חומת הסוגרים מתקופת הברזל. שטח החפירה הורחב צפונה (ריבועים Q5-S5). הפינה הצפונית של החומה מתקופת הברזל לא נחשפה, אך נמצאו כמה מבנים השייכים ככל הנראה למכלול הפינה. מתחת לחומה ההלניסטית (W400; ר' להלן) נחשף חדר בחומת הסוגרים (לוקוס 410) שקירו החיצוני נפגע מאוד לאחר שבאחדות מאבניו הגדולות נעשה שימוש חוזר בקיר 400. החדר והמרחב הסמוך (לוקוס 412) שנחשף במלואו בעונה זו מעלים כי בכל חדרי הסוגרים היתה שכבה עליונה של לבנים נפולות ומתפוררות (ככל הנראה ממבנה העל של החומה) וחומר שרוף שהכילה כמות גדולה של קרמיקה מתקופת הברזל ומספר רב של משקולות נול עשויות חרס; לפחות 15 משקולות נמצאו בחדר 410. עם זאת, בשכבת המילוי התחתונה בחדר לוקוס 439 לא נמצא כמעט דבר. בתחתית החדר התגלה משטח לא רגולרי מרוצף אבן שברור כי רוצף בזמן בניית הקירות ונועד כנראה לחזק את יסודות חומת הסוגרים ולהגן ממי התהום. אף שנחשף רק בחדר 439, נראה כי כל חדרי חומת הסוגרים רוצפו במשטח אבן. עוד נראה כי שכבת המילוי התחתונה הונחה בעת שקיר הסוגר נבנה, שוב כתמיכה ליסודותיו. לא ניתן לקבוע אם תהליכי הבנייה והמילוי נעשו במקביל, או שהם משני שלבים כרונולוגיים.

 

מיקום החומה הצפונית של הביצור טרם הוגדר בבירור. ראשי האבנים שנחשפו בשוליים הצפוניים של ריבוע Q5 הם אולי חלק מהקיר הפנימי של חומת הסוגרים הצפונית.

 

תוכנית הביצורים של החלק הצפוני-מזרחי של האקרופוליס אינה לגמרי ברורה. נראה כי אל החומה הצפונית של העיר נסמך מבנה גדול (כ-10 מ' רוחב) ובו חדרים קטנים (לוקוסים 405, 420) שמאפייניהם דומים לאלה של חדרי חומת הסוגרים המזרחית (לוקוסים 410, 412, 439) מרכיבים זהים למעט היעדרן של משקולות הנול משכבת השרפה העליונה.

 

מניתוח הקרמיקה מהעונות הקודמות עולה כי הביצורים נבנו במאה הי' לפסה"נ; לא נמצאו ממצאים אינדיקטיביים. נראה כי הביצור שימש לפחות מאתיים שנה, במאות הי'-הח' לפסה"נ.

מבני העמודים התלת-מרחביים הקדומים. נמשכה חשיפתו של מכלול המבנים הקדום הכולל שלושה מבני עמודים תלת-מרחביים בריבועים O8-9 ו-M-N15. התברר שטורי העמודים בבניין העמודים הצפוני (ריבועים O8-9) נמשכו מערבה. ראש יסוד האבן של קיר המבנה הצפוני  (W431) היה נמוך מהריצוף שניגש לקיר (0.2–0.3 מ'). כך גם בפינה הדרומית-מערבית של מבנה העמודים הדרומי (ריבועים M-N15). ריצוף אבן (לוקוס 442) מדרום לקיר W456 הוא אולי קטע מסמטה העוברת בין המבנים. אף שאבן הפינה הדרומית-מערבית של המבנה יציבה דיה כדי לזהותה עם הפינה של המכלול כולו, הסמטה המוצעת רומזת אולי על מבנה נוסף מדרום.

 

בין מפלסי הרצפה של המבנים התלת-מרחביים הצפוני והדרומי הובחן הפרש גובה של כ-0.5 מ'. ניתן לשער כי לשכבה V (ראה להלן) היו שני שלבים, כלומר שני מבנים קדומים נפרדים, אף שטרם נמצאה לכך עדות. הפרש גובה דומה במפלסי הרצפה הובחן במכלול מבנה העמודים בבאר שבע (Beer-Sheba II: The Early Iron Age Settlements, 1984, p.15 ff).

 

התקופה ההלניסטית. הובחנו שני שלבים. קיר W406 נבנה על גבי קיר קדום (W426), וקיר W415 ניגש לקיר קדום (W383). קיר הלניסטי נוסף (W445; יותר מ-2 מ' רוחב) שכיוונו צפון-מזרח–דרום-מערב נבנה על גבי מדרון שפכים מתקופת הברזל. הוא ניצב לקיר 446 והמשכו מזרחה (קיר 400) הוא על גבי חומת הסוגרים מתקופת הברזל. קיר 400 נבנה באבנים מהחומה של תקופת הברזל ונראה לפיכך שזו היתה חשופה במלואה או בחלקה בזמן בניית הקיר. בחתך הצפוני נראות לבנים ממבנה-העל של קיר 400. הפרש של יותר ממטר אחד בין המפלס העליון של קיר 400 לחומת הסוגרים מתקופת הברזל משקף בבירור את האופי המדרוני של האתר וכן את התקופות שבהן נבנו שני הקירות. קירות ומבנים מהשלב ההלניסטי הקדום עמדו בבירור בכיוון דומה לקיר 445; בשלב המאוחר נבנו הקירות לעתים בניצב להם, למשל קיר 446.

 

כבשן סיד (374). בעונה זו נחשף הכבשן במלואו. במבנה האבן העגול (3.5 מ' קוטר) נעשה שימוש חוזר בחלק מקירות תקופת הברזל; חלקו התחתון נבנה מחומר לבנים וחלקו הפנימי העליון היה מטויח. בתוכו נמצא חומר שרוף צהוב וקרמיקה מן התקופות ההלניסטית והרומית. הכבשן פגע במבנה ההלניסטי ולפיכך ניתן לתארכו לתקופה הרומית. בדיקות קרבון 14 שתיארכו כבשן סיד אחר (לוקוס 360) שנחפר ב-1998, למאה הא' לפסה"נ – המאה הא' לסה"נ, מחזקות תיארוך זה.