בחודש אוגוסט 2015 נערכה חפירת הצלה בח' עסאפנה (הרשאה מס' 7500-A; נ"צ 208826-66/736839-947; איור 1), לקראת הנחת קו ביוב. החפירה, מטעם רשות העתיקות ובמימון המועצה האזורית זבולון, נוהלה על ידי ל' תלמי, בסיוע א' בכר (מנהלה), ע"ס סעיד (בדיקות מקדימות), א' שוקרון (פיקוח), ר' מישייב ור' לירן (מדידות ושרטוט), א' פרץ (צילום שטח), ק' עמית (צילום סטודיו), נ' זאק (תכניות), פ' גנדלמן (כלי חרס), ת' גונן (רפאות כלי חרס), מ' שויסקיה (ציור כלי חרס), י' גורין-רוזן (זכוכית), א' גנור (רפאות זכוכית), כ' הרש (ציור זכוכית), א' וינר (ארכיאוזואולוגיה), ו' נוסיקובסקי (ניקוי מתכת) וכ' סעיד.
ח' עסאפנה, המשתרעת על גבעה (42 מ' גובה מעפ"י) בשולי נחל קישון, נסקרה בעבר בסקר הבריטי (Conder and Kitchener 1881:308) ובסקר הארכיאולוגי של ישראל (עולמי, סנדר ואורן תשס"ה: אתר 103). בחפירה שנערכה בה התגלו שתי מערות קבורה חצובות, ובהן ארונות קבורה מחרס, שתי גלוסקמות מאבן, שני כלי זכוכית, נרות חרס ומטבע ברונזה (ארכיון רשות העתיקות: תיק מנדטורי מס' 786 ATQ, 1941, עספאנה [Asafns]). בחפירה נוספת התגלו בית מלאכה לייצור כלי זכוכית משלהי המאה הד' לסה"נ, בית בד, גת, בית מרחץ, בריכה מטויחת, שלימים הוסבה לגת, שרידי מבנים, ובהם בית אחוזה, וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית (Weinberg and Goldstein 1988). עוד נחשפו שרידי מבנים המתוארכים למן התקופה הרומית ועד לתקופה האסלאמית הקדומה וכבשנים להכנת זכוכית (סעיד 2011; הרשאות מס' A-7460 ,A-7309).
נפתחו שלושה ריבועי חפירה (איורים 2, 3) צמוד למבני המועצה האזורית זבולון, שנבנו בימי המנדט הבריטי. התגלו שרידי מבנים בשלוש שכבות מהתקופות הרומית המאוחרת (שכבה 3), הביזנטית (שכבה 2) והאסלאמית הקדומה (שכבה 1), המלמדים על התיישבות מתמשכת במקום. הממצא הקרמי שהתגלה מעורב ולכן פרט לשיקולים של טיפולוגיה, התבסס תיארוך השכבות על ממצאים מחפירות קרובות שנערכו בעבר. עוד התגלה קטע דרך מימי המנדט הבריטי.
שכבה 3 (התקופה הרומית המאוחרת). נחשף קיר (W124) שנבנה מאבנים מהוקצעות ואבני גוויל בינוניות. תחת הקיר נחשפה רצפה (L134) מאבני גוויל בינוניות; ייתכן שהיא שייכת לשכבה קדומה יותר. באדמה שהצטברה מעל לקיר ולרצפה (L130 ,L119 ,L106) התגלו אמפורה מיובאת (איור 6:4) וקנקן פניקי (איור 7:4) מהמאות הא'–הב' לסה"נ, סיר בישול מהמאות הב'–הג' לסה"נ (איור 5:4) וחרסים מהמאות הג'–הד' לסה"נ, ובהם קערה מקומית (איור 1:4), קערה צפון-אפריקאית (איור 2:4), קדרת בישול (איור 3:4), סיר בישול (איור 4:4) וקנקן (איור 8:4).
שכבה 2 (התקופה הביזנטית). נחשף קטע ממבנה ולו שלושה או ארבעה חדרים שקירותיהם (W133 ,W131 ,W112 ,W111) נבנו מאבנים מהוקצעות ואבני גוויל. שרידי המבנה נפגעו בעת הנחת תשתיות מודרניות. בחדר המזרחי נחשפה רצפה עשויה עפר ואבני גיר שטוחות, הניגשת לקירות 111 ו-133. בחדר הצמוד לו ממערב נחשף טבון (L122) שהושתת על האדמה; דופנותיו עשויות חרס. במילוי אדמה מעל לטבון נחשף נר שנעשה בתבנית ועל תחתיתו כתובת ביוונית (איור 5); ייתכן שזוהי חותמת של בית היוצר. באדמה שהצטברה במבנה (L127 ,L125 ,L114 ,L110 ,L108 ,L105 ,L103) נחשפו חרסים מהמאות הה'–הו' לסה"נ, בהם קערות יבוא קיפריות (איור 1:6–3), קערות צפון-אפריקאיות (איור 4:6, 5), סירי בישול (איור 7:6–9) וקנקני שק (איור 10:6, 11).
