בחודש יולי 2016 נערכה חפירה קהילתית ביער ירושלים (הרשאה מס' 7720-A; נ"צ 215679-771/631242-53; איור 1). החפירה, מטעם רשות העתיקות וביוזמת מר מ' לייטנר ממרכז ציפורי שביער ירושלים, נוהלה על ידי ד' תנעמי, בסיוע נ' נחמה (מנהלה), י"א דלרזון, ו' אסמן וי' שמידוב (מדידות ושרטוט), ד' בן עמי, ד' ורגה וי' זלינגר (ייעוץ והנחיה), ה' שלו וח' נויגבורן (מרכז חינוכי ירושלים), א' פרץ (צילום שטח), א' טנדלר (חוקר מומחה) וי' ברשק (מחשוב). בחפירה השתתפו מתנדבים ופעילי סביבה ממגוון מקומות, משפחות מירושלים ומחוצה לה, חניכי חוגי סיירות וקייטנות, בני נוער מבית הספר כי"ח לכבדי שמיעה וסטודנטים מרחבי העולם מהתכנית לבריאות הציבור בהדסה עין כרם.
החפירה נערכה ביער ירושלים, שבמרחב החקלאי הכפרי הסמוך לירושלים ולעין כרם, כ-200 מ' מצפון למרכז ציפורי, במורדותיו הדרומיים של נחל רבידה, סמוך לחיבורו לנחל שורק. בסקרים שנערכו בסביבה בעבר תועדו מערות, כבשן סיד, מדרגות עיבוד קדומות, שרידי שומרות, מחצבות, בורות מים וגת (קלונר תשס"ג:100–106). בעבר נחפרו במעלה הנחל מחצבות אבן, מתקנים חצובים, גת חצובה, מערת קולומבריום, מערות חצובות וטבעיות, שממצאיהם תוארכו לתקופות שלמן הברזל 2 ועד הביזנטית (זילברבוד 2015; שור 2016).
החפירה נערכה בשני שטחים (B ,A; איור 2). בשטח A נחשפו מתחם, שזוהו בו שלושה שלבי שימוש: מערת קבורה (?), כבשן סיד ומערת אחסון/מגורים, מתקן חצוב, וכן שתי גתות (1, 2) הראשונה מטיפוס האופייני לתקופת הברזל 2 והשנייה כנראה גת פשוטה. בשטח B נחשפה גת נוספת (3) מטיפוס האופייני לתקופת הברזל 2. בשני השטחים נמצאו שברי גוף של כלי חרס, שאי אפשר לתארכם, ולכן תיארוך המכלולים נעשה על פי הסגנון האדריכלי והסטרטיגרפיה היחסית.
שטח A. בצפון השטח נחשפה חצר (L409; איור 3) שהובילה דרומה למערה חצובה בסלע רך (L403; איור 4), אשר בדופנותיה אפשר להבחין בשלושה מקמרים חצובים, וכן בגומחה קטנה חצובה בדופנה המערבית. לא נמצאו בה ממצאים מתארכים, ונראה כי נשדדה עוד בימי קדם. תכנית המערה אופיינית למערות קבורה בתקופה הביזנטית. בשלב כלשהו לאחר שהמערה יצאה מכלל שימוש, נבנה כבשן סיד בחזית הכניסה ולאחר שזה יצא מכלל שימוש נבנו על שרידיו שני קירות מקבילים (W11 ,W10; איור 5) שתחמו את האזור הסמוך לפתח המערה, ונראה שבשלב זה שימשה המערה לאחסון או למגורים. ניכר שבניית הקירות נעשתה לאחר שהכבשן יצא מכלל שימוש מכיוון שהקירות צפים על גבי מילוי של אדמה אדומה בהירה, שנחשפה לטמפרטורה גבוהה, ונמצאו בה שברי סיד שמקורם כנראה מליבת הכבשן.
מדרום למערה נחשפה גת 1 חצובה בסלע גיר מקומי, ולה משטח דריכה רבוע (L400; כ-2.5 × 2.5 מ'; איור 6), על משטח סלע לא מפולס שהסדקים הטבעיים בו מולאו בטיח. בדופן הצפונית-מזרחית של משטח הדריכה חצובה גומחה, כנראה לקביעת מערכת של קורה ומשקולות לסחיטה. בדופן הדרומית-מערבית של המשטח חצובה תעלה שהובילה אל בור איגום (L402), בנוי בחלקו העליון מאבנים וחצוב בחלקו התחתון. נראה שבור האיגום הוסב בשימוש משני לבור מים מודרני, וטויח במלט אפור. מצפון לגת 1 נמצא מתקן חצוב בסלע שתפקידו אינו ברור (L401). שמונה מטרים מדרום-מזרח לגת 1 נמצאת גת נוספת, קטנה ופשוטה יותר (2; איורים 7, 8), ולה משטח דריכה שמתארו אינו סדור (L407; כ-1 × 2 מ') ובור איגום קטן סגלגל (L406; כ-1 מ' קוטר ועומק). בשתי הגתות לא נמצא ממצא מתארך אך נהוג לתארך את טכנולוגיית הקורה והמשקולות לשלהי ימי הבית הראשון, תקופת הברזל 2 (ר' למשל, ארבל 2009).
שטחB . כ-60 מ' מדרום לשטח Aנחפר מתקן קטן חצוב בסלע, כנראה גת פשוטה (3; איורים 9, 10), שלה משטח דריכה רבוע (L800; כ-3 × 3 מ'), שבקצהו הדרומי-מערבי שקערורית (0.2 × 0.4 מ') וממערב בור איגום (L801; כ-1.6 מ' קוטר מרבי, 1.5 מ' עומק). בדופן הצפונית של משטח הדריכה נחצבו שתי גומחות שיועדו כנראה לקביעת מערכת של קורה ומשקולות. לא נמצא ממצא מתארך, אך נראה שזמנה של הגת בשלהי ימי הבית הראשון, כמו שתי הגתות האחרות.
מאפייני הגתות, במיוחד הגומחות המרמזות על שימוש בקורה לסחיטה, מרמזים כנראה על חציבתן בתקופת הברזל 2. במרחב הכפרי הסובב את ירושלים נמצאו גתות רבות שלהן גומחות חצובות, והן נפוצות במרחב העוטף את ירושלים העתיקה מפסגת זאב במזרח (קלונר תשס"ב:27), עין לבן במערב (ברוך 2006), רמות בצפון (רישיון מס' 388/2013-S) וגילה בדרום (קלונר תשס"א:48). בהקשר זה יש לציין את חפירתו של מייטליס (תשנ"ב) בנחל זמרה בפסגת זאב, שם נמצאה גת, שלה מאפיינים דומים של גומחות חצובות בדופן משטח הדריכה, שתוארכה על פי הממצא הקרמי לתקופת הברזל 2. נראה כי הגתות והמתחם היו חלק מיחידות העיבוד החקלאי של הכפרים הסמוכים לירושלים, ואפשר שהן קשורות לאתר ח' חממה שממזרח או לאתר עין כרם הסמוך מדרום.
מייטליס י' תשנ"ב.ירושלים – ואדי זמרה. חדשות ארכיאולוגיות צז:59–60.
קלונר ע' תשס"א. סקר ירושלים: האזור הדרומי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.
קלונר ע' תשס"ג. סקר ירושלים: האזור הצפוני-מערבי (סקר ארכיאולוגי של ישראל). ירושלים.