בחודשים ינואר–פברואר 2020 נערכה חפירת הצלה בחורבת רם שבמערב פסוטה (הרשאה מס' 8673-A; נ"צ 228650-725/772425-550; איור 1), לקראת בנייה במגרש פרטי. החפירה, מטעם רשות העתיקות, נוהלה על ידי ע' אבראהים (מדידות, צילום ופוטוגרמטריה), בסיוע י' יעקובי (מנהלה), ר' בארי (הנחיה), ד' שיאון (גלאי מתכות), א' שפירו (GPS), א' קרסיק (ציור חרסים), א' ג'רמן-לבנון (תיעוד דיגיטלי), י' גורין-רוזן (זכוכית), י' דלרזון (תכנית), ר' חמיסה (הנחיה וסיוע בחפירה), וכן פועלים מכאבול וכפר יאסיף.
היישוב פסוטה משתרע על כמה גבעות בגליל העליון, בין נחל אכזיב לנחל עקרב. שמה של חורבת רם מופיע במקורות מהתקופה הצלבנית בשם תראמה, ובמפות מימי המנדט הבריטי בשם ח' תראמה (
Frankel et al. 2001: N.226). שם הכפר Terretrame נזכר בתעודת מכר משנת 1183 לסה"נ, המתארת אדם בשם גופרי לטור שמכר נחלה לג'וסלין מקורטה (
Strehlke 1869:15–16, No. 16). הכפר נזכר שוב, בשם Tayeretrane, יחד עם 36 כפרים אחרים, בתעודה משנת 1220 לסה"נ המתארת את מכירת כל הנחלה של מבצר המלך במעיליא למסדר הטבטוני (
Strehlke 1869:43–44, No. 53). שם הכפר נזכר שוב — Tayretrane — לאחר אישור הנחלה על ידי פרידריך השני בשנת 1226 לסה"נ (
Strehlke 1869:47–48, No. 58). בשנת 1229 לסה"נ נזכר שם הכפר בשתי גרסאות שונות — Tetramme ו-Tertramme — בעקבות חילוקי דעות בין אחד מנכדי ג'וסלין, יעקב מנדלה, לבין המסדר הטבטוני (
Strehlke 1869:51–53, No. 63).
בסביבת שטח החפירה ניכרים גלי אבנים וקירות של מדרגות עיבוד, המתנשאים לגובה 2 מ', שבחלקם שולבו אבני גזית גדולות ואבני סף. על פני השטח פזורים חרסים רבים מהתקופות הביזנטית, האומיית–העבאסית והצלבנית–הממלוכית. ו' גרן תאר במסעו את החורבות הרבות, הצפופות, שנמצאות בסביבת גרעין הכפר פסוטה: "בין הסבכים מבצבצים קווי הקירות של הרבה בתים קטנים. כל אחד מהם היה בן חדר אחד רבוע, שנבנה מאבנים גדולות למדי, רובן מהוקצעות היטב, המונחות זו על זו בלי חומר מלכד. בפתחים היו מזוזות ומשקוף ואחדים מהם עודם עומדים" (
גרן תשמ"ז:36–37). בחפירות וסקר שנערכו בסביבה התגלו שרידי יישוב, המתוארכים למן תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה העות'מאנית (
ברון 2007 [איור 1: 4114-
A];
טחן 2009 [איור 1: 4399-
A];
ברון 2010 [איור 1: 5310-
A];
אבו-עוקסה 2013).
נפתח ריבוע חפירה אחד (30 מ"ר; איור 2), ובו נחשפו שני שלבים אדריכליים, המתוארכים לתקופות הפאטימית–הצלבנית (שכבה II) והממלוכית (שכבה I).
שכבה II. נחשף חלקו הצפוני של מבנה איתן (4.5 מ' רוחב, 1.2 מ' גובה חשיפה מרבי), שנבנה בכיוון כללי צפון–דרום. קירות המבנה (W113 ,W112 ,W110 ,W108) נבנו משתי שורות של אבנים מסותתות וביניהן מילוי של אבני גוויל קטנות. קירות 108 ו-112 יוצרים את הפינה הצפונית-מזרחית של המבנה (איור 3), ואילו קירות 108 ו-110 יוצרים את הפינה הצפונית-מערבית (איור 4). פתח המבנה (כ-0.9 מ' רוחב) נקבע בקיר 108 הצפוני. רצפת המבנה (L114) נבנתה מאבנים שטוחות בשימוש משני, והיא ניגשת אל קירות המבנה. מעל רצפה 114 התגלו חרסים מהתקופות הפאטימית–הצלבנית (להלן), המתארכים את השימוש האחרון במבנה לתקופה הצלבנית. בחלק הצפוני של הריבוע התגלה חלק מקיר רחב (W101), שנבנה מאבנים בשימוש משני; הוא נחשף לגובה נדבך אחד. קיר 101 נמשך לצפון אל מחוץ לגבול החפירה.
