מבנה. התגלתה פינת מבנה במצב השתמרות רעוע. מהמבנה שרדו יסודות של שני קירות בלבד (W103 – כ-2.5 מ' אורך, W104 – כ-5 מ' אורך; איור 3). ביסודות המבנה ובמילוי בין הקירות, שהונח לצורך פילוס (L106), נמצאו חרסים המתוארכים לתקופה ההלניסטית המאוחרת: קנקן (איור 1:4) ולתקופה הרומית הקדומה (המאה הא' לפסה"נ – המאה הא' לסה"נ): קערה (איור 3:4) וסיר בישול (איור 5:4).

מחצבה. במחצבה (10.5 × 13.0 מ', 1.8 מ' עומק מרבי של החציבה בפינה הצפונית-מערבית) נמצאו בסחף חרסים מעטים מימי הבית השני ומהתקופה הביזנטית.
גת. לגת, החצובה בסלע כ-25 מ' מצפון למחצבה, משטח דריכה (L201; כ-2.70 × 3.05 מ'; איורים 5, 6), בור שיקוע ובור איגום. רצפה מחוספסת במרכז משטח הדריכה מעידה על תהליך סחיטה נוסף. זגי ענבים שנערמו במרכז משטח הדריכה היו קשורים בחבל או כלואים במסגרת עץ שנתמכה בקיר מעוגל (W204). ברצפה נחצבה תעלה (17 ס"מ רוחב, 4–5 ס"מ עומק) שהוליכה לבור שיקוע (L202; כ-0.90 × 0.95 מ', 1.1 מ' עומק). נקב בדופן בור השיקוע אִפשר הזרמת התירוש לבור איגום (L203; כ-1.8 × 2.2 מ', 1.7 מ' עומק). בראש הדופן הדרומית-מערבית של בור האיגום נחצב מעין מדף להנחת ציוד (L205; כ-0.50–0.85 מ', 0.3 מ' גובה). בפינה הצפונית-מזרחית של בור האיגום נחשפה מדרגה. סדקים וחריצים בסלע טויחו בטיח לבן מעורב במעט גריסים של חרס כתום למניעת חלחול.
הגת היא מטיפוס 'מכבש בורג בלחץ ישיר – בורג אחד מקובע' (פרנקל ואיילון 46:1988) ומתוארכת לסוף התקופה הביזנטית – התקופה האומיית על סמך הממצא הקרמי שנאסף בה: אגנים (איור 10:4, 11) וקנקנים (איור 12:4, 13).   
קבר 101. בחזית הקבר חצר חצובה (L101; כ-2.1 × 2.3 מ', 1.45 מ' עומק מרבי; איורים 7, 8) שבדופנה המזרחית מדרגה (5 ס"מ גובה) המובילה אל כוך חצוב (L107; כ-2 מ' אורך, 0.7 מ' רוחב, 0.8 מ' גובה), נמוך ממפלס החצר. בדופן הצפונית של החצר נראית הכנה לקבר נוסף שחציבתו לא הושלמה. נתגלה בה פתח (0.8 מ' גובה) שלו מסגרת מעוצבת שהוביל לחלל (0.8 מ' עומק). בפינה הדרומית-מזרחית של החצר נחצב נקב סגלגל (0.12 × 0.24 מ') שדרכו הוזרמו מי גשמים לתעלת ניקוז חצובה (L109; כ-2 מ' אורך, 0.18–0.37 מ' רוחב, 0.83 מ' גובה מרבי) כדי למנוע הצפות. הקרמיקה שנאספה בחצר הקבר מתוארכת למאה הא' לסה"נ: קערה (איור 2:4), סיר בישול (איור 4:4), קנקן (איור 6:4), פך (איור 7:4), צפחת (איור 8:4) ונר (איור 9:4).
קבר 301. קבר בודד, כ-230 מ' מדרום-מערב למחצבה, שחציבתו לא הושלמה. לחלל הקבר (L301; כ-1.1 × 1.4 מ', 1 מ' גובה; איור 9) הוביל פתח (0.45 מ' רוחב, 0.55 מ' גובה) ובתוך החלל, לאורך דפנות ארוכות, נחצבו שקעים מלבניים בגודל אחיד (1.4 מ' אורך, 0.3 מ' רוחב, 0.3 מ' עומק). בתוך הקבר ובסביבתו לא התגלה ממצא.
 
השרידים שנחשפו שייכים כאמור לאתר הסמוך, בפאתי הכפר בית איכסא, כ-300 מ' ממקום החפירה, שם שכן כפר גדול (כ-35 דונם) שהייתה לו פריפריה רחבה ובה מחצבות, אזורי קבורה ושטחים חקלאיים שבהם מתקנים. הממצא הקרמי בחפירה מתוארך לתקופות שזוהו ביישוב האם.