בחודשים אוגוסט וספטמבר 2014 נערכו חפירות בדיקה והצלה בשדות מושב גינתון, ממערב לחורבות הכפר ג'ינדאס וסמוך להן (הרשאה מס' 7191-A; נ"צ 191077-169/652572-825; איור 1), לקראת הנחת צינור גז. החפירות, מטעם רשות העתיקות ובמימון רשות הגז, נוהלו על ידי ר' טואג, בסיוע י' עמרני וא' בכר (מנהלה), א' פרץ (צילום שטח), ר' מישייב, מ' קאהן ור' לירן (מדידות ושרטוט), ח' בן ארי (GPS), א' ג'רמן-לבנון (רפאות כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור חרסים), א' דה וינסנס (כלי חרס), ל' ראוכברגר (מקטרות חרס), ק' הל, א' רזניצקי וו' נוסיקובסקי (ניקוי מתכות), א' ורנאי-גנור (רפאות זכוכית וטיפול בחרוזים), ת' וינטר (זכוכית), ר' קול (נומיסמטיקה), כ' הרש (ציור זכוכית), פ' ספיבק (ממצא צור), ק' עמית וי' יולוביץ' (צילום סטודיו), א' ג'רמן-לבנון (ציור דיגיטלי), א' לסטר (חפצי קבורה), א' דלרזון (תכניות) וי' קורנפלד (בדיקות מקדימות).
החפירה נערכה בשלושה שטחים (C–A). בשטח A נחשפו שרידים של שלושה מבנים מן התקופה העת'מאנית ובית קברות ממלוכי, ובשטחים B ו-C נחשפו שרידים מן התקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה והעות'מאנית. שרידי הכפר הערבי ג'ינדאס, שננטש במחצית השנייה של המאה הי"ט לסה"נ, נראים בקרבת מקום, ובהם שרידים של מבנים, מגדל חרב ובריכת אגירה מבטון. האתר נסקר (גופנא ובית-אריה תשנ"ז) וזוהו בו שרידי מבנים, מתקנים וחרסים פזורים המתוארכים לתקופות הביזנטית, האסלאמית הקדומה, הממלוכית והעות'מאנית. כקילומטר אחד ממערב לאתר נערכה בעבר חפירה (הדד 2008), וזוהו חמש שכבות המתוארכות למן התקופה הרומית המאוחרת ועד התקופה העבאסית. בשכבה העליונה נחשפו קברי שוחה במנח קבורה מוסלמי, וכן נחשפו שרידי מבנים מתקופות קדומות.
שטח A
נחשפו שרידי שלושה מבנים, שהשתמרו מהם יסודות של קירות ושרידים של רצפות גיר כתוש, המתוארכים לתקופה העות'מאנית (A3; איור 2). מתחת לשרידי המבנים וביתר השטח נחשף בית קברות, שזוהו בו 90 קברים, המתוארכים לתקופה הממלוכית. בית הקברות נחפר רק לאורך הרצועה המיועדת להנחת צינור הגז, אך הוא משתרע על שטח רחב יותר. בחפירה התברר כי לבית הקברות שני חלקים, המרוחקים כ-25 מ' זה מזה, ולא נמצאו ביניהם קברים.
זוהו שישה טיפוסים של קברים (F–A, להלן).
טיפוס A. קבורת שדה — קבורה בשוחה חפורה. קברים מטיפוס זה נמצאו במרווחים שבין הקברים מטיפוסים B ו-C (להלן) ולעתים עליהם.
טיפוס B. קברי שוחה מכוסים בלוחות אבן (איור 3) — שוחה חפורה מכוסה באבנים המסותתות גס, ונשענות על דופנות השוחה.
טיפוס C. קברי ארגז (איור 4) — שוחה שדופנותיה דופנו באבנים מוחלקות שהונחו על צדן; לאחר מכן כוסה הקבר באבנים מוחלקות שנשענו על הדפנות הבנויות.
טיפוס D. קבר שוחה מדופן לא מקורה (איור 5) — שוחה שדופנותיה דופנו באבני גוויל או בלוחות אבן שהונחו על צדן, ללא קירוי הקברים.
טיפוס E. קבורה בקבר מדופן מכוסה בקנקנים (איור 6) — שוחה שדופנותיה דופנו באבנים מוחלקות שהונחו על צדן; הקבר כוסה בשורה אחת או שתיים של קנקנים שהונחו על צדם, תחליף לכיסוי הקבר באבנים.
טיפוס F. קבורה בקנקנים (איור 7) — תינוקות נקברו בקנקנים שמהם הוסר הבסיס, חלקם בתוך קנקן וחלקם בשני קנקנים שהוכנסו זה לתוך זה. קבורות אלה נמצאו בין הקברים האחרים.
במרבית הקברים הונחו הנקברים בכיוון מזרח–מערב, פרקדן או על צדם וראשם מופנה לדרום.
נחשפו קברים בשלושה מפלסים, מרביתם נחשפו בעומק 0.5–0.7 מ' מתחת לפני השטח ואחדים — 0.9–1.0 מ'. כן נחשפו קברים אחדים שכיוונם צפון–דרום, שבהם הגולגולת פונה למזרח; קברים אלה נבנו מעל הקברים הקודמים. בחלק מן הקברים נמצאו יותר מנקבר אחד.
