בחודש מאי 2017 נערכה חפירת הצלה בשכונה 9 בערערה בנגב (הרשאה מס' 7996-A; נ"צ 203079-488/562379-959). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת CPM ניהול בנייה בע"מ, נוהלה על ידי מ"ד פסטרנק (צילום שטח), בסיוע ח' ממליה (ניהול שטחים וצילום שטח), י' אלעמור (מנהלה), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), ו' ליפשיץ (צילום אוויר), נ' זאק (תכניות), א' לידיסקי-רזניקוב (ציור כלי חרס), מ' אורון (צור), ק' עמית (צילום סטודיו), י' עבאדי-רייס, ס' טליס, ג' סרי וא' אלג'ם.
נפתחו שני שטחי חפירה (A ו-B; איור 1) בדרום-מזרח היישוב, משני עברי נחל טלה. בשטח A, כ-200 מ' ממערב לנחל, התגלה מבנה מסוף המאה הו'–ראשית המאה הז' לסה"נ. בשטח B התגלו ארבעה אתרים: ממערב לנחל טלה התגלתה שומרה מסוף המאה הו'–ראשית המאה הז' לסה"נ (אתר 1); כ-200 מ' ממזרח לה, מעבר לנחל, התגלו קיר שדה (אתר 2) והצטברות אבנים (אתר 3); כ-250 מ' מדרום-מזרח להם התגלו פריטי צור מהתקופה הכלקוליתית (אתר 4). בסקר שנערך באזור בעבר התגלו קירות שדה ומבנים (סונטג 2012). בחפירה שנערכה בעבר התגלו בתי חווה מסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית ונחשפו בחתכי בדיקה השרידים שנחפרו בחפירה הנוכחית (הרשאה מס' 7622-A).
שטח A
התגלה מבנה מלבני (5.5 × 7.5 מ'; איורים 2, 3) שנבנה על גבעה ובו חצר (5.0 × 5.5 מ') ושני חדרים קטנים. קירות המבנה החיצוניים (W123 ,W122 ,W104) נבנו מאבני שדה גדולות מגיר וצור, שחלקן סותתו, והשתמרו לגובה 1–5 נדבכים. קירות המבנה הפנימיים (W114 ,W108) נבנו מאבני גיר בינוניות, חלקן מסותתות. בחלק הדרומי של חצר המבנה נחשף קיר פנימי נוסף (W132; איור 4), שנבנה מאבני קירטון מסותתות. קיר 132 מחלק את החצר לשני חלקים (מערבי — L135, איור 5; מזרחי — L137, איור 6), שנחשפה בהם רצפה מאדמה מהודקת. בחלק המערבי של הרצפה התגלו מעט חרסים, בהם שפה של פך מסוף התקופה הביזנטית–ראשית התקופה האסלאמית (איור 7). סמוך לקיר 132 נחשף החלק המזרחי של מתקן עגול (L131; איור 8), ובו אפר. שני החדרים הקטנים נחשפו ממזרח לחצר וביניהם קיר מחיצה 114 שהשתמר לגובה של נדבך אחד. הקיר המזרחי של החדרים (W128) השתמר בחלקו, אבניו התגלו במפולת בחדרים. בחדר הצפוני התגלתה רצפה מאבני צור שטוחות (L125; איור 9), ובחדר הדרומי התגלתה רצפה מאדמה מהודקת (L120), ובה מעט חרסים. ממזרח לחדרים התגלה מפלס רצפה (L136). מצפון למבנה, סמוך לרצפה 137, התגלה טבון (L121; איור 10) מוקף בחלקו בקיר (W112) מאבני גיר בינוניות, חלקן מסותתות. ממערב ומדרום למבנה נחשפה שכבה של אדמה ואבנים קטנות שנחצבו מהגבעה (L124), המלמדת שחלק זה של הגבעה נחצב לשם בניית היסודות של המבנה.
שטח B
אתר 1. נחשפה שומרה רבועה (5.5 × 5.5 מ'; איורים 11–13) על גבעה. קירותיה (W253–W250) נבנו מאבני שדה גדולות ובינוניות, חלקן מסותתות. קיר 250 נחצב בחלקו בסלע. בקיר 253 התגלה פתח השומרה. נחשפה רצפה מאדמה מהודקת (L203) שתשתיתה סלע האם שפולס באבנים קטנות ובאדמה (L262; איור 14). כן התגלה מוקד (L261; איור 15), שנבנה מאבנים קטנות שרופות; לא התגלו בו ממצאים. על ראש קיר 250, במרכז, הונחה אבן גיר משולשת ובה נחצב מעין מדף (איור 16).
אתר 2. התגלה קיר שדה (W254; כ-3 מ' אורך; איורים 17, 18), שנבנה לגובה של נדבך אחד משלוש שורות של אבנים קטנות מסותתות.
אתר 3. נחשפה הצטברות אבנים (L205; כ-1 × 1 מ'; איורים 17, 19).
אתר 4. על מדרון מתון של גבעה (225 מ"ר) נחשפו פריטי צור מהתקופה הכלקוליתית (להלן).
פריטי הצור מאתר 4
מיה אורון
נאספו 572 פריטים מפני השטח (טבלה 1), שסותתו בחומרי גלם מקומיים מתצורות מישאש ונצר, ובהם צור אפור ואפור-חום שקוף וצור חום-אפור מפוספס. אף שהפריטים נאספו מפני השטח המכלול נראה אחיד מבחינה תרבותית ורוב הפריטים במצב שימור מצוין, ולכן נראה שהם לא עברו סחיפה משמעותית לאחר ההרבדה.
במכלול אחוז גבוה של פסולת סיתות (419=N; טבלה 2) הכוללת בעיקר נתזים, פריטים ראשוניים, להבים ופסולת גרעין. הגרעינים ופסולת הגרעין מלמדים על סיתות של נתזים, להבונים ולהבים קטנים. הגרעינים כוללים גרעיני נתזים אמופריים (9=N), גרעינים שלהם משטח נקישה אחד (8=N), גרעיני להבונים (4=N; איור 1:20, 2) וגרעיני להבים קטנים (3=N). הכלים ברובם כלי אד הוק, ובהם להבים משובררים (9=N), נתזים משובררים (7=N) ושקערוריות (4=N). כן התגלו מקדחים (איור 3:20, 4) ולהב מגל (איור 5:20) מהתקופה הכלקוליתית.
טבלה 1. פריטי הצור
טיפוס
|
N
|
%
|
פסולת
|
419
|
73.3
|
כלים
|
26
|
4.5
|
גרעינים
|
31
|
5.4
|
גושים
|
46
|
8.0
|
שבבים
|
50
|
8.7
|
סה"כ
|
572
|
100
|
טבלה 2. פסולת סיתות
טיפוס
|
N
|
פריטים ראשוניים
|
140
|
נתזים
|
218
|
להבים
|
32
|
להבונים
|
3
|
פסולת גרעין
|
24
|
פסולת נקר
|
2
|
סה"כ
|
419
|
לפי האחוז הגבוה של פסולת הסיתות ומרכיביה נראה שזהו אתר סיתות. קרבת האתר לחומרי הגלם מחזקת הנחה זו. הפריטים מתוארכים לתקופה הכלקוליתית ונראה שהאתר שימש בעיקר בתקופה זו, אך אולי שימש גם בתקופות אחרות.