בחודש אוגוסט 2017 נערכה חפירת בדיקה בין רחוב התלמוד לרחוב הרב חיים דוד כהנא באשקלון (הרשאה מס' 8087-A; נ"צ 161181/619950; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת הבנייה ליאם נחמיאס בע"מ, נוהלה על ידי נ"ד מיכאל (צילום שטח), בסיוע י' אלעמור (מנהלה), ו' אסמן (מדידות ושרטוט) וא' בלשוב (תכניות). א' פרייברג ערך תעלות בדיקה טרם החפירה.
החפירה מרוחקת כ-300 מ' מצפון-מזרח למסגד הגדול של העיר הערבית אל-מג'דל, ששכנה במקום עד שנת 1950 (לסקירת המחקר הארכיאולוגי בסביבה, ר' פרץ 2014; פרץ 2017). נפתחו חמישה ריבועי חפירה (100 מ"ר; איור 2) בשדה פתוח, ובהם נחשפו שרידים של שלושה מבנים לפחות (C–A), המתוארכים כנראה למחצית הראשונה של המאה הכ' לסה"נ. נראה כי עד שנת 1950 התגוררו במבנים תושבים ערבים, ולאחר מכן התיישבו במבנים עולים חדשים. בתצלום אוויר של האזור משנת 1947 ניכרים שטח החפירה ובו גוש מבנים, וכן שכונות המגורים הסמוכות והמסגד הגדול (איור 3).
מבנה A. נחשפו שבעה קירות, מהם חמישה נבנו מבטון (W122 ,W120 ,W108 ,W105 ,W104; כ-0.4 מ' רוחב) והשניים האחרים נבנו משורה אחת של אבני כורכר מסותתות גס, שלוכדו באבנים קטנות מעורבות באדמה חומה (W123 ,W118; כ-0.6 מ' רוחב). חלק מקיר 123 נותר מתחת למחיצת אדמה. הקירות השתמרו לגובה 0.20–0.25 מ' גובה (איור 4). שני צדי קירות 118 ו-123 טויחו בטיח, שנצבע בחלקו בכחול ואפור (איור 5). בכמה מקומות לאורך קירות 118 ו-123 התגלו שרידי ריצוף (W127 ,W124 ,W119) של אבנים אפרפרות (0.2 × 0.2 מ'); נראה כי לוקוסים 119 ו-127 הם חלקים מאותה רצפה. בחלקים בריבוע שבהם לא השתמרו רצפות (L111 ,L109 ,L101) נחשפו שברים אחדים של כלי עזה שחורים.
מבנה B. נחשף קיר (W125), שנבנה משתי שורות של אבני כורכר מסותתות גס ובתווך אבנים קטנות מעורבות באדמה חומה. אל הקיר ניגשת רצפה אדמדמה (L121), עשויה כנראה מבטון. במבנה זה לא התגלה ממצא קטן.
מבנה C (איור 6). בחלק המזרחי של הריבוע נחשף קיר (W114 ,W112), שנבנה משורה אחת של אבני כורכר מסותתות גס. באמצע הריבוע התגלה שטח מלבני התחום בקירות בטון (W113 ,W103). אל קירות 103 ו-113 ניגשת רצפה (L116) של לוחות אבן (כ-0.4 × 0.4 מ'); היא נמשכת לדרום. מתחת לרצפה נחשפה תעלה (L115; כ-1.7 מ' אורך, 0.1 מ' רוחב) ובה צינור; התעלה נמשכת במקביל לקיר 112/114 ובמרחק של כ-0.5 מ' ממערב לו. על הרצפה התגלו שברים אחדים של כלי עזה שחורים.
ייצורם של כלי עזה שחורים מהטיפוס שהתגלה במבנים
A ו-
C החל בראשית המאה הי"ח לסה"נ ונמשך עד שנות השבעים של המאה הכ' (
ישראל 7:2006), אם כי באשקלון היו כלים אלה בשימוש לא יאוחר לשנת 1950 (
פרץ 2014). על סמך הבנייה בבטון וצילום האוויר נראה כי יש לתארך את שרידי המבנים שהתגלו בחפירה למחצית הראשונה של המאה הכ' לסה"נ. המבנים ננטשו בין שנות השישים לשנות השמונים של המאה הכ' לסה"נ.
פרץ א' 2014. אשקלון, רחוב אלי כהן. חדשות ארכיאולוגיות 126.
ישראל י"מ 2006. משפחת כלי עזה השחורים מן התקופה העות'מאנית. עבודת דוקטור, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. באר שבע.