מקווה הטהרה (איור 1) נחצב בסלע ובו דרומוס חצוב (חלל I, אורך 3.8 מ', רוחב ממוצע 2 מ', 2.2 מ' גובה משוער סמוך לפתח המוליך לחלל II) וחדר טבילה (חלל II). ארבע המדרגות העליונות של הדרומוס חשופות ושאר המדרגות שהובילו לפתח חלל II מכוסות באדמה. שלח המדרגה העליונה כ-0.8 מ', ושל שאר המדרגות החשופות כ-0.3–0.4 מ'. על גבי דופנות הדרומוס והמדרגות שברצפתו נמצאו שרידי טיח הידראולי אפור שבו חצצים קטנים מטיפוס האופייני לימי הורדוס ועד ימי מרד בר-כוכבא (פורת 1989). בפינה הצפונית-מזרחית של הדרומוס, על גבי המדרגה העליונה, הונחו שתי אבנים מסותתות שטויחו בטיח אפור (איור 2). על גבי משטח הסלע החצוב, בראש הדפנות המזרחית, המערבית והדרומית של הדרומוס, נמצאו קירות מאבנים מסותתות שנשתמרו לגובה נדבך אחד (איור 3). ייתכן שזהו נדבך תחתון של קמרון חביתי שקירה את הדרומוס. בדופן הדרומית של הדרומוס הותקן פתח המוליך לעבר חדר הטבילה (1.5 מ' גובה, 0.8 מ' רוחב, כ-0.5 מ' רוחב המזוזות).

רצפת חדר הטבילה (חלל II) הייתה מכוסה בהצטברויות אדמה ולכן אי אפשר היה לשחזר את מתארו המדויק של החדר. בפינה המזרחית של החלל ניתן היה להבחין במדרגה רחבה המטויחת בטיח הידראולי אפור ששימשה מדרגה עליונה של חדר הטבילה. מעל למדרגה זו, על גבי הדופן הסמוכה למזוזה המזרחית של פתח החלל, נחצב כוך משולש ששימש להנחת נר (איור 4). דומה כי בחלל זה נעשה שימוש משני בתקופות מאוחרות ודופנותיו הורחבו (כ-7 מ' אורך, כ-6 מ' רוחב לאחר ההרחבה). עם זאת, על סמך שרידי הטיח ההידראולי שהשתמר על גבי דופנות החלל ותקרתו אפשר לשחזר את מידותיו של חדר הטבילה (כ-5.5 מ' אורך משוער, כ-4 מ' רוחב).   
 
מאפייניו האדריכליים של מקווה הטהרה, שבו דרומוס חצוב ומטויח בטיח אפור, פתח המאפשר כניסה בכפיפה קלה, חדר טבילה מטויח ומדורג ושקע משולש להנחת נר, מרמזים כי המתקן שימש במהלך התקופה הרומית הקדומה תושבים יהודיים שהתגוררו במקום והקפידו על דיני טומאה וטהרה (ר' רייך 2013). החרסים מהתקופות ההלניסטית–הרומית הקדומה שנראו ברחבי האתר מחזקים קביעה זו. מקוואות טהרה מתקופה זו נמצאו ביישובים יהודיים סמוכים נוספים כגון אתר שמורת שיירות (זיסו, סולימני ווייס תשנ"ז: 101–102), שלוחת משלטים (זיסו, סולימני ווייס תשנ"ז: 102) וחורבת עקד.