שכבה IV: התקופה ההלניסטית. המקום נושב לראשונה בתקופה ההלניסטית. נחשף מבנה מגורים ובו שלוש יחידות אדריכליות. קירות המבנה הושתתו על הסלע ונבנו בבנייה יבשה מאבני גיר מהוקצעות ואבני גוויל; הם נשתמרו לגובה מרבי של 4–5 נדבכים (1 מ'). רצפות המבנה עשויות גיר כתוש מהודק, ועליהן הצטבר רובד אדמה שהכיל חרסים מהתקופה ההלניסטית ושני מטבעות מימי אלכנסדר ינאי מהשנים 80/79 לפסה"נ.לא נשתמרו פתחים או מעברים בין היחידות האדריכליות, ולפיכך קשה לקבוע את הקשר ביניהן. בשלהי המאה הא' לפסה"נ וראשית המאה הא' לסה"נ יצא המבנה מכלל שימוש מסיבה שאינה ברורה, שכן אין עדות להרס או לחורבן.

 
שכבה III: התקופה הרומית. נתגלו שרידי מבנה איתן, שלו שלושה חדרים וחצר, שנבנה על שרידי קירות המבנה מהתקופה ההלניסטית. המבנה נבנה היטב מאבני גזית גדולות ובינוניות (כ-0.8 מ' עובי קירות; איור 3). רצפת המבנה עשויה מלוחות אבן גדולים ושטוחים, והשתמרה חלקית רק בחדר המרכזי. המבנה חרב בשרפה עזה במחצית השנייה של המאה הא' לסה"נ; הוא התמוטט על דייריו כפי שמעידים שכבת אפר ופחם עבה המכסה מפולות אבנים על רצפות ושלדים שרופים מתחת להריסות. ייתכן שהחורבן קשור למאורעות המרד הגדול ברומאים, שהתרחש בגליל בשנים 66–67 לסה"נ. שכבת ההרס הכילה שברי כלי חרס, ובעיקר כלים מיובאים מטיפוס טרה סיגלטה, שברי כלי זכוכית באיכות גבוהה ובשלל צורות, חפצי מתכת, הכוללים מפתח ברזל (איור 1:4) ותכשיטי זהב, ובהם עגילים מעוטרים באשכול ענבים (איור 2:4) וטבעת משובצת קרניאול (איור 3:4), המתוארכים לתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לסה"נ). סביר להניח כי ממצאים אלה הם חלק מרכושם של משפחות אמידות ונציגי השלטון הרומי בארץ.
 
שכבה II: התקופה הממלוכית (איור 5). משכבה זו לא נותרו שרידים רבים בשל בניית המבנה מן התקופה העות'מאנית. בחתך הצפוני של החפירה נחשפו שני טבונים עגולים. כן התגלו חרסים מהמאה הי"ד לסה"נ.
 
שכבה I: התקופה העות'מאנית (איור 5). בשטח עמד מבנה רב קומות, שנהרס מטעמי בטיחות זמן קצר טרם החפירה. שרידיו כללו קירות יסוד וכן חרסים שנמצאו בפני השטח בכל אזור החפירה.