ריבוע 1. בעומק 2.1 מ' מתחת לפני השטח נחשף רובד של שברי כלי חרס מהתקופה הפרסית. ברובד זה התגלה מטבע שנטבע בעכו בימי אנטיוכוס הג' ('הגדול'; 198–187 לפסה"נ; ר"ע 141607).יש להניח כי רובד זה נסחף מחלקו העליון של תל נהריה.

 
ריבועים 2 ו-3. בעומק 0.6 מ' מתחת לפני השטח נחשף קטע של הדרך הרומית עכו–צור
(5 מ' אורך, כ-9 מ' רוחב) בכיוון צפוןדרום. מעל הדרך נחשף רובד של חול, שמעורבים בו שברי כלי חרס מהתקופה הפרסית. הדרך נחשפה לכל רוחבה. בחתך שנחפר בשוליים המערביים של הדרך הובחן אופן בנייתה. נחפרה תעלת יסוד בתוך חול טבעי, ובה הונחה תשתית של אבני גוויל בינוניות. על גבי תשתית זו הונח מילוי מהודק של אדמה, אבנים קטנות וחלוקי נחל קטנים (0.15 מ' עובי), ומעליו הונחה ליבת הדרך, העשויה מכורכר גרוס ודחוס (0.5 מ' עובי). אבני הריצוף של הדרך לא השתמרו, פרט לאבן שפה מסותתת אחת (איור 3). השוליים המזרחיים של הדרך נחשפו בתעלה שנחפרה באמצעות כלי מכני ממזרח לריבוע 3. רוחבה של הדרך בקטע זה כ-9 מ',מאבן השפה בשוליים המערביים ועד לתשתית הדרך בשוליים המזרחיים. קטע הדרך הרומית עכו–צור הוא הקטע הצפוני ביותר שנחשף עד היום בתחומי נהריה.
 
בכל ריבועי החפירה התגלה ממצא קרמי אחיד מהתקופה הפרסית (המאה הה' עד אמצע המאה הד' לפסה"נ), הכולל שפת קערה (איור 4: 1), מורטריה (איור 4: 2–6), סיר בישול (איור 4: 7), קנקנים ישרי כתף (איור 4: 8–12), בסיס קנקן (איור 4: 13), פכית (איור 4: 14) וספל (איור 4: 15). כן התגלה שבר גוף יחיד מעוטר במוטיב פלמטה (? איור 4: 16), השייך אולי לקערה עשויה בדפוס מהתקופה ההלניסטית.