל בהיר, ואילו בחלקו התחתון יש פסולת ששקעה במהלך ההתכה. שבר זה התגלה יחד עם בסיס 2, שתוארך לשלהי התקופה הביזנטית והתקופה האומיית.
בנוסף התגלו גוש קטן מזכוכית בגוון כחלחל-ירקרק (L24; אורך מרבי 1.5 ס"מ), שהתגלה יחד עם שפה 1 שתוארכה לשלהי התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית, ועוד גוש קטן שהתגלה יחד עם נטיפה (L19).

 

ממצאי הזכוכית מהחפירה מלמדים אולי על ייצור זכוכית גולמית במקום, שכן גוש הפסולת הגדול מתאים יותר לכבשני התכה גדולים מאשר לכבשן להתכת זכוכית לייצור כלים שממדיו לרוב קטנים יותר ותהליך הייצור בו מותיר פסולת מסוג אחר. אם אכן התקיימה בנין תעשייה לייצור זכוכית גולמית, כמו זו שנתגלתה באפולוניה, בית אליעזר ובית שערים, אזי זהו האתר המרוחק ביותר מחוף הים ומאזור מפרץ חיפה שבו התגלתה תעשייה כזו, וייתכן שמקור החול לתעשייה באתר היה בסביבה ולא הובא ממרחק.

 

גילוים של בריכה מרוצפת פסיפס וגושי פסולת מתעשיית זכוכית, על אף שאינם קשורים זה בזה, מעידים כנראה על קיומו של אזור תעשייה באתר בתקופה הביזנטית ובראשית התקופה האסלאמית הקדומה (המאות הה'–הו' לסה"נ). מאוחר יותר בתקופות האומיית והעבאסית (המאות הז'–הח' לסה"נ) שכן במקום מבנה שכלל מתחתיו בור אחסון חצוב בסלע. מבנה זה התקיים כנראה תקופה קצרה ופורק ורק בור האחסון השתמר. השטח ננטש ובמהלך המאות הי"ב–הי"ג לסה"נ נכרה בו בור פסולת. בתקופות הממלוכית (המאות הי"ג– הט"ו לסה"נ) והעות'מאנית (המאה הי"ט לסה"נ) נבנו במקום מבנים.