בחודש ספטמבר 2008 נערכה חפירת הצלה ברחוב השליחים 65, ברובע הנוצרי בירושלים (סמטת חוש סקסק; הרשאה מס' 5488-A; נ"צ 221723/631846; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון הקסטודיה דה טרה סנטה, נוהלה על ידי א' לנדס-נגר, בסיוע י' אוחיון (מנהלה), ט' קורנפלד ומ' קיפניס (מדידות וסרטוט), צ' שגיב וו' פיטלמן (צילום שטח), נ' זאבי (ארכיון צילומים), כ' הרש (ציור כלי חרס), מ' אבישר וח' ברבה (זיהוי קרמי) וי' גורין-רוזן (זיהוי זכוכית).
שטח החפירה נמצא בנקודה טופוגרפית גבוהה (כ-770 מ' מעל פני הים), סמוך לפינה הצפונית-מזרחית של חומות העיר העתיקה. החפירה נערכה במרתף (כ-162 מ"ר; איור 2), ובו 13 חדרים במגוון גדלים, המקורים בקמרונות צולבים, שלהם פתחים מקושתים; נחפרו ארבעה חדרים (כ-16 מ"ר, 1.2 מ' עומק מרבי), ונחשפו שלוש שכבות: בשכבה הקדומה מחצבת אבן (בחדרים 1–3); בשכבת הביניים מבנה ובור אגירה (בחדר 4); ובשכבה המאוחרת שיפוצים ותיקונים במבנה מהתקופה העות'מאנית. הממצא הקרמי מתוארך למן תקופת הברזל 2 ועד סוף התקופה העות'מאנית, וממצא הזכוכית מתוארך למאה הכ' לסה"נ.
חפירה בחדרים 1–4
השכבה הקדומה. נחשפה מחצבת אבן (L103 ,L101 ,L100; איורים 2, 3), המשתפלת מצפון לדרום, וזוהו בה תעלות ניתוק סביב גושי סלע במגוון גדלים שטרם נותקו. תיארוך המחצבה אינו ידוע.
שכבת הביניים. לאחר שהמחצבה יצאה מכלל שימוש נבנה עליה מבנה שקירותיו
(W13–W10 ,W8B ,W8A ,W7 ,W6 ,W3 ,W2B ,W2A ,W1) נבנו הישר על המחצבה ועל סלע האם. הקירות בנויים מאבנים מהוקצעות בינוניות עד גדולות וביניהן חומר מלכד. יסודות הקירות רחבים ביחס לקירות שמעליהם. פתח כניסה מקושת הותקן בין חדרים 2 ו-4 (בין קירות 8A ו-8B; איור 4), ובמזוזות שולבו פריטים אדריכליים בשימוש משני: שבר עמוד במזוזה המערבית (איור 5) ובסיס עמוד במזוזה המזרחית (איור 6).
בור אגירה (L105; כ-0.60 × 1.15 מ', 2.25 מ' עומק; איורים 7–9, חתכים 1–1, 2–2) הותקן בפינה הצפונית-מזרחית של חדר 4; הבור ניגש אל פינת קירות W8A ו-W12. מן הבור נותרו רק הדפנות הצפונית והמזרחית. בבור הובחנו שני שלבי בנייה. בשלב ראשון טויח הבור, הישר על קירות W8A ו-W12, בטיח אדום עשוי מסיד וגריסי חרסים, ומעליו טיח לבן. בטיח שברצפת הבור שולבו שברי חרסים. בשלב שני עובה הבור באבני שדה קטנות שהוצמדו בחומר מליטה אפור. בין האבנים שולב שבר שיש בשימוש משני. מעל הבור, במדרגות שהוליכו מהקומה העליונה למרתף, נבנתה תעלה שניקזה מים ממפלס עליון (איור 9: חתך 3–3). תקרת המרתף שמעל הבור מקומרת וניגשת מקיר W8B לקיר W13; התקרה בנויה ממלט מעורב בחרסים גדולים, בהם זוהו שברים של קנקן אפור מטיפוס כלי עזה המתוארך לתקופה העות'מאנית המאוחרת, המאות הי"ח–הכ' לסה"נ (להלן, איור 9:14).