הממצא האנתרופולוגי. ניתוח ראשוני של הפרטים שנמצאו בקברים מעיד על אוכלוסייה הכוללת בוגרים וילדים וכן פרטים משני המינים בשכיחות דומה, ויכול לאפיין את אוכלוסיית הכפר הסמוך ג'ינדאס. שכיחות גבוהה בתמותת ילדים מלמדת על תנאי מחיה כפריים בעידן שהוא טרום-רפואה מודרנית ובתקופה שבה שכיחות ילדים ותינוקות מתקרבת לכדי 40% מכלל האוכלוסייה (
Ubelaker 1974). מנח הנקברים פרקדן או על צד ימין, הרגליים במזרח והראש במערב ופונה דרומה. גורזלזני (
Gorzalczany 2007:79) הראה שלמרות שמסורת הפניית הפנים דרומה, לעבר מכה, מקובעת היטב באסלאם, מבדיקה של בתי קברות מוסלמיים עולה כי לא כל הקברים מופנים בדיוק לכיוון אחד. קביעת הכיוונים נערכה על פי מיקום השמש בשעת הזריחה או השקיעה, ומכיוון שמסלול השמש ברקיע משתנה על פי עונות השנה, הוא השפיע על כיוון חפירת השוחות, ומכאן נובעת הסטייה (
Gorzalczany 2007:71).
חפצי קבורה בקברים מוסלמיים מן התקופה האסלאמית המאוחרת נפוצים למדי למרות האיסור הקיים באסלאם (
Toombs 1985:42–43). חפצי קבורה נמצאו בבתי קברות מן התקופה האסלאמית הקדומה שנחפרו בתל זרור (
Ohata 1967:3), בחורבת זרנוקה (
עג'מי 2007) ובמקומות נוספים. בכל הקברים שזוהו בהם נקבות נמצאו תכשיטים, בהם צמידי זכוכית וברונזה, תליוני זכוכית וחרוזי אבן צבעוניים, מחרוזות עשויות מטבעות שיצאו מן המחזור בשימוש משני, שהונחו סביב הראש או סביב החזה, עגילים וטבעות. החרוזים היו עשויים אבנים צבעוניות שלכל צבע יוחסה תכונת הגנה על הנקבר (
Simpson 1995:246 and note 133). בחלק מן הקברים נמצאו מתחת לגולגולת בקבוקוני בושם. בקבר אחד נמצאה סכין. עניין מיוחד מעוררים הקברים מטיפוס
E — בארץ ישראל נמצאו קברים מטיפוס זה רק בבתי קברות אחדים מן התקופה הממלוכית, כגון בבית הקברות בגאליה אשר ליד יבנה (Gorzalczany 2016).
שטח B
סמוך לפני השטח נחשפו שרידי מבנים מן התקופה העות'מאנית. כן נחשפו קטע מתעלה בנויה, המתוארכת לתקופה העבאסית, ובור אשפה שנמצאו בו חרסים מן התקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, וכן עצמות אדם אחדות.
שטח C
נחשף נדבך אחד של קיר שדה (W111; איור 8), בנוי מאבני גוויל, שניגשת אליו ממזרח תשתית (L116) עשויה מגיר כתוש, אולי סכר לרוחבו של ערוץ סמוך.
עיקר הממצא הוא מבית קברות מוסלמי מן התקופה הממלוכית, אשר ככל הנראה שימש את תושבי הכפר ג'ינדאס. בקברים שבהן נקברו נקבות, ובמיוחד בקברי ילדות נמצאו חפצי קבורה למרות האיסור הקיים באסלאם. בחפירה נמצאו שישה טיפוסי קברים; בולט בהם טיפוס הקברים המכוסים בקנקנים, שכמותם נמצאו עד כה רק בבתי קברות אחדים מן התקופה הממלוכית. בין הכלים ששימשו לכיסוי הקברים, הן בבית הקברות בג'ינדאס הן בבית הקברות בגאליה, נמצאו קנקנים, כוורות ואנטיליה (
Gorzalczany 2016:102). בחפירה נמצאו 17 מטבעות שניים מהם לא זוהו. 11 מטבעות נמצאו בשישה מן הקברים, שבכולם נמצאו נקברים ממין נקבה, שם הם הוסבו לתכשיטים בשימוש משני. שישה מן המטבעות מתוארכים לתקופה הממלוכית. באחד מן הקברים נמצא מטבע שהוטבע במאה הט"ו בוונציה.
גופנא ר' ובית-אריה י' תשנ"ז. מפת לוד (80) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Gorzalczany A. 2007. The Kefar Saba Cemetery and Differences in Orientation of Late Islamic Burials from Israel/Palestine. Levant 39:71–79.
Gorzalczany A. 2016. A Mamluk-Period Settlement and Cemetery at Ge’alya, near Yavne. ‘Atiqot 86:69–110.
Ohata K. ed. 1967. Tel Zeror II: Preliminary Report of the Excavation, Second Season 1965. Tokyo.
Simpson S.J. 1995. Death and Burial in the Late Islamic Near East. In S. Campbell and A. Green, eds. TheArchaeology of Death in the Ancient Near East: Proceedings of the Manchester Conference, 16th–20thDecember 1992. Oxford. Pp. 240–251.
Toombs L.E. 1985. Tell el-Hesi II: Modern Military Trenching and Muslim Cemetery in Field I, Strata I–II. Waterloo.
Ubelaker D.H. 1974. Reconstruction of Demographic Profiles from Ossuary Skeletal Samples: A Case Study from the Tidewater Potomac (Smithsonian Contributions to Anthropology 18). Washington.