בחודשים יולי-ספטמבר 2017 נערכה חפירת בדיקה והצלה במגרש שברחוב ניסים אלוני 2 בתל אביב (הרשאה מס' 8066-A; נ"צ 180980-1089/666028-87), לקראת הקמת מגדל מגורים. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון חברת ב.ס.ר, נוהלה על ידי א' יקואל וא' ון דן ברינק, בסיועם של י' יוניש וא' ירושביץ (ניהול שטח), ד' אבו סלאח, ל' ראוכברגר וי' יוניש (הכנת שטח ובדיקות מקדימות), ע' עד ול' וינבלום (תמיכה טכנית), י' עמרני וא' בכר (מנהלה), י' שמידוב, ר' מישייב ומ' קונין (מדידות ושרטוט), א' דגוט (GPS), א' פרץ (צילום שטח), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), ו' אשד (אנתרופולוגיה), א' אקרמן (גיאומורפולוגיה), נ' שאקי (בדיקות גיאומורפולוגיות), נ' מרום, ה' רשף ומ' לב (ארכיאוזואולוגיה), פ' גנדלמן (הנחיה), א' קמייסקי (רפאות), י' מרמלשטיין וא' מרקו (צילום אוויר), ר' קפול וס' וינר (מיקרוארכיאולוגיה). כמו כן סייעו מ' עג'מי, ד' ברקן וד' בן-עמי ממרחב מרכז של רשות העתיקות.
שטח החפירה נמצא כ-300 מ' מצפון לתחנת רכבת סבידור מרכז וכ-200 מ' ממערב לנחל איילון (איור 1). בעבר נערכו שתי חפירות בקרבת מקום (ון דן ברינק 2006 [איור 1: A-4372]; ון דן ברינק 2011 [איור 1: A-6026]) והתגלו בהן שרידי יישוב קטן מן התקופה הכלקוליתית המאוחרת (התרבות הע'סולית) ובהם שרידי מבנים, שבקרבתם תעלת מים שככל הנראה סיפקה לתושבים מי השקיה; גדותיה חוזקו באבני כורכר. בקרבת המבנים נחפרו בורות ופירים שנכרו בשכבת אדמת החמרה המאפיינת את האזור. מממצאי החפירות נראה כי תושבי האזור התקיימו ממשק חקלאי מעורב. משרידי הפאונה עולה כי נאכלו חזירים, כבשים ועזים, ניצודו היפופוטמים וכן נאכלו דגים. יתר על כן, באתר פעלה רשת סחר בין-אזורית של חפצי בזלת ונחושת. נראה שהיישוב ננטש בשל אירוע גשם חד-פעמי שהציף את האתר, ומשקעים חרסיתיים עבים חתמו את היישוב ואת סביבתו הקרובה (ון דן ברינק 2006; ון דן ברינק 2011; van den Brink et al. 2016).
נחפר שטח (כ-4 דונם), ולאחר הסרת שכבות של אדמה חרסיתית, חומה וחולית (4–8 מ' עומק) נחשפו ממצאים קדומים מתחת למפלס הרחוב המודרני (איור 2). התגלו 113 בורות ופירים המתוארכים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת (איורים 3, 4). כן התגלו ריכוזי כלי צור המתוארכים לתקופה האפי-פליאוליתית.
מכלולי צור האופייניים לתקופה האפי-פליאוליתית התגלו בשקע טבעי באדמת החמרה בחלק המערבי של שטח החפירה (ריבועים E5 ,E4; איור 5). המכלול מתאפיין בפטינה צהובה ובו גרעיני להבונים וסוגי פסולת אחרים.
השרידים מהתקופה הכלקוליתית המאוחרת התגלו פזורים בכל שטח החפירה ובהם בורות ופירים הנחלקים על פי צורתם לארבע קבוצות:
1. בורות עגולים ורדודים נחפרו בעיקר לתוך אדמת החמרה הסטרילית. בקבוצה זו נכללים שלושה טיפוסי בורות הנבדלים זה מזה על פי קוטרם (קטן – קוטר 0.5–0.6 מ', בינוני – כ-1 מ' וגדול – כ-2 מ'; 1–2 מ' עומק; איורים 6–8). בחלק מהבורות נחפר מילוי של אדמה חומה מעורבת בקרמיקה, עצמות בעלי חיים וצור וחלקם נמצאו ריקים מממצא ארכיאולוגי.