השכבה המאוחרת. במבנה בוצעו תיקונים ותוספות בנייה, כגון סתימת פתח כניסה (1.75 מ' גובה) בקיר המזרחי של חדר 2 (W7; איור 10).
ממצא כלי החרס רב-תקופתי. נמצאו קערות (איור 1:11, 2) ופערור (איור 3:11) מתקופת הברזל 2,קנקן (איור 4:11) מהתקופה החשמונאית, קערה שלה שפת מדף (איור 5:11) מהתקופות הרומית–הביזנטית, קערה (איור 6:11), אמפורה מיובאת (איור 7:11), פיטס (איור 8:11) וקנקן (איור 9:11) מסוף התקופה הביזנטית, קערות מטיפוס Arched Rim Basin (איור 1:12–6), קערה מטיפוס African Red Slip (איור 7:12) וקנקן מטיפוס עזה (איור 8:12) מסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האומיית, קדרה (איור 1:13) וקנקן (איור 2:13) מהתקופה האסלאמית הקדומה, קערה מזוגגת מטיפוס Soft Paste Ware (איור 3:13) ואמפורה מיובאת (איור 4:13) מהתקופה הצלבנית, קערות מיובאות ומזוגגות מטיפוס Aegean Ware (איור 5:13, 6), קערה מטיפוס Yellow Slip Painted Ware (איור 7:13) וקערה מטיפוס Gritty Ware (איור 8:13) מהתקופות הצלבנית–האיובית, שתי קערות מיובאות ומזוגגות מטיפוס Aegean Ware (איור 9:13, 10) ושבר נר (איור 11:13) מהתקופה האיובית, קערה פשוטה (איור 12:13) ושתי קערות מזוגגות (איור 13:13, 14) מהתקופה הממלוכית, ומהתקופה העות'מאנית נמצאו קערות (איור 1:14–7): קערה 1 עשויה ביד, קערה 6 מחופה ומיובאת מתורכיה, וקערה 7 מזוגגת ומיובאת; קדרה (איור 8:14); שני קנקנים (איור 9:14, 10): קנקן 9 אפור מטיפוס Gaza Ware; ושבר מקטרת, אפור בהיר, המתוארכת למאה הי"ז לסה"נ (איור 11:14).
תיעוד חדרים 6–12 (איור 15)
במרתף ניכרים כמה סגנונות בנייה. במרוצת הזמן נערכו בו שינויים — פריצת קירות, בניית מחיצות, תוספות בנייה וביטול מתקנים. למשל, מתקן בחדר 8, שבו הותקן בעבר בור מים שבוטל ופורק בשלב כלשהו; שרידי הבור ניכרים בתקרה מעל, שם שרד פתחו.
כל פתחי החדרים מקושתים (ר' למשל באיור 16), אך שונים באופן בנייתם, בממדיהם, בגודל האבנים, בצורת עיבודן ובסוג סלע הגיר. למשל, שתי קשתות צמודות, בין חדרים 8 ו-9 (9B ,9A; איור 15: חתכים 6–6, 7–7): המערבית (9B; כ-2.9 מ' גובה) בנויה מאבני גזית גדולות מסלע גיר רך והמזרחית (9B; כ-2.6 מ' גובה; איור 17) בנויה מאבנים מהוקצעות מוארכות מאבן גיר קשה יותר, ונראה שנוספה בשלב מאוחר לחיזוק התקרה.
בחפירה ובתיעוד קומת המרתף הובחנו שלוש שכבות. בתחילה שימש האתר מחצבת אבן, אחר כך נבנה עליו המבנה שנעשו בו שינויים ותוספות בנייה, חלקם בתקופה העות'מאנית. מגוון סגנונות הבנייה והממצא הקרמי מעידים כי באתר ובסביבתו היה רצף יישובי למן תקופת הברזל 2 ועד העת החדשה.