בחודש נובמבר 2012 נערכה חפירה במדרון הדרומי-מערבי של תל יבנה (הרשאה מס' 6647-A; נ"צ 175883-6296/641175-503; איור 1), לקראת בניית אמפיתיאטרון. החפירה, מטעם רשות העתיקות במימון עיריית יבנה, נוהלה על ידי א' פלדשטיין, בסיוע ע' עד (ניהול שטח), פ' וולינסקי (הכנת שטח), י' עמרני, א' בכר ור' אבו-חלף (מנהלה), ו' אסמן, י' שמידוב וד' פורוצקי (מדידות וסרטוט), א' דגוט וח' בן-ארי (GPS), ס' אל-עמלה (גלאי מתכות), פ' גנדלמן (כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), י' גורין-רוזן (זכוכית), י' קופרשמידט (מעבדת מתכות), ר' קול (נומיסמטיקה) ומפקחי מחוז תל אביב של רשות העתיקות.
תל יבנה משתרע בשטח של 150 דונם ברום של כ-60 מ' מעל פני הים ו-30 מ' מעל סביבתו הקרובה. התל, אחד הגדולים והחשובים במישור החוף הדרומי, נמצא סמוך ל'דרך הים' — ציר התנועה והמסחר שקישר מימי קדם בין מצרים לסוריה ולמסופוטמיה. ראשית ההתיישבות בו בתקופת הברונזה התיכונה 2 והיא נמשכה עד ימינו. על רוב המדרון הדרומי-מערבי של התל יש שרידי בנייה של הכפר מן התקופה העות'מאנית ומימי המנדט הבריטי. סמוך לראש התל יש צריח של מסגד מהתקופה הממלוכית.
בחפירות שנערכו בחלקו העליון של התל (רישיון מס' 56/2005-G) ובסביבתו נחשפו שרידי מבנים, מתקנים תעשייתיים, קברים ומערות, המעידים על התיישבות לסירוגין למן תקופת הברונזה התיכונה (2000–1550 לפסה"נ) עד התקופה העות'מאנית (1516–1917 לסה"נ) וכן בימינו (פלדשטיין ושמואלי 2011; ינאי תשע"ג; הרשאה מס' 5612-A; לחפירות נוספות באזור, לדיון ולסקירה היסטורית ר' טקסל תשס"ה).
נפתחו עשרה ריבועים (איורים 2, 3) ונחשפו שרידי מבנים מהתקופה העות'מאנית ומימינו (שכבה I), מהתקופה האסלאמית הקדומה (שכבה II) ומסוף התקופה הביזנטית (שכבה III). טרם החפירה הוסרו בכלי מכני שרידי הכפר המודרני. עם זאת נחשפו סמוך לפני השטח מבנים המתוארכים למן התקופה העות'מאנית ועד שנות ה-60 של המאה הכ'. השכבות התחתונות (II ו-III) נחשפו בשטח מצומצם בגלל מגבלות החפירה. לא נחשפו סלע האם או קרקע בתולה, אף שבכמה מקומות (L837 ,L836 ,L829) עומק החפירה הגיע ל-3 מ' כמעט.
שכבה III (המאות הו'–הז' לסה"נ). שרידי השכבה התגלו רק בריבועים H7–H5 (איור 4). בצדם המזרחי של הריבועים נחשף חלק עליון של קנקן (איור 4:5) המתוארך למאות הו'–הז' לסה"נ בתחתיתו של בור (L826) המיוחס לתקופה העבאסית – שכבה II. עוד נחשף קיר (W64; איור 6), שנבנה משורת אבני גוויל והשתמר לגובה נדבך אחד. סמוך לקיר התגלה מילוי אדמה (L837), ובו שברי קנקנים משלהי התקופה הביזנטית (איור 6:5, 7). סמוך לקיר נמצא מטבע של יוסטינוס הב' (568–578 לסה"נ; ר"ע 139671). על סמך שברי כלי החרס והמטבע נראה שהקיר נבנה בסוף התקופה הביזנטית או בתחילת התקופה האומיית.
שכבה II (התקופה האסלאמית הקדומה; המאות הז'–הט' לסה"נ). נחשפו שרידים בארבעה ריבועים (H7–H6 ,E8 ,D4). בריבועים H7–H6 נחשף קיר (W63), שיסודותיו גבוהים כדי 0.25 מ' מאלו של קיר 64 משכבה III (איורים 3: חתך 1–1; 4, 7); הוא נבנה מפן של אבנים גדולות מסותתות למחצה ומפן של אבנים בינוניות וקטנות והשתמר לגובה שניים–שלושה נדבכים. אל הקיר ניגש מפלס (L833) של אבני גוויל בינוניות וקטנות ועפר מהודק, שעליו נתגלה סיר בישול (איור 5:5) המתוארך למאות הז'–הח' לסה"נ. המפלס חתם כנראה את קיר 64. בדרום ריבוע H6 נחשף מפלס (L838) של חומר בהיר (גיר כתוש?), ובו אבנים קטנות ועפר מהודק; הוא גבוה כדי 0.25 מ' ממפלס 833 שניגש גם הוא אל קיר 63. לפי קערה שהתגלתה במילוי מעל הקיר (איור 2:5) שימש גם הוא במאות הז'–הח' לסה"נ. במילוי מעל מפלס 833 ומתחת מפלס 838 התגלה ריכוז של אבני גוויל, אולי מתקן. בצפון ריבוע H6 נתגלה קנקן אגירה (L825; איור 4), המתוארך לתקופה האסלאמית הקדומה, בגובה הדומה לזה של מפלס 838. במזרח ריבועים אלה נתגלה בור אשפה או בור שוד (L826) מהתקופה העבאסית ובו קערה מזוגגת (איור 1:5).
