בחודש מאי 2016 נערכה חפירת הצלה בנחל בשור עליון (הרשאה מס' 7710-A; נ"צ 176837/533763; איור 1), לקראת אירועי פסטיבל מידברן. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי מ' אורון, בסיוע י' אלעמור (מנהלה), ק' עמית (צילום סטודיו) וי' חיימי.
נפתחו שלושה שטחי חפירה (C–A; איור 2) על גבעה מתונה בקרבת המפגש של נחל בשור עליון ונחל בוקר, והתגלו בהם פריטי צור מהתקופות הפליאוליתית התיכונה, האפיפליאוליתית והכלקוליתית. מיקומם של שטחי החפירה נקבע על פי ריכוזי הצור שנראו על פני השטח והאזורים שיועדו לפעילות בפסטיבל. הגבעה היא ככל הנראה קטע של טרסה נחלית קדומה, בחלקה הדרומי-מערבי סלע האם חשוף על פני השטח ובחלקיה האחרים הצטברה קרקע פלוביאלית ואאולית המאופיינת באדמת לס ובחלוקי נחל, ובהם חלוקי צור רבים. למרגלות הגבעה, במפנה הצפוני-מערבי, שני בורות מים חצובים בסלע ושרידי תעלות בנויות שנועדו להטיית מי נגר לבורות; מתקנים אלו לא נחפרו. האתר זוהה לראשונה בסקר החירום שנערך בנגב בשנות ה-70 של המאה הכ' וכונה בשור עליון 16 (Goring-Morris and Rosen 1987). זוהו בו ממצאים מהתקופות הפליאוליתית התחתונה והתיכונה והאפיפליאוליתית. לאחרונה זוהו על פני השטח באתר פריטי צור מהתקופה הכלקוליתית (י' ורדי, מידע בעל פה).
שטח A. נראה כי השטח, באזור מישורי בראש הגבעה, יושר בימינו בכלים מכניים. נחפרו שני ריבועי בדיקה (L101 ,L100; כ-0.6 מ' עומק), והתגלתה בהם שכבה של אדמת לס מעורבת באפר ופחם משרפה בת זמננו (0.2 מ' עובי); מתחתיה התגלתה אדמת לס טבעית מהודקת. לא התגלו ממצאים בריבועי הבדיקה או על פני השטח.
שטח B. על המדרון הדרומי-מערבי של הגבעה התגלה על פני השטח (L200) ריכוז של פריטי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה (התרבות המוסטרית). נחפרו שלושה ריבועי בדיקה (1 מ"ר כל אחד) באזור שבו ריכוז הפריטים היה הגבוה ביותר, והתגלתה בהם אדמת לס נקייה מממצא.
שטח C. על המדרון המזרחי של הגבעה התגלה על פני השטח (L300) פיזור של פריטי צור משתי תעשיות של להבים ולהבונים, אחת מהתקופה האפיפליאוליתית ושנייה מהתקופה הכלקוליתית. נחפרו חמישה ריבועי בדיקה (1 מ"ר כל אחד) באזור שבו נראו על פני השטח פריטי צור רבים במצב שימור טוב, והתגלתה בהם אדמת לס נקייה מממצא. עוד נחפרה תעלת בדיקה (כ-3.5 מ' אורך, 0.4 מ' רוחב) בניצב למדרון, בחיפוש אחר שכבה ארכיאולוגית באתרה, שלא העלתה ממצא.
מכלול הצור. המכלול מעורב כיוון שנאסף מפני השטח, עם זאת אפשר לראות מאפיינים שונים בכל אחד מחלקי הגבעה. פריטי צור מהתקופה הפליאוליתית התיכונה התגלו בחלק הדרומי-מערבי של הגבעה (שטח B), ופריטי צור מתעשיות להבים מהתקופות האפיפליאוליתית והכלקוליתית התגלו בחלק המזרחי של הגבעה (שטח C). נאספו 348 פריטי צור מותזים (טבלה 1). על יותר מ-70% מהפריטים התגלה כיסוי של פטינה אולם מצב השימור שלהם טוב. בשטח C רק אחוז אחד מהפריטים שחוקים, לעומת 24% של פריטים שחוקים בשטח B. רוב הפריטים הם פסולת סיתות, ובה שכיחים הנתזים בשטח B והשבבים, הנתזים, הלהבים והלהבונים בשטח C. ההבדל העיקרי בין שטח B לשטח C ניכר בפריטי הלבלואה (איור 1:3–3) בשטח B הנעדרים משטח C, ובלהבים והלהבונים (איור 4:3–13) השכיחים יותר בשטח C.
