בחודשים יולי–אוגוסט 2014 נערכה חפירת בדיקה ליד הכפר הנטוש ח' עסאפנה (מזרח; הרשאה מס' 7174-A; נ"צ 209716-826/736091-158), לאחר שהתגלו שרידים עתיקים בפיקוח שערך ע' סעיד על חפירה בכלי מכני בקרקעית של בריכת דגים ישנה (ח' עסאפנה מזרח, בריכה 2.1), שנערכה לקראת בניית יסודות בטון עמוקים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת כביש חוצה ישראל בע"מ, נוהלה על ידי אק"מ ון דן ברינק (צלם), בסיוע ע' סעיד (מנהל שטח), א' בלכר (מנהלה), ר' מישייב ומ' קאהן (מדידות וסרטוט), א' ירושביץ (כלי אבן), י' נגר (אנתרופולוגיה פיזית), חברת גריפין (צילום אוויר) וכ' סעיד (ארכיאולוג מרחב).
חפירה זו היא המשכה של חפירה שנערכה במערב הבריכה בשנת 2013 (שטחים A ו-B; איור 1; ון דן ברינק, ירושביץ וקירזנר 2015; van den Brink et al. 2016: Fig. 5).
בסביבת החפירה הוקמו שתי בריכות דגים גדולות, בשטחם של כמה שקעים טבעיים שנתחמו בסוללה (3 מ' גובה); הבריכות נבנו על ידי חברי קיבוץ שער העמקים בשנים 1952–1953 ופעלו עד שנות התשעים של המאה הכ'. הבריכות מרוחקות כ-300 מ' ממזרח לנחל קישון וכביש 70 (כביש יוקנעם–חיפה) ופחות מ-50 מ' ממערב למעיין הזורעים (עין אל-ג'אפר). האזור נסקר בעבר (נאור תשכ"א; עולמי, סנדר ואורן תשס"ה: אתר 109) וכן בשנת 2003 על ידי א' ינאי וס' גולן (א' ינאי, מידע בעל פה).
נחפרו שורה של שמונה ריבועים סמוכים זה לזה בציר צפון–דרום וכן ריבוע נוסף (2.5 × 4.0 מ') המרוחק מעט מדרום-מערב (שטח C; איור 2). נחשפו שתי שכבות (1, 2), זו מעל זו, המתוארכות לתקופה הניאוליתית הקרמית (יריחו IX/התרבות הלודית). כן התגלו שרידי מבנה אבן מעוגל, ובו רצפת אבן, המתוארך אולי לתחילת התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב'.
שכבה 1. קרוב לפני השטח, ובעיקר בשלושת הריבועים הדרומיים, התגלתה פזורת לא סדורה של אבני גיר קטנות, וביניהן חרסים מהתקופה הניאוליתית הקרמית (יריחו IX) ופריטי צור. לא התגלו שרידי קיר, ומקורן של אבני הגיר הפזורות אינו ברור. אפשר שאבנים אלה הן חלק ממפלס חיים (ר' למשל, בריבוע D5; איור 3) או שהן פסולת אבן. בריבוע D7 התגלה מפלס אבנים ששימש כנראה יסוד לרצפת אדמה מהודקת, על סמך מכתש אבן גיר שהתגלה באתרו בין האבנים (איור 4). בעוד שבשלושת הריבועים הדרומיים בשורה התגלתה בשכבה הסמוכה לפני השטח פזורת לא סדורה של אבני גיר קטנות, הרי שביתר הריבועים בשורה, ובעיקר באמצעיים, התגלו כמה מתקנים שנבנו מאבנים קטנות ולבני בוץ, אולי מוקדי אש. מלבני הבוץ שהשתמרו בשלמותן חלק הן רבועות או מלבניות וחלק עגולות, ולהן בסיס שטוח וחלק עליון קמור, כפי שהתגלה במתקן בריבוע D9 (איור 5).
