הגת. בפינה הדרומית-מזרחית של שטח החפירה נתגלתה גת שמשטח הדריכה שלה לא השתמר. נחשפו בור שיקוע (לוקוס 104) ובור איסוף (לוקוס 103), שנחצבו בסלע הכורכר. בבור השיקוע (1.0 X 1.1 מ', 0.49 מ' עומק) דופנו הקירות והרצפה בטיח לבן ששולבו בו שברי קנקנים מצולעים עשויים מטין אדום. בפינה הדרומית-מערבית של הבור הותקנה ברצפה גומה קטנה (0.5 מ' קוטר עליון, 0.15 מ' עומק) להשקעת הפסולת. בור האיסוף כמעט רבוע
(2.0
X 2.2 מ', 1.8 מ' עומק) ודופנותיו צופו גם הם בטיח לבן מעורב בשברי קנקנים מצולעים עשויים מטין אדום. בפינתו הדרומית-מערבית נבנו וטויחו שתיים או שלוש מדרגות. רצפת בור האיסוף עשויה פסיפס לבן גס שהונח על תשתית טיט ובה שברי כלי חרס. צפונית למדרגות, הותקנה ברצפה גומה עגולה (0.52 מ' קוטר, 0.3 מ' עומק) שרוצפה בפסיפס לבן גס. בתוך בור האיסוף נתגלתה כמות גדולה מאוד של שברי קנקנים מצולעים ונר שמן תמים (איור 3: 2) המתוארכים לתקופה הביזנטית.

 

ניתן לשער שמשטח הדריכה (לוקוס 105) היה סמוך לשני הבורות, ממזרח, מול המדרגות. לפי ממדי הבורות נראה כי גודל משטח הדריכה היה  כ-5 X 5 מ'.

 

על סמך הממצא הקרמי שנתגלה בבור האיסוף יצאה הגת מכלל שימוש עוד בתקופה הביזנטית. נראה שיש לשייכה לטיפוס גתות 'ארבעה ריבועים', שנפוץ בעיקר במרכז הארץ, באזור תל אביב ובמרחב שמדרום-מזרח לו, ובמידה פחותה באזור שמעמק יזרעאל בצפון ועד הר חברון בדרום.

 

בורות האשפה. בשאר ריבועי החפירה (לוקוסים 102-100) נתגלו בסלע הכורכר בורות טבעיים רדודים. הבורות הכילו כמות גדולה של ממצא קרמי מן התקופה ההלניסטית שכלל קערות (איור 2: 2-1), מעט סירי בישול (איור 2: 4-3), שברי קנקנים (איור 2: 6-5), מעט אמפורות (איור 2: 9-7) ונר שמן תמים (איור 3: 1) וכן שברי גוף מצולעים של קנקנים מן התקופה הביזנטית.