טבלה 1. מכלול הצור
|
שטח B
|
שטח C
|
טיפוס
|
N
|
%
|
N
|
%
|
גושים
|
9
|
11
|
15
|
5.6
|
שבבים
|
6
|
7.3
|
54
|
20.3
|
נתזים ראשוניים
|
9
|
11
|
20
|
7.5
|
להבים ראשוניים
|
3
|
3.7
|
9
|
3.4
|
נתזים
|
14
|
17
|
51
|
19.2
|
להבים
|
3
|
3.7
|
30
|
11.3
|
להבונים
|
4
|
4.9
|
45
|
16.9
|
נתזי לבלואה
|
7
|
8.5
|
0
|
0
|
פסולות גרעין
|
2
|
2.4
|
16
|
6
|
סה"כ פסולות
|
57
|
69.5
|
240
|
90.2
|
גרעינים
|
16
|
19.5
|
14
|
5.3
|
כלים
|
9
|
11
|
12
|
4.5
|
סה"כ
|
82
|
100
|
266
|
100
|
התגלו 30 גרעינים (טבלה 2), ובשכיחויותיהם חוזר הדפוס שנראה בפסולת הסיתות, בשטח B שכיחים גרעיני לבלואה (איור 4), ובשטח C גרעיני להבים ולהבונים (איור 5) הם מחצית מהגרעינים. גרעיני הלהבונים עשויים מחומר אפור ואחיד וגרעיני הלהבים עשויים מחלוקי צור חום וגס גרגר. ייתכן שההבדלים בחומרי הגלם מצביעים על שתי תעשיות נפרדות, אחת מהתקופה האפיפליאוליתית ושנייה מהתקופה הכלקוליתית.
טבלה 2. גרעינים
|
שטח B
|
שטח C
|
טיפוס
|
N
|
%
|
N
|
%
|
שבר גרעין
|
2
|
12.5
|
3
|
21.4
|
גרעין להבים
|
0
|
0
|
5
|
35.7
|
גרעין להבונים
|
0
|
0
|
2
|
14.3
|
גרעין נתזים
|
4
|
25
|
4
|
28.6
|
גרעין לבלואה
|
10
|
62.5
|
0
|
0
|
סה"כ
|
16
|
100
|
14
|
100
|
התגלו 21 כלים (טבלה 3). בשטח B התגלו כלי לבלואה, ובשטח C התגלה מגוון של כלים, ובהם כלי דו-פני (איור 1:6) ולהבונים משובררים (איור 2:6). לא התגלו מיקרוליתים אינדקטיביים האופייניים לתרבות מסוימת.
טבלה 3. כלים
|
שטח B
|
שטח C
|
טיפוס
|
N
|
%
|
N
|
%
|
משוננים ושקערוריות
|
1
|
11.1
|
2
|
16.7
|
פריטים משובררים
|
3
|
33.3
|
5
|
41.7
|
נתזי לבלואה משובררים
|
5
|
55.6
|
0
|
0
|
מקרצפים
|
0
|
0
|
1
|
8.3
|
מיקרוליתים
|
0
|
0
|
2
|
16.7
|
נקרים
|
0
|
0
|
1
|
8.3
|
דו-פניים
|
0
|
0
|
1
|
8.3
|
סה"כ
|
9
|
100
|
12
|
100
|
ריבועי הבדיקה שהתגלו נקיים מממצא מלמדים כי לא נותרו במקום ממצאים ארכיאולוגיים באתרם ופריטי הצור שהתגלו נסחפו לשם. הממצא מהתקופה הפליאוליתית התיכונה פזור בחלקו על פני מחשוף סלע האם ונראה שנסחף כבר בעבר. מצב השימור הטוב של פריטי הצור במכלול ומגוון המידות שלהם מלמדים אולי שהפריטים לא נסחפו למרחק רב והם קרובים למקום ההרבדה הראשוני שלהם. סביר להניח כי השכבות הארכיאולוגיות מהתקופות שלהן מתוארכים פריטי הצור היו קרובות לפני הקרקע בחלקים הגבוהים של הגבעה ונפגעו מפעילות שנערכה בימינו, בעיקר מיישור הקרקע בכלים מכניים, ומהסעה על ידי מים. גורמים אלה הביאו לפיזורם של פריטי הצור על פני השטח ובערוצי זרימה.
Goring-Morris A.N. and Rosen S.A. 1987. Final Report to TAHAL on the Results of the Prehistoric Survey Conducted by the Archaeological Survey of Israel (Unpublished manuscript, IAA archive).