שכבה I. נחשפו שרידי חדר מלבני צר (איורים 5–7), שנבנה בכיוון כללי מזרח–מערב, והושתת בחלקו על קירות המבנה משכבה II. קירות החדר (W109 ,W103 ,W102) נבנו מאבני גוויל במגוון מידות והשתמרו לגובה נדבך אחד. בחלקו המזרחי של קיר 103, שהושתת על קיר 108 הקדום, נבנתה אומנה רבועה. קיר 109 הצפוני הוצמד אל קיר 101 משכבה II, ויחדיו הם יצרו קיר רחב במיוחד. פתח החדר הותקן בחלקו המזרחי. מחוץ לחדר, צמוד לפינת קירות 108 ו-112 משכבה II, נחשף גרם מדרגות או פתח. רצפת החדר (L106) נבנתה מאבנים גדולות ושטוחות בשימוש משני, והיא ניגשת אל קירות החדר. בהצטברות מעל רצפה 106 נמצאו חרסים מהתקופה הממלוכית (להלן), המלמדים כי החדר נבנה ואף יצא משימוש בתקופה הממלוכית.
ממצא כלי החרס. בחפירה התגלה ממצא קרמי המתוארך למן התקופה הביזנטית ועד לתקופה הממלוכית. הממצא מהתקופות הביזנטית–האומיית כולל שבר שפה של קערה פתוחה (איור 1:8), שהתגלה בתשתית של הרצפה משכבה I (L117), ושתי שפות של קדרות (איור 2:8, 3), שהתגלו במפולת (L105) שכיסתה את השרידים של שכבה II. הממצא מהתקופה העבאסית כולל בסיס של קערה פתוחה (איור 4:8), שהתגלה ברצפה משכבה I. נראה שהחרסים מתקופות אלה לא התגלו באתרם.
הממצא הקרמי מהתקופות הפאטימית–הצלבנית (שכבה II) כולל שפה של קערה פתוחה (איור 1:9), שהתגלתה בהצטברות אדמה (L104) שכיסתה את הרצפה משכבה I, קדרת בישול (איור 2:9), סיר בישול (איור 4:9) ונר שלם (איור 5:9), שהתגלו מעל הרצפה משכבה II, וסיר בישול נוסף (איור 3:9), שהתגלה מתחת לרצפה משכבה II. שלושת כלי הבישול מיובאים, והם מלמדים על קשרים של תושבי האתר עם צפון לבנון בתקופה זו.
הממצא הקרמי מהתקופה הממלוכית (שכבה I) כולל שברים רבים של קערות (איור 1:10–6), שהתגלו בהצטברות אדמה (L104) שכיסתה את הרצפה משכבה I ובשכבת המפולת (L105) שכיסתה את שרידי שכבה II.
ממצא הזכוכית. בחפירה נמצאו שני שברים של כלי זכוכית, המתוארכים לימי הביניים. האחד הוא שבר של שפת קנקן פשוט מזכוכית חסרת צבע, שגופו דמוי חרוט המתכנס לקראת הבסיס (L111); שבר זה לא מספיק מובהק בכדי לקבוע אם זמנו בתקופה הצלבנית או הממלוכית. השבר השני שייך לבסיס של כלי תמרוקים (L105), המתוארך כנראה לתקופה הממלוכית.
חפירה זו היא הראשונה שנערכה בתחומי חורבת רם, והתגלו בה שרידי מבנה, שהובחנו בהם שני שלבי בנייה, המתוארכים לתקופות הפאטימית–הצלבנית (שכבה II) והממלוכית (שכבה I). שרידים אלה מאששים לראשונה מקורות היסטוריים המתארים את הפעילות בפסוטה בתקופה הצלבנית. כן התגלו בחפירה חרסים מהתקופות הביזנטית והאסלאמית הקדומה, המעידים על קיומה של פעילות באתר גם בתקופות אלה.
גרן ו' תשמ"ז. תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ-ישראל 7: הגליל (ב) (תרגום ח' בן-עמרם). ירושלים.
Frankel R. 1988. Topographical Notes on the Territory of Acre in the Crusader Period. IEJ 38:249–272.
Frankel R., Getzov N., Aviam M. and Degani A. 2001. Settlement Dynamics and Regional Diversity in Ancient Upper Galilee: Archaeological Survey of Upper Galilee (IAA Reports 14). Jerusalem.
Strehlke E. ed. 1869. Tabulae Ordinis Theutonici, Berlin (repr. ed. H.E. Mayer 1975). Toronto.