2. בורות פעמוניים נחפרו בסלע הכורכר, רובם בחלק המזרחי של שטח החפירה (איור 9). בתוך הבורות נמצאו מכלולים דומים לאלה שנמצאו בבורות העגולים והרדודים.
3. פירים צרים ועמוקים שנחפרו בעיקר לתוך אדמת החמרה הסטרילית (1–2 מ' קוטר, 3–6 מ' עומק). בקבוצה זו נכללים שלושה טיפוסי פירים הנבדלים זה מזה על פי צורת חפירתם – חפירה ישרה או חפירה הנעשית צרה בתחתית הפיר (איורים 10, 11). בחלק מהפירים היה מילוי המורכב מסדימנטים של טין שחור ואפור שבהם ממצאים ובאחרים לא היה במילוי כל ממצא ארכיאולוגי.
4. פיר הנפתח לחלל תת-קרקעי – נחשף רק אחד מטיפוס זה (L210; איור 12 משמאל). בחלל נמצאו שברי קנקנים באתרם וכן כלי צור ועצמות בעלי חיים.
בממצאי החפירה מהתקופה הכלכוליתית בעיקר כלי חרס, צור, כלי אבן ועצמות בעלי חיים. בממצא כלי החרס בזיכים, קערות V קטנות ובינוניות ששפתן מעוטרת לעתים בצבע אדום בחלקן הפנימי, קערות על בסיס שלהן חלונות, מגוון גדול של אגנים גדולים, קנקנים בעלי צוואר, פערורים, פכים, סירי בישול ושברים של מחבצות האופייניות למגוון אזורי משנה שנושבו בשלב התרבות הכלקוליתית המאוחרת. בממצא כלי הצור להבי מגל, כלים דו-פניים ומיקרוליתים האופייניים לתקופה הכלקוליתית המאוחרת. בכלי האבן בעיקר קערות בזלת, חלקן מעוטרות. מכלול עצמות בעלי החיים מייצג בקר, כבשים/עזים חזירים וכלבים. בחלק מהפירים נמצאו חלקי בעלי חיים בארטיקולציה חלקית, בהם גולגולת שלמה של כלב. עיבוד ראשוני של דגימה מעצמות בעלי החיים מעיד שבאתר הורבדו בקר, חזיר, וצאן (בעיקר עזים) מבויתים בשכיחויות דומות, כפי שאופייני לאתרי החבל הים תיכוני של הארץ בתקופה זו.
השרידים שהתגלו בחפירה מצטרפים לממצאים מהחפירות הקודמות שנערכו באזור ונראה כי בתקופה הכלקוליתית המאוחרת הייתה פעילות רחבת היקף באזור זה. תופעת הבורות מוכרת מאתרים נוספים בארץ ישראל, אך תופעת הפירים מוכרת עד כה משני אתרים בלבד: תל אביב ויהוד (יקואל וון דן ברינק 2014). תפקידם הראשוני של הפירים אינו ברור, ובשלב מאוחר שימשו חלקם בורות אשפה שהושלכה בהם פסולת ביתית, כנראה מן הבתים הקרובים של היישוב. מחקר עתידי יבחן את הממצאים שהתגלו בחפירה וישלב בדיקות אנליטיות, גם במטרה לענות על שאלת ייעודם של הפירים.
Brink van den E.C.M., Barzilai O., Vardi J., Cohen-Weinberger A., Lernau O., Liphschitz N., Bonani G., Mienis H.K., Rosenberg D., Tzin B., Katina A., Shalev S., Shilstein S. and Horwitz L.K. 2016. Late Chalcolithic Settlement Remains East of Namir Road, Tel Aviv. JIPS 46:20–121.