בחודשים מאי 2015, יוני 2016 ויוני 2017 נערכו שלוש עונות חפירה קצרות בבית הקברות מהתקופה הצלבנית בעתלית (רישיונות מס' 28/2015-G, 18/2016-G, 53/2017-G; נ"צ 194692-738/734709-813). החפירות, מטעם מרכז המחקר הצרפתי בירושלים (CRFJ) ובמימון ה-CRFJ ואוניברסיטת בורדו, נוהלו על ידי א' גלייז, בסיוע ס' דורסו (2015–2017), פ' בלנשרד (2015, 2016), מ' ויואס (2015), מ' רוזיק (2015), ג' ליווט (2016), פ' דוראטי (2016, 2017), ש' דל-קול (2017) וא' טסטוין (2017), וכן ארכיאולוגים מרשות העתיקות, ובהם ו' שוטן-הלל (אדריכלות ימי ביניים), ר' קול (נומיסמטיקה), ע' שטרן (כלי חרס), ע' ראם (2015) וי' ויטקלוב (2017).
בית הקברות מן התקופה הצלבנית בעתלית (כ-80 × 100 מ') משתרע סמוך למבצר עתלית (Château Pèlerin; איור 1), במרחק 12 ק"מ מדרום לחיפה. הוא תחום בקירות, והוא בית הקברות מהתקופה הצלבנית שהשתמרותו הטובה ביותר במזרח התיכון (איור 2). בשנת 1934, לאחר גילויו של בית הקברות, נערכה בו חפירה על ידי ס"נ ג'ונס מטעם מחלקת העתיקות של המנדט הבריטי (עוד על עבודתו של ג'ונס בעתלית, ר' Johns 2018). בחפירה נחשפו קברים שהשתמרו היטב ומסומנים במצבות או באבני כיסוי, קבורות ללא כל סימון והקיר התוחם את בית הקברות. קברים שבהם השתמרו המצבות לא נחפרו, ורק בתום החפירה נערכו בהם עבודות שימור חלקיות. על סמך מצבות ואבני כיסוי של קברים שהשתמרו, העריך ג'ונס כי בבית הקברות יש יותר מ-1900 קברים. חלק מהתיעוד שנערך בבדיקות אלה אבד, והחפירה בבית הקברות עדיין ממתינה לפרסום סופי.
החפירות המחודשות בבית הקברות נמשכו סך הכל 15 ימים בשלוש העונות. המטרות היו להבין את עבודת השימור שערך ג'ונס באתר בשנת 1934, להעריך אפשרויות למחקר ולברר את הטיפולוגיה של הקברים ואת ארגון שטחי הקבורה. כדי להפיק נתונים חדשים, נעשה שימוש בשיטה לחפירת נקברים וניתוח קברים (ארכיאותנטולוגיה), שפותחה באוניברסיטת בורדו (Duday 2009). שיטה זו נועדה לזהות את הכרונולוגיה היחסית של ההצטברויות והמילויים בקברים ואת ארגון הקברים, באמצעות בחינת תנוחת העצמות בקבר.
בעונת 2015 נפתחו שלושה שטחי חפירה (1–3; איור 3) בחלקים שונים של בית הקברות, בהתאם לסוגים השונים של כיסויי הקברים ולצפיפות הקברים; בעונות 2016 ו-2017 התמקדה החפירה בשטח 2. שטח 1 (כ-20 מ"ר; איור 4) נפתח באזור קבורה צפוף ביותר בחלקו הדרומי של בית הקברות. שטח 2 (כ-48 מ"ר; איור 5) נפתח בחלקו המזרחי של בית הקברות, והוא מאופיין באבני כיסוי גדולות ומעט מצבות. שטח 3 (כ-48 מ"ר; איור 6) נפתח סמוך למרכז בית הקברות. הקברים קיבלו מספר, הכולל את מספר השטח. מיקום החפצים תועד בהתאם לשיטת ארכיאותנטולוגיה. עם השלמת המחקר האנתרופולוגי של השלדים בשטח, שוקמו הקברים והשלדים נקברו מחדש. בכל שטח תועדו בברור כמה שכבות. בית הקברות מתוארך למאה הי"ג לסה"נ על סמך חרסים מעטים ומטבע (ר"ע 147367).