שכבה 2. לאחר הסרת מפלסי האבן של שכבה 1 נחשפו שרידים חלקיים של שלוש קבורות אדם. הקבורה השלמה ביותר התגלתה בריבוע D7, ובה מצבה הכוללת כמה לוחות אבן גיר מסותתים, ניצבים (איור 6). בקבורה זו לא התגלו מנחות קבורה, אך הישר מתחת ללוחות האבן של הקבר התגלו שני חרסים גדולים מהתקופה הניאוליתית הקרמית. העובדה שקבורה זו נחתמה בשרידי שכבה 1 מהתקופה הניאוליתית הקרמית, מלמדת כנראה כי גם קבורה זו שייכת לתרבות יריחו IX. אפשר, אם כי לא ודאי, ששרידי הקבורה בשטח C קשורים לשרידי המבנים, כנראה בני אותו זמן, שנחשפו בעונת 2013 בשטח A.
בחלק המערבי של ריבוע D10 נחשפו חלק משרידיו של מבנה אבן עגול ובו רצפת אבן (4–5 מ' קוטר משוער; איור 7). במבנה לא התגלה ממצא קרמי, ועל כן לא ברור אם יש לתארך אותו, בדומה לשכבות 1 ו-2, לתקופה הניאוליתית הקרמית (יריחו IX). בשטח C התגלתה כמות גדולה יחסית של פריטי צור מתחילת התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', ואפשר גם שאלה מתארכים את המבנה. פריטי הצור כוללים כמה כלים אינדיקטיביים, ובהם כלים דו פניים (איור 8) שנעשו בשיטת טרנשה, חודי חילואן (איור 9) ונתז אובסידיאן מלוטש גדול (א' ירושביץ, מידע בעל פה).
בחפירה בשטח C התגלו ממצאים ביתיים (שכבה 1) ושרידי קבורה (שכבה 2) מהתקופה הניאוליתית הקרמית, הקשורים כנראה לשרידי היישוב מתקופה זו שהתגלו בעונת חפירות 2013 בשטח A. יש לציין כי פרט לארבעה חרסים לא שרופים ועליהם חריתות, שהם בני זמנם של כלי חרס מטיפוס שער הגולן, כל שברי כלי החרס שהתגלו בשטחים A ו-B הם חלקים או צבועים, ואופייניים לכלי החרס מהתקופה הניאוליתית בשכבה IX ביריחו. גילוין של לבני בוץ מעוגלות בשטח C הוא חידוש. מבנה האבן העגול מריבוע D10 לא יתוארך סופית עד סיום ניתוח מכלול הצור. העדר של ממצא קרמי במבנה זה וחשיפת ממצאי צור מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' בקרבת המבנה מלמדים אולי שזמנו של המבנה התקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב' ולא התקופה הניאוליתית הקרמית.
המעיין הסמוך לחפירה, שהיה כנראה הסיבה להתיישבות במקום, וכתוצאה ממנו מי התהום הגבוהים בשטח, שחדרו לכמה מן הריבועים במהלך החפירה, מנעו המשך של החפירה והעמקתה ואולי אף גילוין של שכבות מהתקופה הניאוליתית הקדם-קרמית ב', שהיו כנראה המקור לממצא הצור הרב מתקופה זו שהתגלה בחפירה. נתז האובסידיאן המלוטש הגדול מלמד כנראה על קשרים עקיפים, ארוכי טווח, לאורך קו סחר, עם תושבי אנטוליה.
נאור י' תשכ"א. סקר שער העמקים. מתקופת האבן ב:23–26.
עולמי י', סנדר ש' ואורן א' תשס"ה.
מפת יגור (27) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Brink E.C.M. van den, Kirzner D., Birkenfeld M., Yaroshevich A. and Marom N. 2016. Yarmukian-Type Architecture without Yarmukian-Type Pottery at the Site of Khirbet ‘Asafna (East) in the Jezreel Valley, Israel: A Dilemma?In S. Ganor, I. Kreimerman, K. Streit and M. Mumcuoglu eds. From Sha‘ar Hagolan to Shaaraim: Essays in Honor of Prof. Yosef Garfinkel. Jerusalem. Pp. 63–91.