בחודש אוגוסט 2015 נערכה חפירת הצלה במרחק כ-500 מ' מצפון לחורבת אנושה שממזרח לאלעד (הרשאה מס' 7487-A; נ"צ 199347-430/661735-806; איור 1), לקראת בנייה. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון משרד הבינוי והשיכון, נוהלה על ידי ג' מרכוס (צילום), בסיוע י' עמרני (מנהלה), ש' קריספין (בדיקות מקדימות), א' דגוט (GPS), ר' מישייב (מדידות וסרטוט), ד"צ אריאל (נומיסמטיקה) ופועלים מביר אל-מכסור.
בחורבה ניכרים על פני השטח שרידי קירות שנבנו בבניית גזית ומעל חלקם — בנייה מאוחרת. בחפירה שנערכה בחורבה בעבר נחשף מבנה עגול והתגלו שברי כלי חרס מהתקופה הממלוכית, המתארכים את שרידי הבנייה בחורבה (שיאון 2005). עוד התגלו בחפירה זו בסביבת שטח החורבה שני בתי חווה, ובהם ממצא קרמי מהתקופות הרומית, הביזנטית והאסלאמית הקדומה, מגדלי שדה, ובהם ממצא מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, מתקנים חקלאיים וקטע מהדרך הרומית גופנא–אנטיפטריס שנמשכת מצפון לחורבה.
נפתחו שני ריבועי חפירה בתחומיה של חורבת אנושה (איור 2), במקומות שבהם ניכר היה בבדיקות המקדימות כי יש חציבות. בריבוע הצפוני (איור 3) נחשפה שכבה דקה של סלע גיר קשה ומתחתיה סלע גיר רך; לא התגלו סימני חציבה. בחפירה בריבוע התגלו מעט שברי כלי חרס לא אינדיקטיביים וכן מטבע ברונזה (L104) של קונסטנטינוס הב' (המאה הד' לסה"נ). בריבוע הדרומי (איור 4) נחשף סלע גיר קשה וכיסים של סלע גיר רך; לא התגלו סימני חציבה. בחפירה בריבוע התגלו מעט שברי כלי חרס שחוקים ולא אינדיקטיביים. המטבע שהתגלה בחפירה מלמד כי בסביבת חורבת אנושה התקיימה פעילות בתקופה הביזנטית.