בעונת 2015 נחפרו שני קברים בשטח 1 (S1SP8 ,S1SP6), שלושה קברים בשטח 2 (S2SP15 ,S2SP8 ,S2SP3) ושלושה קברים בשטח 3 (S3SP18 ,S3SP17 ,S3SP5). בעונה זו התגלו כמה קברים לא מסומנים (S2SP18 ,S2SP17 ,S2SP14–S2SP10 ,S3SP3). בורות הקבורה בשטח 3 רדודים, אולי בשל בלייה ניכרת של מפלס הקרקע והסרה מכוונת של הקרקע בכמה מקומות.
בהמשך המחקר בשטח 2 בעונות 2016 ו-2017, נחפרו שמונה קברים (S2SP20–S2SP18 ,S2SP13 ,S2SP10 ,S2SP9 ,S2SP4 ,S2SP1) וארבע קבורות נוספות נבדקו חלקית (S2SP28 ,S2SP24–S2SP22). בשטח זה התגלו קברים רבים שנחפרו זה מעל זה, המאפשרים ליצור כרונולוגיה יחסית של הקברים.
מהניתוח בשיטת הארכיאותנטולוגיה עולה כי הנקברים הונחו ישירות בבור, שנחתם בכיסוי עץ. התגלו רק ארון קבורה אחד ממוסמר וקבר ארגז אחד שדופן באבן. בכל הקברים שנחפרו התגלו גם שלד שנקבר בקבורה ראשונית (בארטיקולציה) וגם עצמות של נקבר בקבורה משנית. רוב הנקברים הונחו על הגב (איור 7). במילויי האדמה בתוך הקברים התגלו מעט חרסים, מעט מסמרי ברזל, שני מטבעות ועגיל יחיד. רק בקבר אחד הונח עם הנקבר חפץ מתכת, אולי קצה מברזל שהשתמר ממקל הליכה של עולה לרגל (איור 8). כמה מן הקברים נחפרו זה מעל זה או נהרסו כתוצאה מקבורות חדשות. קברים שנחפרו זה מעל זה שכיחים יותר בשטחים 2 ו-3; כאן זוהו בחפירה כמה קברים ללא סימון על פני השטח. בדיקות אנתרופולוגיות ראשוניות של הנקברים מלמדות על קבורה של מבוגרים משני המינים וכן של ילדים. בכמה שלדים הובחנו סימנים של טראומה אלימה; בחלק מהנקברים זוהו פצעי לחימה שגרמו למוות.
גילוין של עצמות בקבורה משנית ובורות קבורה שנחפרו זה מעל זה מלמדים על שימוש מוגבר בשטח הקבורה בפרק זמן קצר למדי, ואכן ידוע ממקורות כתובים כי המבצר פעל במשך פחות מ-80 שנה. לאור נתונים חדשים אלה, הערכתו של ג'ונס משנת 1934 של 1900 קבורות נמוכה למדי.
בחפירה זוהו הבדלים בשיטות הקבורה בין השטחים השונים. למשל, בשטח 2 הקברים גדולים מאלה שהתגלו בשני השטחים האחרים, וכן בנקברים יותר גברים. דגימות עצמות שנלקחו לבדיקות עתידיות של איזוטופים ו-DNA עשויות לספק מידע מדויק יותר על הנקברים בכל שטח.
התוצאות הראשוניות משלוש עונות החפירה בבית הקברות בעתלית מספקות נתונים חדשים על טיפולוגיה של קברים ועל השימוש בבתי קברות נוצריים באזורי השלטון הצלבני. תוצאות אלה והפוטנציאל שיש לאתר זה שהשתמרותו טובה למחקר נוסף, מלמדים עד כמה חשוב המחקר הארכיאולוגי המחודש בבית הקברות בעתלית.
Duday H. 2009.
The Archaeology of the Dead: Lectures in Archaeothanatology. Oxford.
Johns C.N. 2018. Pilgrims’ Castle (‘Atlit), David’s Tower (Jerusalem) and Qal‘at ar-Rabad (‘Ajlun): Three Middle Eastern Castles from the Time of the Crusades (Routledge Revivals). Abingdon–New York.