בחודש יוני 2016 נערכה חפירת הצלה בקיבוץ מעיין צבי, בשוליים הצפוניים-מזרחיים של חורבת כברה (הרשאה מס' 7735-A; נ"צ 194561-707/719010-216; איור 1), לקראת עבודות פיתוח. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון ע' תורג'מן, נוהלה על ידי א' שקרון, בסיוע י' עמרני (מנהלה), מ' קאהן (מדידות ושרטוט), א' דגוט (GPS), פ' גנדלמן (הנחיה) וא' פרץ (צילום שטח).
החפירה נערכה על גבעה הצופה אל רצועת החוף ועמק כברה, מצפון לאתרי רמת הנדיב (הירשפלד תשנ"א) ומצפון-מערב לאתר נווה רמז. השטח טרשי, מכוסה בדרדרת אבנים וצמחייה קוצנית (עולמי, סנדר ואורן תשס"ו: אתר 10), ובו קברי טומולי, מתקנים חקלאיים קדומים ומחצבות אבן (ארגמן תשנ"ט). בעבודות פיקוח מטעם רשות העתיקות תועדו באתר שרידי שומרה, קירות שדה ושרידי מבנה (ע' מסארווה, דוח פנימי).
נחפרו הצטברות טבעית (L100; איור 2), ערמת סיקול ושרידי שומרה, ונמצאו בהם חרסים שחוקים אחדים (לא צוירו), שתוארכו לתקופות הרומית והביזנטית. אין בהם תרומה לתיארוך המתקנים.
ערמת הסיקול (L101; כ-6 × 7 מ'; איור 3) תחומה בקירות מצפון-מזרח (W108), מצפון-מערב (W109) ומדרום (W110). הקירות נבנו מגושי סלע ומאבני גוויל גדולות (0.3 × 0.4 × 0.7 מ' בממוצע), שהונחו על סלע האם ושרדו לגובה נדבך אחד.
מהשומרה (L200; איור 4), שמתארה רבוע, שרדו שני קירות (W206 ,W202) לגובה מרבי של שני נדבכים. הקירות נבנו מאבני גוויל בינוניות ללא חומרי מליטה. אי אפשר לאמוד את גודלה המקורי של השומרה.
על אף הפגיעה בשטח והממצא המועט, שאינו מספיק לתיארוך המתקנים, אין ספק כי מתקנים אלו הם חלק מעורף חקלאי גדול של יישוב בקרבת מקום, אולי מנצור אל-עקב, השוכן על שוליה המערביים של רמת הנדיב, במצוק הדרומי-מערבי של חוטם הכרמל, ושממצאיו תואמים לתיארוך הממצא מן המתקנים (
Hirschfeld 2000:40–78).
ארגמן י' תשנ"ט. זכרון יעקב, נווה רמז. חדשות ארכיאולוגיות 53:109.
הירשפלד י' תשנ"א. רמת הנדיב – 1990-1989. חדשות ארכיאולוגיות צו:8–11.
עולמי י', סנדר ש' ואורן א' תשס"ו. מפת בנימינה (48) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Hirschfeld Y. 2000. Ramat Hanadiv Excavations: Final Report of the 1984–1998 Seasons. Jerusalem.