שכבה 1 (התקופה האסלאמית הקדומה). נחשפו קירות (W118 ,W116) ומפולת אבנים הנשענת על הקירות משכבה 2. נראה כי הקירות נבנו בשימוש משני באבני מבנים משכבה 2, אם כי איכות הבנייה ירודה בהרבה. בהצטברות אדמה בשכבה זו (L114 ,L113) נחשפו חרסים מהמאות הז'–הח' לסה"נ, בהם קערת יבוא ממצרים (איור 6:6) וצפחת (איור 12:6).
קטע דרך (ימי המנדט הבריטי). במדרון הגבעה, בחציו המזרחי של ריבוע החפירה המזרחי, נחשף קטע מדרך (L109) מימי המנדט הבריטי. הדרך נבנתה בכיוון צפון–דרום בשיטת סולינג מאבנים וחצץ מהודקים ונתחמה באבנים.
ממצא הזכוכית
יעל גורין-רוזן
בחפירה התגלו שישה שברים של כלי זכוכית מהתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית וחמישה גושי פסולת של תעשיית זכוכית, המצטרפים לממצאים דומים מחפירות קודמות שנערכו באתר (
גורין-רוזן 2011;
Weinberg and Goldstein 1988). ממצאי החפירה תורמים לתיארוך המבנה שבו הם נמצאו וכן אופי הפסולת המעידה על תעשיית זכוכית גולמית באתר לצד קיומם של כבשנים לייצור כלים, שזוהו בחפירות קודמות.
בכלי הזכוכית קערה עדינה שלה שפה נוטה מעט פנימה ומעוגלת באש (L129; איור 1:7). קערה מטיפוס זה נמצאה בג'למה (
Weinberg and Goldstein 1988:45-46, Figs. 4-5); קערה פשוטה שלה בסיס טבעת חלול מוגבה (L105; לא צוירה); קערה שלה בסיס חוליות מוגבה עשוי חוטי זכוכית הכרוכים סביב תחתית הכלי (L120; איור 2:7). בסיסים מטיפוס זה מוכרים במכלולים המתוארכים לשלהי התקופה הרומית המאוחרת, הם נמצאו גם בפסולת בית היוצר לכלי זכוכית בג'למה, שם הם תוארו כטיפוס נדיר שאינו אופייני לאזור (
Weinberg and Goldstein 1988:58–59, Figs. 4-21:152, 153). בחפירות בשלושת העשורים האחרונים הסתבר שבסיסים אלה היו נפוצים מאוד ברחבי הארץ ומאפיינים בתי מלאכה באזור מרכז הארץ שתוארכו למאה הד' ולראשית המאה הה' לסה"נ (לדיון מקיף בטיפוס זה ר'
Gorin-Rosen and Katsnelson 2007:88–90, 134–135, Figs. 7, 31).
עוד נמצאו שפת בקבוק זקופה מעוגלת (L101; לא צוירה) המתוארכת לתקופות הרומית המאוחרת והביזנטית וידית רחבה מרוכסת של פך או פכית (L110; איור 3:7) בסגנון האופייני מאוד לכלים שנמצאו בג'למה ובחפירת אחרות באזור. הפכית, שלה שפת משפך רחבה מעוטרת בחוט דק ועדין מתחת לשפה. הידית מגיעה לקצה השפה ומעובדת באופן מיוחד.
הכלי הביזנטי המובהק ביותר שנמצא בחפירה הוא נר כלילה קוני חלול (L110; איור 4:7) שהיה נפוץ מאוד במאות הו'–הז' לסה"נ.
בפסולת התעשייה נתז זכוכית שחתכו משולש בגוון ירקרק-כחלחל (L119; איור 1:8), שנמצא עם שבר מרצפת כבשן שבו שרדה זכוכית שנוצרה בכבשן ומתחתיה שכבה גירית שהיא תשתית הכבשן (L119; איור 2:8), ושני גושים מזכוכית שעברה תהליך הזדגגות חלקי, היא עכורה וגונה כחלחל בהיר, אחד התפצל לחמישה חלקים (L105; איור 3:8) והשני קטן ועכור יותר (L113; איור 4:8). סוג זה של פסולת מאפיין בתי מלאכה שייצרו זכוכית גולמית מחול (סידן וצורן) ומלח (נתרן). כבשנים לייצור זכוכית גולמית נחשפו ב-2015–2016 בח' עסאפנה (הרשאות מס' 7309-A-7460 ,A).
עולמי י׳, סנדר ש׳ ואורן א׳ תשס"ה.
מפת יגור (27) (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
Conder C.R. and Kitchener H.H. 1881. The Survey of Western Palestine I: Galilee. London.
Gorin-Rosen Y. and Katsnelson N. 2007. Local Glass Production in the Late Roman–Early Byzantine Periods in Light of the Glass Finds from Khirbat el-Ni‘ana. ‘Atiqot 57:73–154.
Weinberg G.D. and Goldstein S.M. 1988. The Glass Vessels. In G.D. Weinberg ed. Excavations at Jalame: Site of a Glass Factory in Late Roman Palestine. Columbia. Mo. Pp. 38–102.