בתחתית ריבוע D4 נחשף קיר (W43; איורים 3: חתכים 2–2; 8, 9), שנבנה בדומה לקיר 63 מפן של אבנים גדולות מסותתות למחצה ופן של אבנים בינויות וקטנות והשתמר לגובה נדבך אחד. אל הקיר ניגשים מפלסי עפר מהודק ואבנים קטנות מצפון (L831) ומדרום (L832). לפי מטבע שנמצא במפלס 831 (800–835 לסה"נ; ר"ע 139670) אפשר לתארך את השימוש במפלס ובקיר עד לתקופה העבאסית.
בתחתית ריבוע E8 נחשפו תעלת שוד (L836 ,L828; איור 10) של קיר שכיוונו מזרח–מערב ומפלסים בהירים ובהם גושי טיט (L841 ,L834; איורים 3: חתכים 3–3, 4–4; 10, 11), כנראה רצפות שניגשו אל הקיר השדוד מדרום ומצפון. הממצא המאוחר ביותר בתעלה ובמילוי שמעל המפלסים הבהירים כולל קנקן (איור 3:5) מהמאות הז'–הח' לסה"נ המתארך כנראה את זמן השימוש במבנה.
שכבה I (התקופה העות'מאנית וימינו). נחשפו שרידי מבנים, ובהם זוהו שלבים אחדים. בריבועים E7–E5 נחשפו שלושה חדרים, מהם החדר האמצעי (L805; איורים 3: חתך 3–3; 10, 12) נחשף כמעט במלואו. קירות החדרים, כמו יתר הקירות בשכבה זו, נבנו מאבני גוויל במגוון גדלים וטויחו לעתים בפן הפנימי בטיח צבעוני. במזרח הריבועים נחשפו ארבעה קירות (W42–W40 ,W33); בקיר 33 (איור 8) ניכרים שני שלבים. סמוך לקירות נתגלו מתקנים, קטעי קירות, תעלות ניקוז ורצפות מבטון ומאריחים צבעוניים. בריבוע E4 נחשפו שתיים או שלוש חביות, ששימשו כנראה בורות ספיגה (הן לא סורטטו בתכנית).
בחלק העליון של ריבוע E8 נחשפו ממערב לשרידים משכבה II ריכוז אבנים, אולי בור ספיגה, ומדרום לו קיר (W81) ורצפה (L813) שניגשת אליו.
בריבועים H6–H5, ממזרח לשרידים משכבה II ומעליהם, נחשפו שני קירות (W66 ,W65), היוצרים פינה (איורים 3: חתך 1–1; 4), אך לא נתגלו רצפות או מפלסים שניגשים אל הקירות.
במילויי אדמה ללא קשר לשרידי בנייה התגלו שברי כלי חרס מהתקופות הברזל–הרומית ומטבעות מהתקופות ההלניסטית (סלווקי; 150–125 לפסה"נ; ר"ע 139674), הביזנטית (קונסטנטינוס הב'; 630–640 לסה"נ; ר"ע 139675) והאומיית (696–750 לסה"נ; ר"ע 139678) ומהמאה הז' לסה"נ (ביזנטו-ערבי 1; 647–670 לסה"נ; ר"ע 139669, 139676, 139677).
בחפירה במדרון הדרומי-מערבי של התל נחשפו שרידי יישוב משלהי התקופה הביזנטית, מהתקופה האסלאמית הקדומה, מהתקופה העות'מאנית ומימינו. לא נתגלו שרידים וחרסים מימי הביניים, אף שלפי המקורות והשרידים בראש התל היה במקום יישוב חשוב וגדול בזמן זה.
טקסל א' תשס"ה. יבנה: היסטוריה וארכיאולוגיה. בתוך מ' פישר, עורך. יבנה, יבנה-ים וסביבתן. תל אביב. עמ' 139–170.
ינאי א' תשע"ג. מכלול כבשנים לצריפת כלי חרס מהתקופה הביזנטית ביבנה. קדמוניות 94:144–103.
פלדשטיין א' ושמואלי א' 2011. תל יבנה.חדשות ארכיאולוגיות 123.